החוויה הרוחנית והשילוב של יסודות מיסטיים בהוויה הדתית צריכים לעלות בקנה אחד עם עקרונות האמונה היהודית, ולהשתלב במסגרת אורח החיים של ההלכה. הם צריכים להוות השלמה לתפילה, ללימוד התורה ולקיום המצוות, ולא לייצר יהדות אלטרנטיבית של דתיות זולה, קלה להשגה, אך רחוקה מדרך התורה. ההליכה לאור אשם של רבי עקיבא ורשב"י לא תמיד עוברת בדרכים קלות ותמיד לא עוברת בדרכים עקלקלות, אלא מובילה היא בדרכים ישרות, דרכים של פניה אל בורא עולם ישירות.
אפשר לראות את מנהגי האבל בימי הספירה כמתחברים כולם לשרשרת ארוכה ואחידה של אבלות על מותם של יהודים בידי אויבי ישראל.
מאמר זה לא בא לשנות דבר במנהגי האבל של ימי הספירה, אלא חותר לחולל שינוי תודעתי והצהרתי שהוא במקרה זה בעל משקל רב. לא נקל ראש, אפוא, במנהגי האבל של ימי הספירה, כי אם נחזיק בהם במלוא עוזם, ונכיר כי מנהגי אבלות אלו לא רק על תלמידי רבי עקיבא באו, אלא על כל מי שנהרגו בידי אויבי ישראל לאורך הדורות.
המסורת היהודית מתייחסת באמביוולנטיות לנושא הספירה. אסור לספור אנשים למנין, אך כן סופרים שבע שבתות בין פסח לשבועות. על הספירה לשובם של החטופים מעזה, מבקשת תהלה פרידמן שלא נדלג
