תשובה לאליעזר מלכיאל על תגובתו כפי שפורסמה בגיליון דעות 88 כאן "הפנמת הליברליזם המורכב, הקהילתני וכדומה אינה מתכון לשום הצלחה בסוגיה הנדונה כאן"; "בניגוד לחילון ושאר סוגיות, שם העם היהודי נאבק על רב־קוֹליותו כקהילה המכילה רב־גוניות, פירוק המרכיב הלאומי הפרטיקולרי הופך את היהדות לתרבות שהיא בהכרח צרה". אבינועם רוזנק משיב לתגובתו של אליעזר מלכיאל עיקרי […]
ד"ר אבינועם רוזנק מלמד בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ומשמש כעמית במכון ון-ליר
שתי מערכות שונות של תפילה – תפילה סגורה ותפילה פתוחה – ניצבות כאפשרויות ממשיות בפני האדם המתפלל: הראשונה מסגרתית, מערכתית וסדורה; השנייה מחפשת אחר הניגון, כוונת הלב והדממה ומשחזרת את התפילה בגן-עדן. השאיפה להכיל את שתיהן יוצרת פרדוקס, ומאירה באור אחר את הפער המתסכל בין הפוטנציאל הרב של התפילה לבין המציאות היום-יומית השוממת. מסה
קירקגור, הרמב"ם, לייבוביץ', שופנהאואר ור' נחמן מברסלב הם חלק מהדמויות שליוו את מסע החיפושים האישי שלי לתוך העולם הדתי. במרכזו של המסע עמד היחס שבין עולם המוזיקה והאסתטיקה ובין העולם הדתי; הסתירה בין השניים התחלפה בהשלמה, ולאחר מכן הפכה לחיבור עמוק
