מלכודת בבית הספר הפרטי

לא מספיק לבדוק את גודל הכיתה ושעות הלימוד, בית ספר שלא מחזיק מערך ייעוץ עלול לגרום לפגיעה בילדכם.

באחד מיישובי יש"ע מתלבטים ההורים לאן לשלוח את ילדיהם. יש ממ"ד תורני מצוין, אך במרחק לא גדול ממנו הולך ומתפתח מוסד פרטי חדש. בדומה למוסדות פרטיים אחרים הוא מבטיח כיתה קטנה, יום לימודים ארוך ואפילו ימי לימוד בתקופת חופשות. אלו דברים חשובים לחינוך ילדינו, ולהורים בעלי קריירה הם גם מפתים. השאלה היא האם יש לכך מחיר, שהרי גם תשלומי הורים גבוהים אינם יכולים לממן בונוסים כאלה מבלי שיבואו על חשבון משהו אחר.

ירידה צורך עלייה / מרדכי רוטנברג (תקציר)

 

 

 

עד כמה מחלת-נפש היא תלוית תרבות? עד כמה תרבות משפיעה על האבחנות הפסיכיאטריות? המאניה-דפרסיה, ההפרעה הדו-קוטבית, היא ממחלות-הנפש הידועות. האם גם בתרבויות אחרות היא נתפשת כמחלת-נפש? אילו תפישות ערכיות משתקפות מתוך יחסה של הפסיכיאטריה המערבית למחלה זאת? פרופ' רוטנברג מבקש להתבונן במבט רחב ומשווה על מחלות-הנפש ולנסות לבחון את התפישה החסידית על אודות הנפש העולה והיורדת

 

פרופ' מרדכי רוטנברג הוא חתן פרס ישראל

דבר העורך דעות 64 / אוראל שרפ

חָנֵּנִי ה' כִּי אֻמְלַל אָנִי רְפָאֵנִי ה' כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי. וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד, וְאַתָּה ה' עַד מָתָי… כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ. יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי (תהילים ו', ב'-ז')

פסוקי תהילים הנאמרים בנפילת אפיים בשעת התחנון הם תפילה של כאב לב, העשויה להיראות קיצונית ביותר. בהלת הנפש העמוקה והבכי הבלתי פוסק עד להמסת המיטה בבליל של דמעות וכאב אינם נתפשים בחברה המערבית כהתנהגות נורמטיבית ומקובלת. הם עשויים להוביל לכך שמי שינקוט בהם בצורה פומבית ובולטת יישלח לטיפול פסיכיאטרי.

לעתים דומה כי החברה חוששת ממצבי הקיצון של הנפש: טירוף הנפש, חוסר היכולת לסמוך על החושים והחשיבה – כל אלו הם איום אשר קשה להתמודד אתו. את הפחד מן השאול הנפשי העצמי מפגינה החברה לעתים בדחייה של החולים מקרבה. בתי-החולים הפסיכיאטריים ממוקמים לרוב במקומות נידחים, בשולי הערים או מחוצה להן, סגורים ומסוגרים. אף כי בניגוד להרבה ממחלות הגוף, מחלות-הנפש אינן מידבקות – היחס אל החולים בהן הוא יחס של חשש מהידבקות ומלווה בחשש מכל מגע או קשר.

לכאורה, הרי שהעמדה היהודית, המכירה בתהומות הנפש וכוללת אותם במנעד הרגשות שעמם ניצב האדם מול אלוהיו – הייתה עשויה לדחוף להכלה קשובה ועמוקה של חולי-הנפש. ואולם, דווקא בחברה הדתית עשויים חולי-הנפש להיתקל במחסומים נוספים בשל היותה של החברה שמרנית יותר ובמקרים רבים גם פתוחה פחות, הן בחשיבתה, הן ביכולת ההכלה שלה את השונה. יתרה מכך – וכפי שיידון בהרחבה בהמשך הגיליון – היהדות וההלכה עצמן עשויות להעמיד קשיים בפני חולי-הנפש.

את הגיליון הזה פותחות עדויות בגוף ראשון של חולי-נפש והאנשים הקרובים להם ביותר. חולי-הנפש ובני משפחתם – אשר נמנעים במקרים רבים מלהיחשף בפומבי בשל חששם מן התגובה החברתית – כתבו דברים אמיצים ונוגעים ללב, אך בעילום שמם. בעיניי, עילום שמם של הכותבים אמור להדליק נורה אדומה אצל כל אלו הסבורים כי החברה מסוגלת כבר להכיל את מחלות הנפש. גם כיום, ב-2014, חולי-הנפש מסתתרים מפנינו. הם יודעים עד כמה מצבם החברתי קשה – והקושי הזה, הנובע בעיקר מדעות קדומות וקלושות – הוא קושי מיותר, היכול להיפתר אם רק יחל בחברה דיון חופשי ומלא ידע על אודות מחלות-הנפש. ולוואי וייפתחו בפני חולי הנפש שערי ההכלה החברתית.

"לפתוח פתח להתרחשות בתוך חיי הנישואים עצמם" – ראיון עם יצחק מנדלבאום / עמרי שאשא

הסדנאות שמציע "בית המדרש להתחדשות" לזוגות נשואים, מבקשות לאפשר העמקה והעשרה של הקשר
בין בני הזוג. יצחק מנדלבאום, המנחה אותן, מספר על השילוב בין בית המדרש ובין העולם
הטיפולי, ומדבר על צמיחה רוחנית כחלק מהזוגיות, על ההשלכות של נישואים בגיל צעיר,
על גירושים ועל בעיית הרווקות המאוחרת

חוצים את הקווים – קונפליקטים מיניים וחציית גבולות בעולם הרבנות / מישל פרידמן

ביחסיו של הרב עם חברי קהילתו מעורבים רגשות חזקים ואמון אנושי – אלה מזמנים סיטואציות שעלולות
להיות בלתי צפויות ובלתי יציבות. כדי להתמודד עם אתגר זה על רבנים וחברי קהילה
להפנים את היסודות הפסיכולוגיים הבסיסיים הנוגעים לכוח, כריזמה ושימוש לרעה בשררה.
מודעות הרב לרגשותיו שלו עצמו היא הצעד הראשון בבניית כלים להתנהגות נאותה

פרויד, אריקסון ורבי אלעזר בן פדת – על המדרש "מלמד שבא האדם על כל חיה ובהמה" / אדמיאל קוסמן

עיון בתפיסת המיניות שפיתח ההוגה והפסיכולוג אריק אריקסון עשויה להבהיר מאמר תלמודי תמוה ונועז שמופיע בתלמוד בשם רבי אלעזר, ולחלץ ממנו תובנות עמוקות על המיניות האנושית