על הקלות הבלתי נסבלת של קבלת תקציב כבית ספר יסודי בישראל, או: פתיחת ההרשמה לביה"ס לפרפרים!
בארה"ב, וכמותה במדינות נוספות רבות בעולם, מי שמכר מסיבה כלשהי שלא לשלוח את ילדיו לחינוך הממלכתי המתוקצב ע"י המדינה, לא זוכה לתמיכתה. במדינת ישראל, בה קיים טווח רחב יחסית של סוגי בתי ספר ממלכתיים שניתן לבחור ביניהם, אין סיבה שמשרד החינוך והמועצות המקומיות יתקצבו את מי שבוחר לפרוש מהן. למרות זאת, התיקצוב של משרד החינוך עבור בתי ספר ממלכתיים מגיע לכדי 75% מתיקצוב הממ"דים, ובעקבות חוק נהרי- אף המועצות המקומיות מתקצבות את בתי הספר הפרטיים בשיעור דומה. היינו מצפים, לכל הפחות, שאם מדינת ישראל בוחרת לתקצב את בתי הספר הפרטיים, שהללו יידרשו לעמוד בתנאים מינימליים המדינה תוכל לאכוף. ולא היא. כמעט כל אחד רשאי לפתוח בית ספר, לנהל אותו כמעט כאוות נפשו ולקבל עליו תקציב ממדינת ישראל. אף את המעט תנאים שכן נדרשים לפתיחת בית ספר אין המדינה אוכפת, והיא מתקצבת בתי ספר רבים (כמעט כל בתי הספר הפרטיים) אשר אינם עומדים בתנאים.