לקראת הבחירות לרבנות הראשית שיתקיימו בקיץ, שיגרה תנועת נאמני תורה ועבודה מכתב לשר סמוטריץ', יו"ר מפלגת הציונות הדתית, בנוגע לכך שאין יייצוג לתושבי יו"ש בבחירות הקרובות לרבנות נאמני תורה ועבודה שיגרו מכתב לשר האוצר סמוטריץ' לקראת הבחירות לרבנות הראשית שיתקיימו בקיץ, בנוגע לכך שאין יייצוג לתושבי יו"ש בבחירות הקרובות לרבנות. "רבני ערים ויישובים מתחומי יהודה ושומרון, אינם נכללים […]
הרב ד"ר עידו פכטר התארח באולפן ערוץ 7 לשיחה על קריאת הכיוון שהוציא לציבור הציוני-דתי המתון ועל המטרות שלה. "הקו של מפלגת הציונות הדתית לא משקף את קולם של הרבה מאוד מהאנשים שמרגישים חלק מהציבור הציוני דתי". הרב ד"ר עידו פכטר, מתנועת 'נאמני תורה ועבודה' ומייסד ארגון 'תכלת' פרסם בשבת האחרונה חוברת שהופצה בקהילות הדתיות […]
המושגים "קידוש השם" ו"חילול השם" הם מושגים בעלי תוקף הלכתי שמקורם במצוות התורה (ויקרא כב 32): "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". מושגים אלה מהווים יסודות חשובים במחשבה היהודית ובתודעת התפקיד הדתי של יהודים שומרי מצוות. המאמר מבקש להראות כיצד התפיסות הרווחות בציונות הדתית לגבי משמעותה הדתית של מדינת ישראל, יוצרת חידושים מרחיקי לכת בהבנת מושגים אלה, תוך התאמתם לשינויים שחלו במעמד ישראל בין העמים בזמננו.
דומה שרק בציונות הדתית התגבשה השקפת עולם סדורה המבקשת לדון במלחמות ישראל במבט-על אידאולוגי. השקפה זו מופיעה בכתבים רבים של רבנים בציונות הדתית, ולאלה נודעת השפעה ניכרת על עיצוב תפיסותיהם של מי ששייכים לחברה זו. טענת היסוד של מאמר זה היא שרבני הציונות הדתית פיתחו תובנות חדשות אשר יצרו תשתית תאולוגית מקורית המביאה אותם לראות את העימות הפיזי שבין מדינת ישראל לאויביה בדרך ייחודית, שונה לחלוטין מזו הרווחת בחברה הישראלית הכללית.
עבור רבים מבני הציונות הדתית השאלה האם לימודים אקדמיים רצויים, וכן השאלות מה והיכן ללמוד באקדמיה, אינן מהוות סוגיה דתית או אידיאולוגית המחייבת ליבון. ברם, עבור רבים אחרים מדובר בנושא טעון מבחינה רעיונית ואף הלכתית שגורר לבטים ושאלות רבות.
ראוי לעניות דעתי להכיר בכך שבציונות הדתית של זמננו מפכים שני זרמים המובחנים זה מזה בהשקפת עולמם ובאורחות חייהם: האחד, מתאפיין בדפוסים תורניים-שמרניים של חשיבה וסגנון חיים, והאחר בדפוסים דתיים-ליברליים יותר, ובקצרה: הד"ל והחרד"ל.
המושג 'דעת תורה' במובן שאנו משתמשים בו כיום אינו מופיע כלל, עד כמה שידיעתי מגעת, בכל ספרות חז"ל ובכל דברי הראשונים והאחרונים שאת מימיהם אנו שותים, והוא מוכר לנו רק מן הדורות האחרונים. המקור היחיד שבו מוזכר מושג זה בדברי חז"ל הוא בגמרא (חולין צ, ב), ושם עניינו שונה, ובמידה מסוימת אף מנוגד למשמעותו כיום . בראשונים ניתן למצוא את הביטוי 'דעת תורה', אך במובנים שונים מאלה המשמשים בזמננו .
היכן אפוא החל לצמוח המושג 'דעת תורה' במובנו המוכר כיום, ומהו הרקע להתפתחותו?
השימוש שעושים רבנים בציונות הדתית במונחים 'עמלק' ו'נקמה' כדי לתאר את המערכה הנוכחית עלול להיות מסוכן ולעודד פעולות לא-שקולות ולא-מוסריות. יש להשתמש במונחים אחרים כדי להצדיק את המכה הקשה שאנו נדרשים לתת לחמאס, אך מבלי להסתכן בהקצנה חסרת מעצורים
בעוד שבתחילת שנת 2019 צירוף המפלגה הכהניסטית לבית הציוני דתי נראה בלתי מתקבל על הדעת ושווק לציבור כ"בלוק טכני", האיחוד בין מפלגת הציונות הדתית לבין עוצמה יהודית לפני בחירות נובמבר 22 כבר זכה אצל רבים לתמיכה מלאה. כוחות שונים עמלו על הכשרת הכהניזם על מנת לאלץ את האלקטורט הציוני-דתי לנרמל את הגזענות, ולהתנכר לערכי המערב – לזה שמעבר לים, וחשוב מכך: לזה שבתוכו.
לאורך השנים האורתודוקסיה המודרנית התאימה את עצמה למודרנה בכל הקשור לחיי משפחה וזוגיות. אולם, בשלב המודרנה המאוחרת נוצרו פערים שהשפיעו על אופי הקשרים של רווקות ורווקים דתיים.
היכולת להבין מדוע נקלע המגזר הדתי־לאומי לצומת דרכים פוליטית טמונה בהבנת המתחים עליהם אנו מנסים לגשר בשנים האחרונות: ליברליות מול שמרנות, הדאגה לאחר מול ההתכנסות פנימה, והשאלה עד כמה מדינת הלכה נשארה רלוונטית עבור המגזר.
בעשור האחרון עוברת הציונות הדתית תהליכים ושינויים משמעותיים המובילים להתרופפות המערכת המפלגתית הקשורה במפלגות המגזר. תחילתה של ההתרופפות בניסיון של הציונות הדתית להיערך מחדש כמפלגת מחנה פתוחה בבחירות 2013, ושיאה בבחירות 2019-2020, עם הקמתו של הימין החדש וכישלונו; הקמתה של ימינה ופיצולה המידי; והקמתה המחודשת רגע לפני הבחירות הקרבות.
בחינת סדר העדיפויות הערכי של הציונות הדתית היום מעלה שבראש הסולם עומדת ארץ ישראל, והרחק מתחתיה, אם בכלל, עומדים ערכים חברתיים. נדמה שמצוות חברתיות רבות נשכחו מתורתה של הציונות הדתית. אולם לא תמיד זה היה כך, ואפשר גם אחרת. האם בשנת המאה למדינת ישראל תעמוד הציונות הדתית בראש המאבק למען חברה יהודית יותר, שהיא חברה צודקת יותר?
תשתיתו של העולם השמרני-ליברטריאני מנוגדת לכמה מן האתוסים המכוננים של הציונות הדתית: ההקרבה האישית, המעורבות הציבורית והסולידריות החברתית. בניית אליטה אינטלקטואלית חדשה, שמפנה עורף לערכי היסוד שלה, אף מסתכנת באובדן החיבור הטבעי לשכבות רחבות בחברה הישראלית
