עמדתי כלפי מושג הצניעות היא מורכבת, אפשר אף לומר אמביוולנטית: מחד גיסא, אני מחבב מאוד את ערך הצניעות, אולם מאידך גיסא, אינני אוהב לדון בו. נקודת המוצא בדבריי היא שמידת הצניעות היא יקרת ערך וחשובה עבורנו, והיא שייכת לערכי הלבה של המסורת היהודית. יחד עם זאת, קיימת בעייתיות מסוימת שאין להתעלם ממנה, והיא שיישומו של ערך זה תורם לא אחת להנצחת אפלייתן של נשים, השתקתן והדרתן מן המרחב הציבורי, וכי הטיפול בו לוקה לעתים קרובות ביחס לקוי כלפי נשים.
ההצעה החדשה, שנתמכת על ידי החרדים והרפורמים, מבקשת לאפשר לכל אדם לוותר על עבודה בשבת, גם בלי להצהיר על דתיות. "נוסח החוק הנוכחי הוא ארכאי", אומרת יוזמת החוק, ח"כ עליזה לביא
תקנוני הצניעות בבתי הספר המדגישים את החשיבות הלא מידתית להלכות צניעות בגיל 6, מוכיחים כי אנחנו, כחברה, בבעיה. דעה
בימים אלה פרץ בציבוריות הישראלית ויכוח נוקב בסוגיה המכונה "הדרת נשים" במרחב הציבורי, בעקבות דיווחים על פעולות הפרדה מגדרית מטעמי דת במקומות שונים ובקרב אוכלוסיות שונות.
ברשימה חלקית של אירועים אלה ניתן למנות הקצאת מקומות נפרדים לגברים בקדמת אוטובוסים ציבוריים תוך הפניית הנשים לישיבה בחלקו האחורי; הקצאת מדרכות נפרדות לגברים ומדרכות נפרדות לנשים בריכוזי אוכלוסיה חרדיים; ניסיונות להפרדה בין גברים לנשים במהלך יום בחירות למנהלים שכונתיים בירושלים; סירוב נמשך לפרסם תמונות של נשים על גבי לוחות מודעות, אוטובוסים ותחנות אוטובוס; התנגדות חיילים דתיים להאזנה לשירת נשים במסגרת טקסים ואירועי תרבות בצה"ל ועוד.
אנו סבורים כי דרושה עמדה נחרצת בסוגיה זו, אשר תגן על ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
האם יש קוד לבוש אפילו לילדות בנות שלוש?
מקור ראשון, 10/8/2009
פולמוס בין הרב חגי לונדין, אסתי רוזנברג, שמואל שטח והרב דני סטיסקין
המאבק נגד ההפרדה בין נשים לגברים בתחבורה הציבורית מגיע לישורת האחרונה –
ביום שלישי הקרוב – ה 27/10 – יקיים בג"צ דיון במסקנות וועדת משרד התחבורה שדנה לאורך השנה וחצי האחרונות בהיבטים השונים של סוגיית ההפרדה בין גברים ונשים באוטובוסים.
החינוך למיניות בריאה מתמצה לרוב ב"סור מרע" בלבד, עיסוק זה מוביל לכך שהיא נתפסת כמשהו שלילי ואסור. הדבר מוביל למצב חינוכי של או-או. כיוון שתלמידים רבים לא מצליחים לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של דרישות ההלכה בעולם המודרני, הם רואים את עצמם כחוטאים גמורים, וכבר זורקים את הכל. כיצד נשמור על מחויבות לצניעות לצד חינוך למיניות חיובית?
"בתחום הצניעות, עברה ההלכה בדורות האחרונים שינוי מקביעת עקרונות כלליים לתיאור גדרים מפורטים ומדוקדקים, וזאת בשל תהליכים תרבותיים שערערו את מסורת הלבוש בקהילות היהודיות. הגדרים ההלכתיים אינם אלא מסגרת בסיסית שעל גבה יש לבנות את הצניעות כתכונה אישיותית שמתוכה נגזרת התנהלות כללית". פרק המבוא מתוך ספר חדש שבוחן את התפיסה של צניעות בהלכה ואת השינויים והפערים בין הצניעות בחברה לבין הצניעות שההלכה שואפת לעצב
תהום פעורה בין המשפחה המודרנית, המושתתת על חברות, מיניות וזוגיות, ובין העולם המסורתי, המדבר בשפה של ילודה, בעלות ויראה. תוכניות הלימודים לחינוך לחיי משפחה מתעלמות מפער זה ואינן מכינות את התלמידים לאתגרים הכרוכים בהקמת משפחה דתית בעידן המודרני. ארגון "קולך" יזם כתיבת תוכנית לימודים חדשה המנסה לגשר בין העולמות ועוסקת בסוגיות כמו חלוקת התפקידים במשפחה, מיניות, צניעות, תכנון המשפחה, גירושים, ועוד.
בשלב מסוים של חיי נפרדנו אני וגופי והפכנו לשניים, עד שכמעט לא שמתי לב לקיומו. מתי זה קרה?
ומדוע? זיכרונות שסיפרו לי נשים עשויים לסייע במציאת תשובה לשאלה המטרידה הזו.
הסיפורים מאירים סיטואציות בדרכה של ילדה, נערה ואישה שחיה בחברה הדתית ומתמודדת
עם מסרים הקשורים לגופה.
יותר ויותר סטודנטים דתיים להוראה אינם מעוניינים ללמד במערכת החינוך הממלכתית-דתית. הדבר
קורה בשל פער המתרחב והולך בין הצעירים המוכשרים והפלורליסטיים הללו למערכת החינוך
הדתית, אשר הולכת ומתחרדת לנגד עינינו ומתמלאת במורים חרדיים-לאומיים הדוגלים
בהסתגרות בד' אמותיו של העולם התורני בלבד
ראו את הגיליון בקבצי PDF. כאן
