קרבן פסח בזמן הזה – למה לי רוב זבחכם?

 

 

מקור ראשון, ערב פסח תשע"ב

בשנים האחרונות נשמע ברמה קולם של אלו הפועלים במרץ לכינונו המחודש של בית המקדש השלישי בירושלים. כחלק מפעילות זו, אנו עדים לניסיונות ולכוונות לחדש את עבודת הקרבנות בימינו. ערב פסח, הוא שעתם הזוהרת של בעלי עמדה זו, שכן לדידם, כבר בפסח השתא, יכולים אנו לזכות לאכול מן הזבחים ומן הפסחים וזאת אף אם לא נזכה עד אז לביאת גואל צדק, מהרה ייגלה…

בראש ובראשונה יש לציין כי נושא זה נתון במחלוקת הפוסקים. רוב מניינם ובניינם של פוסקי ההלכה, דחו את האפשרות להקריב את קרבן הפסח בימינו מכל וכל. זאת ועוד, לדעת הרב אליעזר ולדינברג (מחשובי הפוסקים בירושלים במאה ה-20) אף הפוסקים שכתבו כביכול להתיר הקרבת קרבן פסח בזמן הזה, כתבו כך "בבחינת דרוש וקבל שכר", אך לא העלו בדעתם להורות כן למעשה. עם זאת, לא אכחד כי קיימת בספרות ההלכה דעה הנוטה להתיר ואף לחייב הקרבה שכזו.

ושם נעשה לפניך קורבנות חובותינו / דוב מורל

עם חורבן בית המקדש, השתנה גם אופן הפולחן הדתי ופסקה הקרבת הקורבנות. יחד עם הסיבות ההלכתיות והפוליטיות, נדמה שגם השינוי בפולחן מהווה התנגדות לעליה להר הבית. מן הצד השני – יתכן שדווקא הקרבת הקורבנות ואכילתם יכולות לקרב אותנו לעבודת ה'.

למה אנחנו מתגעגעים? לקט מתוך פורום אינטרנטי / רן חורי

 

 

 

למה אנחנו מתגעגעים?

לקט מתוך פורום אינטרנטי

ליקט: רן חורי

לקראת תשעה באב האחרון, התפרסמה בפורום באתר כיפה באינטרנט שאלה פשוטה ועמוקה: למה אנחנו מתגעגעים? הכנות שבחסות האנונימיות שמתיר הפורום האינטרנטי חושפת נקודות מבט שונות שנותנות תמונה רחבה של כמיהות וגעגועים. לקט תגובות מגוון ביחס למקומו של בית המקדש בחיינו ושאיפותינו

 

ונשלמה פרים שפתינו / הרב שמואל ריינר

 ונשלמה פרים שפתינוהרב שמואל ריינרהרב שמואל ריינר הוא מראשי ישיבת  הקיבוץ הדתי מעלה- גלבועמאמר זה פורסם בעבר בספר: "דרישת שלום: דרשות על התורה ברוח השלום והצדק" בעריכת צבי מזא"ה ופנחס לייזר, ידיעות אחרונות, תל אביב, 2010.***********************