מספרים על זוג שלא הפסיק להתווכח ולריב עד שהם החליטו לפנות לייעוץ. כשהגיעו ליועץ, כל אחד מהם התלונן על כך שהאחר כלל לא מקשיב לו. פנה אליהם היועץ והציע פתרון: "שבוע אחד אתה תיתן לה לדבר והיא תקשיב, ושבוע אחד את תדברי והוא יקשיב". כעבור חודש חזר הזוג לפגישה עם היועץ. "איך השיטה שלי עובדת", פנה אליהם היועץ בחיוך. הגבר ענה מיד וללא היסוס: "שבוע אני דיברתי והיא הקשיבה, שבוע היא דיברה ואני הקשבתי, ושבועיים שנינו דיברנו – והשכנים הקשיבו"…
הכל רוצים להזדקן, אך איש אינו רוצה להיות זקן. דא עקא, הזדקנות היא עדיין הדרך היחידה לאריכות ימים, אין עוד מלבדה. מי שאחראי על המצאת פטנט הזקנה הוא, לדברי חז"ל, לא אחר מאשר אברהם אבינו. אברהם היה הראשון עליו נאמר בתורה שהיה זקן, ולדעת חכמים התורה מציינת זאת משום שלפניו לא היה אדם שניכרו עליו אותות הזקנה. הזקנה לא קפצה על אברהם בתור עונש, והיא לא הופיעה בעל כורחו, אלא דווקא על-פי רצונו של אברהם.
הקריאה של ה' שפותחת את ספר ויקרא מתחילה במילה: "אָדָם": "אָדָם כִּֽי־יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן". מילת פניה זו אינה שגרתית בתורה כלל, וניתן היה לצפות שספר העוסק בקורבנות ובעבודת המשכן יפתח בפנייה המקובל: "איש איש מבני ישראל". נראה שבפתיחה זו רצתה התורה להדגיש את חשיבותו של הפרט בחיי הכלל. הקהילה והעם נבנים מיחידים, מאדם ועוד אדם.
דבר אחד הוא לספור רק גברים למניין. דבר שונה לחלוטין הוא להגדיר בחוק שרק גברים רשאים להתפלל בציבור. כשראש הממשלה הודיע במוצאי השבת האחרונה שתותר תפילה במרחב הציבורי ללא יותר מעשרה אנשים, חשבתי שאני הולכת להשתגע. הייתי בהלם. מכיון שלפי ההלכה תפילה במניין מחייבת נוכחות של לפחות עשרה גברים, משמעות ההוראה הייתה שברגע שאשה תצטרף […]
בין כל האתגרים שהביאה לפתחנו הקורונה, נדמה שהיא הציבה מולנו מראה וביקשה מאיתנו להרהר במשמעות שלנו ללא עבודה, ללא שגרה, בחוסר וודאות. שנת השמיטה מזמנת אלינו אתגר דומה, מתוך בחירה, ומלמדת אותנו כלים שיכולים לעזור בתקופות משבר. אדם יושב בחדר סגור עשרה ימים, אין יוצא ואין בא. נשמע כמו התחלה של סרט. זו אישה וכל […]
"כעת אשוב ואבהיר באופן חד משמעי, שלמרות הענקת ההיתר לשעת הדחק הזו, חלילה וחלילה להשתמש בהיתר זה למצבים רגילים, כי בהם ודאי יש איסור מדרבנן של עובדין דחול, ואין להחליש את קדושת השבת והיום־טוב בשום פנים ואופן". הרב שאול דוד בוצ'קו כותב על איסור השימוש בזום, בעקבות מאמרו של עידו פכטר – הלכה בימי קורונה.
