קינה על הרוגי מדינת ישראל תשרי תשפ"ד / יעל לוין

עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם עַל לְמַעְלָה מֵאֶלֶף אֶזְרְחֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּרְצְחוּ בְּאַכְזָרִיּוּת בְּדָם קַר בִּידֵי מְחַבְּלִים נֶעֶדְרֵי צֶלֶם אֱנוֹשׁ, וְעַל רַבִּים שֶׁנִּטְּלוּ כִּבְנֵי עֲרֻבָּה, יְלָדִים וִילָדוֹת, בַּחוּרִים וּבַחוּרוֹת, נָשִׁים וַאֲנָשִׁים, צְעִירִים וּמְבֻגָּרִים, וְעַל הָאֶזְרָחִים הָרַבִּים הַנֶּעֱדָרִים, וְעַל הַפְּצוּעִים הָרַבִּים, מֵהֶם קָשֶׁה וַאֲנוּשׁ. וְכָל זֹאת בְּיוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ וּבְיוֹם שְׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת […]