על התורה ועל העבודה/ ליאורה לופיאן (למנויים בלבד)

עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – 
עֶבֶד ה' הוּא לְבַד חָפְשִׁי
(רבי יהודה הלוי)

עד מתי קורין את שמע של שחרית? אני שואלת את המחשב והוא משיב בטבלת מספרים מדויקת. לו רק יכולתי להשכים בשעות שהטבלה מורה גם בימים של אבטלה, כשהזמן נמתח ללא גבולות, אולי הייתי יכולה לתרגם את הרוח לחומר, ליצור מפקעת הרגשות והמחשבות טקסטים סדורים ולהיחלץ ממעמד העובדים בגופם ללא משמעות. בין תקופת אבטלה למשנה גם הפרנסה מצויה בדוחק, כאילו נידונתי לשחזר את המעמד שאליו נולדתי.

מצוות התלויות בארץ כבנין אב למצוות חברתיות הצעה לשינוי פרדיגמה הלכתית/ ד"ר גדי בלומרוזן (למנויים בלבד)

המאמר מוקדש להוריי, חיה-רבקה בלומרוזן ז"ל, ואברהם יצחק בלומרוזן 

מצוות רבות התלויות בארץ שלא נוהגות היום במלואן, לא עברו טרנספורמציה הלכתית לעידן העירוני-תעשייתי ומצומצמות לכדי פרשנות חקלאית בלבד. אנסה להציע הרחבה בפרשנות של מצוות חקלאיות להוראות בתחומים חברתיים של עבודה ורווחה – למצוות ותקנות הקשורות לצדק חברתי ולגזור מהן, בדומה למעשר כספים, מצוות והנהגות לחיים המתועשים-מודרניים. 

צדק חברתי וחובה מוסרית במשנתו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) / זיו גורן (למנויים בלבד)

עיסוקו של מניטו בכלכלה ובצדק חברתי נובע מן הדרישה למימוש המוסרי של הפרט והחברה – המוסר עומד במרכז השיקולים הכלכליים. לפי מניטו השיקול המוסרי אמור להוביל את הכלכלה לפתרון הבעיות המוסריות האינהרנטיות להתנהלות הכלכלית, לקראת כלכלה שמבכרת את מרכזיות ערך האחווה על פני החירות והשוויון. 

צדקה תציל מטבע/ גלעד כהן

במצוות הצדקה נקרא האדם לפעול בניגוד לאינסטינקט הפשוט שלו, ולוותר על עמדה הישרדותית ביחב לרכושו למען האחר הזקוק לו. בתורתו של רבי נחמן מברסלב, "עבודת הצדקה" היא כזו שיש בה שינוי רדיקלי ויכולת להשתחרר מתבניות החשיבה והקיום בהן נאחז האדם, ולאמץ עמדה גמישה יותר. עבודת הצדקה מזמינה את האדם להיפתח אל מה שמעבר לו, ויכולה אף ללמד אותנו משהו על עבודת המידות שסביב מדיניותה החברתית-כלכלית של המדינה.

חינוך למסורתיות וביקורתיות כתיקון / שלומית בוני

לאחר השביעי באוקטובר, ואל מול הקושי האישי, המקצועי, החברתי והלאומי אנו נדרשים כאנשי חינוך למחשבה אחרת. לא להתרחק מהאש, אלא להנכיח את הקושי, לדבר עליו ולהתמודד איתו. באמצעות כלים מן המסורת היהודית והמסורתיות המזרחית מחד, ומסורת הפילוסופיה לחינוך ביקורתי מאידך, נוכל לייצר עבור הכיתה קרקע טובה לצמוח ולהתפתח ממנה ברגעי משבר.

מחשבות על 'סוציאליזם יהודי' – עיון משווה במשנותיהם של שמעון פדרבוש ויצחק ברויאר / הרב וינסנט קלברזי (למנויים בלבד)

בחמש עשרה השנים שחלפו למן המשבר הפיננסי הגדול של שנת 2008, דובר רבות על בחינה מחדש של הקונצנזוס הפוליטי והכלכלי. בשנים האחרונות, עם עלייתם של מפלגות ופוליטיקאים ‘פופוליסטים’ משמאל ומימין, הלך שיח זה והתעצם. נדמה כי הקונצנזוס הקפיטליסטי בשיח הכלכלי חלש מכפי שהיה במשך עשורים רבים, וכי הסוציאליזם חוזר לשיח הציבורי.

רווחה, מלחמה והחברה האזרחית: חיזוק מערכת הרווחה כמפתח לביטחון החברתי בישראל / לירון דוד (למנויים בלבד)

המשבר הגדול שחווינו מביא עמו למידה הכרחית: הוא מלמד אותנו על חשיבותה של מדינת הרווחה כחלק מהביטחון החברתי שלנו, כחלק מהשיקום הנדרש לכולנו ובמיוחד למי שנפגעו ישירות במלחמה. זאת כחלק מהיותנו חברה חפצת חיים שחבריה שואפים לחיות בביטחון ורווחה. 

מבוא גיליון 108 / בנימין זינגר

השנתיים האחרונות, שנים של קרע חברתי מעמיק ושל מלחמה עקובה מדם, חשפו את ההכרח הבוער לעסוק מחדש בתפקידה של המדינה בדאגתה לאזרחיה, וביחס שבין המסורת היהודית למרחב החברתי בישראל. המלחמה חשפה את מה שכרסם מתחת לפני השטח – שהערבות ההדדית הכרחית, אך גם שהיא צריכה לבוא לידי ביטוי במנגנונים מדינתיים חזקים, שאת חסרונם אנו מרגישים ביתר שאת מאז השביעי באוקטובר. מכאן הרצון להוציא גיליון זה, בנושא "יהדות ורווחה". 

דבר העורך הראשי, גיליון 108 / גלעד הסה

ברפואה היוונית העתיקה משמש המונח 'קריסיס' לתיאור של רגע שיא, קו פרשת מים שלאחריו יתכנו רק מוות או החלמה. אותה מילה שהתגלגלה אל השפה האנגלית ומשמעותה כיום "משבר" או ארוע טראומתי ומערער, משמשת לתיאור רגע המפנה במחלה, שיכולתו של הרופא לשים לב אליו עשויה להכריע את הכף.  הרפואה היוונית העתיקה היתה מה שנכנה היום "הוליסטית", […]

מביטחון צבאי לביטחון חברתי / שלומית וייס דגן (למנויים בלבד)

לאורך העשורים האחרונים צמצמה מדינת ישראל את תפיסת מדינת הרווחה ופגעה בשירותים ציבוריים רבים, שעל חסרונם שילמנו במאורעות שמחת תורה. ללא תיקון המצב והשבת הרווחה לא נצליח באמת לנצח וגם לא לחיות, לפחות לא ביחד