אֲנִי שׁוֹכֶבֶת עִם גֶּבֶר שֶׁאֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת. אֲנִי עוֹשָׂה אִתּוֹ אַהֲבָה. שֶׁקֶר. אֲנִי מְקַבֶּלֶת מַחְמָאוֹת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עַל הַגּוּף שֶׁלִּי בְּלִי לְקַבֵּל בְּחִילָה. אֲנִי שׁוֹכַחַת לְהִסְתַּכֵּל בַּמַּרְאָה וְלִשְׂנֹא אוֹתִי. הוּא לֹא מֵעִיר עַל הַבֶּטֶן שֶׁלִּי, לֹא עַל גָּדְלָהּ וְלֹא אִם הִיא חֲשׂוּפָה. הַחִנּוּךְ שֶׁגָּדַלְתִּי בּוֹ נִמְהָל בְּחֹסֶר הַבִּטָּחוֹן שֶׁלִּי, וּבְתִבּוּל שֶׁל בּוֹרוֹת וְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת לִרְוָחָה […]
"הרווקות היא טרגדיה כואבת, מוחצת ומרסקת. היא טרגדיה בכל לילה כשאנחנו נכנסים לבד למיטה והיא טרגדיה במעבר דירה שאנחנו צריכים לעשות לבד. היא טרגדיה כשאנחנו מנסים לשמור שבת בלי משפחה והיא טרגדיה בריק ובחלל ובכמיהה הבלתי מתמלאת. אנחנו נשים וגברים במערבולות של כאב וצרכים. מבוגרים מספיק כדי לנהל משק עצמאי ולקנות רכב, לרכוש דירה, לפתח קריירה, אבל נשארים בחוויות מיניות של בני נוער."
תופעת הרווקות תופסת בשנים האחרונות נפח רב ומביאה עימה דילמות הלכתיות שונות כמו המיניות והמגע הפיזי בקרב רווקים מבוגרים. בכדי ללוות את הכאב והשבר, צריך לחשוב וליצור שפה דתית־רוחנית, שמכירה בשבר שקיים במציאות, ומכילה את המורכבות ואת החיים בדיסוננס ובפער בין ההלכה למילוי הצרכים האנושיים. קונפליקט הרווקות הדתית והמיניות בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה הלא־פשוטה […]
ברוב המקרים, נשים דתיות יגיעו אל רופאת הנשים בפעם הראשונה לקראת החתונה. במציאות של הרווקות המאוחרת יחד עם המבוכה סביב הביקור הגניקולוגי והחשש לדבר על מיניות, נשים רבות נשארות ללא הידע הבסיסי על בדיקות שגרתיות.
ספר הזוהר רואה ברווקות חטא חמור ומגנה אותה בתיאורים קשים וחריפים. עיון מחודש במיתוס מיתת מלכי אדום מגלה קול ייחודי המכיר בתפקידה החשוב של הרווקות ועם זאת אינו מתעלם מחלקיותה וממחיריה. במאמר זה נבקש להציע נקודת מבט היונקת מתורת הסוד ומאירה היבטים חדשים, פסיכולוגיים ורוחניים, ברווקות.[i] הזוהר מקדש את חיבור הזכר והנקבה כצלם העליון וכמבנה […]
בעידן המודרני קיימת האפשרות להפריד את "עסקת החבילה" – הקושרת באופן אוטומטי את ההורות עם הזוגיות. מחקר שנעשה בקרב נשים דתיות אורתודוקסיות מישראל ומארה"ב בחן את הקונפליקט והמתח שנוצר בין הצורך הטבעי לאינטימיות וזוגיות ובין מימוש הכמיהה להורות, בקרב נשים אורתודוקסיות שלא מצאו זוגיות ובחרו להפוך לאימהות יחידניות.
רווקות היא מרחב חיים שבו בחור פוגש בנות זוג פוטנציאליות, אבל גם את עצמו, את הגבריות שלו ואת המיניות שלו. כשאין לו איך ועם מי לדבר על מה שהוא חווה, וכשמוסיפים לזה את המתח שהחיים ההלכתיים מזמנים, זו עשויה להיות משימה התפתחותית מורכבת. זו לא מלאכה קלה למצוא כתיבה של גברים על כל נושא שקשור […]
כציבור הדוגל בהלכה כנר לרגליו, אין לנו מקום בשיח החברתי שלנו למיניות בתקופת הרווקות. עם זאת, מגיע שלב בחייה של אשה רווקה שבו הסוגיה מבעבעת וחוסר השיח על אודותיה מביא לנזק יותר מאשר לתועלת. ישנה חשיבות רבה בפיתוח השיח הן במעגלים הקרובים של האשה והן במעגלים הרחבים שלנו, כחברה, לשם בריאות הגוף והנפש. "בילי ביקסבי […]
לאורך השנים ניסו להסביר את המצוקה הרגשית של רווקות דתיות על ידי הסברים אישיותיים, נפשיים ואינדיבידואליים. עם התפתחות המחקר בתחום וסיפורי הרווקות שצפים, נראה כי אפשר למצוא לא מעט מרכיבים שעונים למציאות של טראומה עיקשת – מושג המבקש לראות את המציאות החברתית כגורם משמעותי למצבי לחץ וטראומה מתמשכת של האינדיבידואל. יחסי מין כדרישה בעולם הדייטים, […]
הגיליון הזה יורד לדפוס בדיוק בזמן ההתפרצות המחודשת של הקורונה.
וזה העניין עם הקורונה – אף אחד לא יכול לדעת מה יקרה. אנחנו לא יודעים אם ההתפרצות הזו נחשבת לגל שני, אם זה רק ההמשך של הראשון, אם עד ספטמבר הלימודים ישובו לנורמליות, אם המשק יתאושש, אם ההופעה ההיא שקנינו אליה כרטיסים לפני חצי שנה תתקיים אי פעם וכמה אנשים יגיעו לחתונה שתכננתם כבר לפני ארבעה חודשים
גיליון זה של כתב העת דעות משקף נקודה משמעותית בציר הזמן המעידה על התמודדותם של נשים וגברים מקרב ציבור שומרי מצוות עם אתגרי התקופה הנוגעים למיניות ולרווקות. דיון שכזה אינו מובן מאליו. נושאיו ונושאים רגישים אחרים היו במשך שנים בבחינת טאבו ולא נדונו באופן ציבורי. ההתייחסות הפומבית לנושאים אלה הייתה זניחה ולעתים התבטאה גם בהתכחשות […]
ייסורי הדיכוטומיה במצב האישי בעקבות החינוך הדו ערכי למיניות צופיה גולדברג-מאלבצופיה גולדברג מאלב הינה מאסטרנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. מאמר זה הוא חלק מעבודת מחקר רחבה יותר שעורכת הכותבת לשם כתיבת עבודת תזה בהנחייתה של פרופ' תמר אלאור.
"פעם הייתה התאולוגיה קרובה יותר. היה זמן לתפילות, לשיעורים ולחברותות. ופעם היית יכולה ללכת באמצע הלילה למעיין ולומר דברים לכוונון הנפש, ויכולת לטייל בעולם ולקרוא לו בכל מקום". זוגות צעירים מכירים את ההתמודדות עם הצורך לתרגם את רוחב המחיה הרוחני של הרווקות למרחב חדש לגמרי לאחר הנישואים. על אף שלא מדברים על כך, הנוף הרוחני של שבילי הרווקות לא יכול להימחק בקלות
הסדנאות שמציע "בית המדרש להתחדשות" לזוגות נשואים, מבקשות לאפשר העמקה והעשרה של הקשר
בין בני הזוג. יצחק מנדלבאום, המנחה אותן, מספר על השילוב בין בית המדרש ובין העולם
הטיפולי, ומדבר על צמיחה רוחנית כחלק מהזוגיות, על ההשלכות של נישואים בגיל צעיר,
על גירושים ועל בעיית הרווקות המאוחרת
הדיון בדילמה שבה נתונים רווקים דתיים, בין שמירת ההלכה ובין מימוש צורכיהם המיניים, התמקד עד כה במישור ההלכתי; אך ליהדות יש הרבה מה להציע לאותם רווקים מעבר לשורת ההלכה. מאמר זה מבקש להחזיר את הקב"ה לתוך הדיון, ולעסוק במושג התשובה, שנזנח בציבור הדתי, וכן בעקרונות אתיים המופיעים במקורות ויכולים ללוות את האדם גם בתוך חטאו
הרווקות כבר לא רק מחכות
חפציבה שטול
"נכון שקשה לי, זה לא הדבר הכי קל ועוד יותר קשה זה הדודות הפולניות ש"בקרוב אצליך " מה אתם רוצים שאני אעשה? בפולניה נהוג לתת לאנשים הרגשה שהם מסכנים, הם טובים בזה, הם התאמנו על זה כל החיים."
"… את מכירה את החברים מ"בני-עקיבא" שהתחתנו בגיל 20? זה נראה שהם נשארו שם. אותם אמונות, אותם דברים, אני לא מזלזלת אבל אני מאוד אוהבת את מה שנהייתי ואני בטוחה שזה בזכות שאני לבד… אני נזכרת בחברות שלי שהתחתנו, אני חושבת שהן הולכות ב 16:00 למפקד של "בני-עקיבא"…"
סיפורים שונים הם למעשה גרסאות אישיות של משמעות חברתית, אלו "קולות" שונים של אותו טקסט תרבותי. הנחה זו הייתה בבסיס עבודת המחקר המנסה להתחקות אחר חווית הרווקות בקרב בחורות דתיות לאומיות .
"חווית הרווקות", בניגוד להגדרת "רווקות", מתייחסת לאותה משמעות אישית פנימית של הבחורה שהיא תלוית ערכים, הניזונה ממסרים חברתיים ותהליך סוציאליזציה מובנה. אותה משמעות אישית נבחנה במסגרת מחקר איכותני-נרטיבי המתמקד בסיפורי חיים כמקור להבנת תופעות חברתיות-אנושיות.
