התנועות הליברליות מתקשות לברך על המהפכה המתגבשת בשירותי הדת בישראל, וטוענות כי מדובר, לכל היותר, במתיחת פנים קוסמטית. "המהפכה היחידה שיכולה להביא מזור למשבר שירותי הדת בישראל, היא ביטול המונופול האורתודוקסי" 

   13/7/2012

     עובדי קהילה/הדר ליפשיץ

כדי לגרום לרבנים להיות נאמנים יותר לצורכי שולחיהם יש להעתיק את מקור כוחם מן הפוליטיקה אל הקהילות. הצעה חדשה לדמוקרטיזציה של שירותי הדת בישראל

מהמנהיגות הרבנית בישראל אנו מצפים להיות שלוחי רחמנא ושלוחי דידן. נאמנים למסורת אשר קיבלנו בסיני ונאמנים לצורכי שולחיהם, עם ישראל. אך כיצד נבחר רבנים? כיצד נוודא שהרבנים יהיו אמונים על העקרונות הללו? לפני כחודשיים פורסמה על ידי 'נאמני תורה ועבודה' טיוטה למצע חדש ביחסי דת ומדינה בישראל. ביסודו עומדת הצעה לשינוי יסודי במבנה ההנהגה הרבנית במדינת ישראל, מהתבססות על הממסד הפוליטי והמשפטי להעברת האחריות לקהילות ישראל.

האם שירותי הדת בישראל נותנים את המענה הדרוש לכלל האוכלוסיה? בתנועת 'נאמני תורה ועבודה' לא כל כך בטוחים.

התנועה מצידה מציעה חלופה למציאות הקיימת במטרה "להפוך את שירותי הדת בישראל הנתפסים כמסואבים ומנוכרים, למובילי יישומה של דמוקרטיה השתתפותית בישראל", כהגדרתם.

אחד מיוזמי התכנית – רבה של קבוצת יבנה וחבר בתנועת 'נאמני תורה ועבודה', הרב אילעאי עופרן סיפר בראיון לערוץ 7 על המתכונת המוצעת, "כל מי שקצת מצוי בתחומים האלו וקורא עיתונים ושומע חדשות, או שיצא לו בשנים האחרונות להתחתן או ח"ו להתגרש או לקבור קרוב משפחה, פגש את הבעיתיות הרבה באופן בו מנוהלים שירותי הדת בישראל".

"הסיפור הגדול שדובר בשבועות האחרונים – ההרשמה לנישואים של צוהר, היא דוגמא אחת לנושא זה. אך אנחנו מדברים גם בנושא הכשרות, מינוי הרבנים, וכמעט בכל פינה שנוגעים בה נתקלים בשחיתות – בה כמובן לא כולם שותפים, ונפגשים גם בקונספט מוטעה של ניהול".

הרב עופרן סבור כי מינוי רב צריך להיעשות על ידי הקהילה ולא על ידי הרבנות הראשית לישראל, "באופן מהותי אנחנו חושבים שעולמו הדתי של האדם וקהילה לא יכול להיקבע על פי מי שמחזיק במשרה ציבורית כזו או אחרת אלא לעבור להחלטת הקהילה עצמה – כמו שהיה מדורי דורות. המצב הנוכחי במינוי רבנים, שכאשר יש שר דתות ממפלגה א' אז כל מינויי הרבנים הם ממפלגתו וכשהמשרד עובר למפלגה אחרת אז כל הרבנים הם של אותה מפלגה".

"בסופו של דבר", ציין הרב עופרן, "קהילה רוצה שהרב יתאים לדרכה ואמונתה. בנוסף על הרב לתת דין וחשבון לקהילה בה מכהן ולא לבוס שלו במשרד הדתות. הרב הוא נבחר ציבור ולא פקיד ממשלתי ברמה ירודה, והמצב הנוכחי הוא שכל הרבנות הממלכתית היא סוג של פקידות ואנחנו רוצים להחזיר את הכבוד למוסד הזה".

הרב עופרן לא חושש מבחירת רבנים שאינם אורתודוקסים, "תנועות אלו בכל אופן מרבות לפנות לבתי המשפט בטענה שהן מופלות לרעה והן תמיד זוכות, כי במדינה דמורטית כך מתנהלים הדברים. בנוסף יש לצין כי המתנגדים הגדולים להצעה שלנו הן דווקא תנועות אלו – הלא אורתודוקסיות, כי לפי הצעתנו התקציב יהיה לפי גודל הקהילה ותנועות אלו אינן גדולות. אם אנחנו חושבים שנוכל להשליט את דרכנו בכח ובכפייה אז המציאות תטפח על פנינו".

בנוגע למערך הכשרות אמר הרב עופרן כי על פי הצעתם, כל מערך שירותי הדת יעבור לידי הקהילות והן תפקודנה את חבריה ועל פי זה יקבלו את התקציב, "כל קבוצת קהילות יתאגדו ל'אגד קהילות' וחמשת תאגידי הקהילות הגדולים ביותר יקבלו זכיון מהמדינה למתן תעודות הכשר. המצב הנוכחי היום הוא שיש את מערכת הכשרות של הרבנות הראשית ויש שם בעיות בשפע. יש בדצי"ם כפטריות אחר הגשם שחלקם מאוד מסודרים וחלקם קיקיוניים לחלוטין. על פי הצעתנו המערך יוסדר וגופי הכשרות יהיו עמותות מסודרות, המחוייבות בשקיפות ותחת פיקוח. כך, כל אדם יוכל לבחור את הכשרות שהוא מעוניין בה".

הרב עופרן משוכנע כי תכנית זו תקרב רחוקים, "אדם רחוק שמרגיש שביכולתו לבחור והדברים לא כפויים עליו מלמעלה, רמת ההתנגדות יורדת".