לכל אחד מאיתנו יש הרגלים מסויימים. איך הוא מדבר, איך הוא מתנהג בבית ובחוץ, מה הדברים שהוא נוהג לעשות כל יום. השאלה היא אם יש לנו יכולת לשנות קצת את ההרגלים הקבועים, לשנות קצת ממה שאנחנו חושבים או עושים. למה זה חשוב? בואו נראה בפרשת השבוע.
המרגלים חוששים מהכניסה לארץ. יש להם כמה וכמה סיבות טובות, ובכל זאת – הכל תלוי בצורת ההסתכלות, וביכולת האמונה שלהם.
מהדלקת המנורה אפשר ללמוד את הרעיון של יחד. צד ימין וצד שמאל במנורה משלימים אחד את השני, ושניהם פונים למרכז, לתכלית. לפעמים בעם ישראל אנחנו טועים לחשוב שאנחנו לבד. בלי הצד השני, שלפעמים חושב אחרת ממני, אין מנורה, אין קדושה, אין עם ואין מדינה. כולנו מקשה אחת, מקיימים אחד את השני – ואין לנו חיים אחד בלי השני. את זה אנחנו צריכים לזכור תמיד.
חג שבועות מגיע ואיתו קבלת התורה. בחג שבועות אנו מקבלים מחדש את התורה, נזכרים במתנה הגדולה שקיבלנו ומה היא בשביל החיים שלנו. כמו שבלי מים אי אפשר לחיות, גם התורה היא מכוננת את החיים ובלעדיה אנחנו ריקים ומיובשים.
רבי שמעון בר יוחאי, שנחגוג הערב את ההילולה שלו וכשנדליק מדורה, מסמן לנו את הבערה והדבקות בקודש. ל"ג בעומר זה זמן טוב גם לשמחה וגם לשאלה הפנימית – במה אני יכול לגדול בקודש השנה?
כדי להיות חלק מהכלל – כדי להיות מי שמספר את הסיפור הציבורי, משפיע על סדר היום הציבורי, צריך לתרום ולעשות למען הכלל. העשיה הזאת למען הכלל היא מה שמאפשר את היות האדם הפרטי חלק מהציבור, ולקבל חלק מהזכויות של הציבור.
עגל הזהב הוא התזכורת שלנו לא לרדת לעולם החומריות הטבעי אלא לעלות למעלה, לה' – לקבל את לוחות הברית ואת התורה. גם על הרוח אנחנו צריכים להתאמץ. לעבוד קשה כדי להצליח לקבל באמת את הלוחות.
: אלוקים לא רחוק מאיתנו. הוא קרוב. הוא נפגש איתנו. כיצד? דרך המצוות. במעמד הר סיני נתנו לנו צירוף חוקים. לכאורה אנחנו יכולים להסתכל על זה בחוסר התלהבות ובשעמום אבל האמת היא שצירוף החוקים 'היבש' הזה הוא גם יכול להיות בשבילנו עבודת השם מרגשת של ממש….
תפיסת המציאות כמקיימת דיכוטומיה בין שמיים וארץ הולידה גישות רוחניות מתחרות. האחת עלולה לאבד את התשוקה ומסירות הנפש ואיתן את ההמשכיות, בעוד האחרת עלולה לפתח זלזול ותיעוב כלפי עולם המעשה. חידוש, או חזרה, לעשיה המבוססת על דמיון ואינטואיציה, ספונטניות ויצירתיות, יכול לאפשר מרחב שלישי – ממלכת השדים הנתונה בין שמיים וארץ, מרחב מיתי בו ניתן לפעול עבור תיקון מעשי המתקיים מתוך מוכוונות אל הנשגב.
מלימוד של "קריאה יחפה", תמימות והתאהבות בטקסט, דרך גיבוש תודעה פמיניסטית והכרת הפער הכואב שבין המקורות לבין העולם המוסרי בן-זמננו, ועד לשיבה המפויסת אל המקורות ויצירת מדרשי נשים: ד"ר חנה פנחסי בחשבון נפש אישי על לימוד תורה
אלכסנדרה מנדלבאום מתגוררת בירושלים ותלמידת תואר שני בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית
סיפור ביקורו של משה רבינו בבית מדרשו של רבי עקיבא מציף שאלות מרתקות על מערכת היחסים בין התורה שבכתב והתורה שבעל פה * קריאת הסיפור לאור תובנותיו של הסופר הארגנטינאי חורחה לואיס בורחס מאירה באור אחר את הסיפור, ומציעה כיווני מחשבה חדשים לשאלות ישנות
אביגיל גלמן לומדת בתוכנית ללימודים מתקדמים בגמרא בביהמ"ד לנשים במגדל עוז, וסטודנטית לתואר שני במחלקה לתלמוד בבר-אילן
נימוקי השופטים למקום השלישי:
אביגיל גלמן מנתחת את ההבדלים בין מצוות שהטקס שלהן כרוך באמירה שחייבת להיות בלשון הקודש ובין מצוות שניתן לאמרן "בכל לשון", בלשון שהדובר מבין. מתוך ניתוח יפה של המקורות היא מציגה את המתח המשתקף באמצעות השפה – מתח בין הצורך שלנו להמשיך את מסורת העבר ובין הצורך להבין את המצוות ולהזדהות עם תוכנן.
אביעד עברון הוא תלמיד ישיבת מעלה גלבוע, הקיבוץ הדתי.
המתח עתיק היומין שבין התורה שבכתב לתורה שבעל פה מעניק פתח למחשבה אודות תפקידה של התורה הכתובה למול התורה שבעל פה. כיצד התורה שבעל פה יכולה להכיל כל כך הרבה כתיבה? האם אין בכתיבה האינסופית של התורה שבעל פה טעם לפגם? אביעד עברון בוחן את הגבולות שבין התורה שבכתב לתורה שבעל פה ומתוך כך משרטט קווים לניהול המתח שבין השמרנות להתחדשות בתורה
ליאור טל הוא ראש מכינת 'בינה' על-שם לובה אליאב ומלמד בישיבה החילונית ובבית-המדרש 'קולות'.
שאול ברט הוא תלמיד מחקר בביוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן
*****
חקר האבולוציה מניח כי לתופעות רבות הקיימות בעולם החי יש ערך משמעותי בעבור בני אותו המין הביולוגי: האבולוציה גורמת לנו להישאר בעיקר עם התכונות העוזרות לנו ומקדמות אותנו. לאור זאת, מעניין לבחון את תפקידה האבולוציוני של הזקנה: במה היא מקדמת את החברה האנושית מבחינה אבולוציונית-הישרדותית? האמנם יש לה תפקיד בשטח זה? ואיך כל זה קשור לתפישה הדתית של הזקנה? שאול ברט בוחן את הזקנה מנקודת מבט ביולוגית
דת ומדינה בהגותו של הרב חיים הישנזון
דוד זוהר
ד"ר דוד זוהר, פסיכולוג קליני ומרצה בסמינר הקיבוצים. ד"ר דוד זוהר עורך את ספרי השו"ת של הרב הירשנזון. חלקים א' ו-ב' של "מלכי בקודש" יצאו בהוצאת מכון הרטמן ומכון שכטר בירושלים.
דת ומדינה בהגותו של הרב חיים הירשנזון
רזא דאחד" – הזיקה שבין מיניות וחיות נפשית בחיי הגבר
הרב דוב ברקוביץ'
הרב דוב ברקוביץ' עומד בראש בית המדרש "בית אב", במסגרתו הוא מלמד גם ב"בית המדרש לגבריות". הוא גם פרסם מספר ספרים, מתוכם כמה הנוגעים בנושא הגבריות. מאמר זה מבוסס על קטעים מספרו מקדש החיים, הוצאת קורן ירושלים, 2010.
"להיות גבר" – מושג שאינני מצליח להבין
ירמי סטביסקי
הרב ירמי סטביסקי הוא מנהל תיכון הימלפרב ירושלים
ונשלמה פרים שפתינוהרב שמואל ריינרהרב שמואל ריינר הוא מראשי ישיבת הקיבוץ הדתי מעלה- גלבועמאמר זה פורסם בעבר בספר: "דרישת שלום: דרשות על התורה ברוח השלום והצדק" בעריכת צבי מזא"ה ופנחס לייזר, ידיעות אחרונות, תל אביב, 2010.***********************
בית-המקדש כמקור החיות העולמיהרב רא"ם הכהן הרב רא"ם הכהן הוא ראש ישיבת ההסדר עתניאל ורב היישוב*************************************
מחשבת ההלכה של ימי המקדשאבינועם רוזנק ד"ר אבינועם רוזנק הוא ראש החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר במכון ון ליר בירושים
