תורה ומדינה

נייר המדיניות המוגש כאן גורס, בעיקרו, כי מדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן ביחס ללומדי התורה, תרמה, אם לא יצרה, את תופעת האברכים הפטורים מעול הצבא ומעול הפרנסה. מדיניות אחרת יכולה להפוך את הגלגל ולתרום להרחבת הנשיאה בנטל, וחשוב מכך – להפצת התורה ולומדיה בחברה הישראלית.

בימים אלה פרץ בציבוריות הישראלית ויכוח נוקב בסוגיה המכונה "הדרת נשים" במרחב הציבורי, בעקבות דיווחים על פעולות הפרדה מגדרית מטעמי דת במקומות שונים ובקרב אוכלוסיות שונות.

ברשימה חלקית של אירועים אלה ניתן למנות הקצאת מקומות נפרדים לגברים בקדמת אוטובוסים ציבוריים תוך הפניית הנשים לישיבה בחלקו האחורי; הקצאת מדרכות נפרדות לגברים ומדרכות נפרדות לנשים בריכוזי אוכלוסיה חרדיים; ניסיונות להפרדה בין גברים לנשים במהלך יום בחירות למנהלים שכונתיים בירושלים; סירוב נמשך לפרסם תמונות של נשים על גבי לוחות מודעות, אוטובוסים ותחנות אוטובוס; התנגדות חיילים דתיים להאזנה לשירת נשים במסגרת טקסים ואירועי תרבות בצה"ל ועוד.

אנו סבורים כי דרושה עמדה נחרצת בסוגיה זו, אשר תגן על ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

בימים אלו, ימי חשבון נפש ופתרון מחלוקות שבין אדם לחברו, נדמה כי למרות החשש שהמחאה החברתית תקבל אופי של הסתה כלפי מגזרים מסוימים, אנו שמחים שוועדת טרכטנברג החליטה לגעת בסוגיית התעסוקה במגזר החרדי, באופן רגיש ומכבד. זאת, תוך נתינת מקום חשוב ללימוד התורה, ומאידך בהצעת פתרונות הדרגתיים וישימים להחזרת המגזר החרדי למצב תעסוקה בריא, תוך שמירה על רוח ההלכה.

לקט של מספר דברים שפורסמו. הדברים נכתבו ע"י כותביהם באופן עצמאי.