"אינך חוששת שבתך תתקלקל בצבא?"
הדס יונתן
הדס יונתן היא מנהלת תחום הכנה לצה"ל בארגון 'אלומה'
עבור בנות דתיות רבות המעוניינות להתגייס לצבא הדרך איננה סלולה ומובנת מאליה. קשיים רבים, אשר חלקם נובעים מחוסר במידע והיכרות עם המערכת הצבאים והאפשרויות שהיא מעניקה לבנות דתיות, ניצבים בפני הבת הדתייה. ארגון "אלומה" מסייע לבנות אלה להגיע לשירות הצבאי ולעבור אותו בצורה מיטבית. הדס יונתן משתפת מהחוויה האישית שלה כחיילת וכמלווה של צעירות דתיות לשירות הצבאי.
בקיץ 1950, פנה סבי ד"ר יוסף בורג – שהיה באותה העת יושב-ראש הכנסת – לרב הראשי לישראל, על דבר חילול השם הכרוך בבני-ישיבות המתחזים למי "שתורתם אומנותם". שלוש-עשרה שנה מאוחר יותר, בקיץ 1963, בחרה אמא שלי, צביה פשחור, להתגייס לצה"ל כדי לקחת חלק שווה בנטל. כששאלו את אמא שלה, הגב' רבקה בורג: "האם אינך חוששת שבתך תתקלקל בצבא?" ענתה בביטחון שהיא: "סומכת על החינוך שהיא נתנה לבת שלה עד כה, ואינה רואה סיבה שלא לקחת חלק שווה בשירות הצבאי".
עשרים ושתיים שנים לאחר מכן, בקיץ 1985, עמדתי אני באותו הצומת. על בחירתה של אמי נוספו המורשת של אבי, יאיר פשחור, ושל סבי, משה פשחור: "לעמוד תמיד בשורה הראשונה ולשרת את המדינה בצורה הטובה ביותר האפשרית". לאלה נוסף החינוך שקיבלתי בבית-הספר בקיבוץ שדה-אליהו: "אנחנו חלק מהעם – בזכויות ובחובות".
מתוך כך, התגייסותי ושירתי חמש שנים בחיל-החינוך של צה"ל. מיום שהשתחררתי, השתלבתי בעבודה בארגון 'אלומה', ארגון אשר הקו המנחה אותו הוא: "משירות משמעותי – לחיים בעלי משמעות", ואני עוסקת בליווי צעירות דתיות שבחרו להתגייס ולשרת את המדינה במדים.
איני היחידה בבחירה זו. מתוך תחושת שליחות ורצון להיות חלק מהחברה הישראלית, מתגייס לצה"ל מדי שנה אחוז לא מבוטל מבוגרות החינוך הממלכתי-הדתי. החיילות הדתיות משרתות במגוון תפקידים: בחינוך ובהדרכה, במודיעין, כמשקיות ת”ש, כמדריכות בחילות השדה, המחשבים, הרפואה ועוד. מדי שנה, ממשיכות למעלה מ-10% מהן לקצונה.
מאז שנת 1983, יוזם ארגון 'אלומה' ומפעיל תכניות להרחבת המעורבות החברתית ולהעמקת הזהות היהודית של צעירים וצעירות בישראל לקראת שירות צבאי או שירות אזרחי-לאומי, במהלך השירות ולאחריו. בעקבות דרישה שעלתה מן השטח, הקימה 'אלומה' בשנת תשס"ב (2002) את התכנית 'משרתות באמונה', המסייעת לצעירות דתיות שהחליטו להתגייס או לכאלה המתלבטות אם לעשות זאת במתן מידע אישי וכללי ובהמלצות על מסלולי שירות משמעותיים המתאימים לחיילות דתיות. סיוע זה ניתן בדרך של מוקד מידע, פעילויות הסברה, קיום שבתון למתלבטות ואף גדנ"ע המתקיים פעמיים בשנה.
נוסף על כך, 'אלומה' מציעה לחיילות הדתיות המעוניינות בכך ללוותן לאורך השירות באמצעות ימי עיון ומפגשי מתגייסות. יש לציין בהקשר זה כי 'אלומה' אינה מנסה לשכנע בנות דתיות להתגייס. התמונה הנפרשת בפעילויות היא של"סיכויים מול סיכונים", ומטרתו לסייע לבת לקבל את ההחלטה המתאימה ביותר בעבורה. 'אלומה' מאמינה כי חיילות דתיות יכולות לשמור מצוות תוך כדי שירותן הצבאי, וכן לטפח ערכים ולרכוש כלים אשר יסייעו להן לפעול ולהשפיע בעתיד לשיפור החברה בישראל, לשינוי פניה ולסיוע בהעמקת המעורבות החברתית והזהות היהודית בארץ.
נשים דתיות בצה"ל – עבר, הווה, עתיד
נשים דתיות היו בכוחות הלוחמים עוד טרם קום המדינה ושירתו בצה"ל מאז ומתמיד. החל בלוחמות כפר-עציון לפני קום המדינה, המשך בגרעיני הנח"ל של תנועות-הנוער וכלה בתפקידי שירות מגוונים בכלל זרועות צה"ל כיום. מניעים שונים מביאים את הצעירות הדתיות להגיע להחלטה להתגייס לצה"ל. תחושת השליחות וקידוש השם והרצון להיות חלק מהחברה הישראלית הם, באופן פרדוקסלי, ביטוי מוצלח של החינוך הממלכתי-הדתי המכוון את בוגריו ובוגרותיו לחיפוש אחר האפשרות לתרום תרומה מרבית "לעם ולמולדת".
הרצון לחקור ולגלות: "איפה אני יכולה לתרום הכי הרבה?" ו-"מהן האפשרויות העומדות בפניי?" מבטא חיפוש אחר מקום שירות אשר הבת סבורה כי בו היא תוכל לממש את עצמה באופן הטוב ביותר, וממילא שם תרוויח ממנה החברה את המיטב והמרב. החיפוש אחר תפקיד ספציפי אינו ייחודי לבנות הציונות הדתית ונראה שהוא מאפיין את כל בני הדור הצעיר.
רוב הצעירות הדתיות המתלבטות בסוגיות הנוגעות לשירות בצה"ל אינן מקבלות מידע בנושא מבתי-הספר ותנועות-הנוער שהן מתחנכות בהם, ולעתים הן אף ניזונות מאינפורמציה שגויה ולא מדויקת המצויה בסביבתן. למרות זאת, מדי שנה בוחרות באומץ כ-25% לערך מבוגרות מערכת החינוך הממלכתי-הדתי לשרת בצה"ל.
צה"ל והבת הדתייה
צה"ל – הפועל לפי עקרון המדיניות של 'צבא העם' ומבצע פעילויות רבות להרחבת הגיוס מכל פלגי האוכלוסייה – רואה חשיבות בשילוב בנות הציונות הדתית בשירות משמעותי ומלא ומבין כי לשירות נשים דתיות בצה"ל מאפיינים ייחודיים המחייבים מענה הולם.
במסגרת עבודת מטה המתקיימת באגף כח-אדם של צה"ל בשנים האחרונות, הותאמו לחיילות הדתיות פתרונות רלוונטיים כגון האפשרויות לדחות שירות לצורך לימודים תורניים טרם השירות, גיוס ושירות בקבוצות וכן ימי-עיון ייעודיים.
הביטוי המובהק ביותר לנכונותו של צה"ל להקשיב ולנסות לפתור את אתגרי השירות של החיילת הדתייה הוא הקמתו של מדור ייעודי ביחידת 'מיטב' (זרוע האיתור והשיבוץ של אגף כח-אדם), ומינויה של קצינה ברבנות הצבאית האחראית על שמירת זכויותיהן של החיילות הדתיות ובמידת הצורך גם על טיפול בבעיות המתעוררות על רקע זה.
פתחתי ואסיים בנימה אישית: השנים ששירתי בהן כמש"קית הוראה, ובהמשך כקצינת הוראה, בבסיס מחו"ה אלון היו בעבורי שנים מעצבות ומשפיעות – נתתי הרבה, אבל קיבלתי יותר. היה לי שירות משמעותי שהעניק לחיי משמעות רבה, הכרתי חברות שנשארו חברותיי לכל החיים, למדתי להכיר מקרוב את הפערים בחברה הישראלית ורכשתי כלים מקצועיים שמלווים אותי עד היום. הייתי גאה מאוד ללבוש מדים ולהיות חלק מהחברה הישראלית, הכרתי פנים חדשות בחברה הישראלית, ומצד שני, הייתי לחברה הישראלית דרך להכיר אותי ואת העולם שבאתי ממנו.
השירות הצבאי היה בעבורי חוויה מכוננת לחיים – הוספתי את פסיעותיי לשביל שפרצו הדורות שלפניי.
