בין העברית לאנגלית – על מלאכת התרגום / לרי ברק

 

not memberg

 

 

 

לרי ברק, יליד שיקגו, מתגורר בקיבוץ לביא. בעל תואר שני בספרות בהתמחות בשירה מודרנית. כותב ומתרגם שירה בעברית ובאנגלית.

ייתכן ואחד מחלונות הראווה דרכם ניתן להתבונן בייחודה של כל שפה, הוא עולם השירה. השירה המתמקדת בעדינות במילה, ובצליל – מאפשרת האזנה ותשומת לב לשוני ולעומק שיש בכל שפה. תפקידו של מתרגם השירה הינו מורכב: כיצד ניתן לתרגם שירה? כיצד יעבור השיר הנושא על גביו את כל הרגישות הלשונית והתרבותית, אל השפה שמנגד? מתרגם השירה לרי ברק מתאר את תפקיד המתרגם, ומדגים את הכתיבה שבתרגום

 ****

מתרגם או משורר?

כשהייתי צעיר חשבתי שאני משורר. עם הזמן למדתי שלא כל מי שכותב שירים הוא משורר, כפי שלא כל מי שיודע לצייר יפה הוא צייר. במשך עשרות שנים התעסקתי בתרגום שירה מבלי שעלה על דעתי שאני נחשב מתרגם. בשלב ראשון תרגמתי מעברית לאנגלית, שפת האם שלי. יותר מאוחר העזתי לתרגם גם בכיוון ההפוך. בחרתי שירים שאהבתי ושנראו לי מתאימים ליכולת שלי לתרגם. שיר שנראה לי קשה מדי לתרגם, עזבתי. הניסיון הראשון שלי להתמודד עם תרגום של חומר מאוד קשה היה כשהשתתפתי בסדנה לתרגום אומנותי ב"בית אריאלה". בסדנה זאת התרגום היה מאנגלית לעברית, ועסקנו בספרות קלאסית ומודרנית, בפרוזה ושירה, ואפילו בז'אנר של האיגיון  (nonsense)של אדוארד ליר. המנחים היו טובי המתרגמים הישראלים, כולל רינה ליטווין, ניצה בן-ארי ומאיר ויזלטיר. בסדנה זו למדתי כמה שמלאכת התרגום היא קשה. יצאתי משם בתחושה טובה, אבל גם עם סימן שאלה גדול לגבי היכולת שלי לתרגם.

כל זה השתנה בעקבות מפגש די מקרי ביני לבין המשורר אליעז כהן. קראתי בעיתון Jerusalem Post תרגום של שיר שלו שהופיע בו ביטוי שלא נשמע לי מתאים, ופניתי אל המשורר לברר מה נכתב במקור. התפתחה שיחה כללית על תרגום שירה שהובילה בסופו של דבר לספר "שמע אדו-ני" במהדורה דו-לשונית בהוצאת Toby Press; השירים של אליעז כהן והתרגומים שלי.

קוצו של יוד   

כדי לתרגם שירה חייבים לכתוב שירה – לכתוב עם רגישות לקונוטציות, להרמזים, לדקויות, למשחקי מילים, וגם למוזיקה של הלשון. בשיר "תפילה לנהג בכביש המנהרות" מהספר "שמע אדו-ני" מופיעה השורה: "(ובשעת החשכה יוסיף: ומכוונות הלילה)". בעת התרגום הטרידה אותי השאלה: מה כוונת המשורר במילה "כוונות". האם מדובר בצורת הרבים של "כוונה" או של "כוונת"? בהקשרו של השיר שתי המשמעויות מתאימות. ואולי המשורר בחר במילה הזאת דווקא מפני שהיא נושאת את שתי המשמעויות. אחרי שחלפו בראשי אפשרויות שונות בחרתי לתרגם "and from the aims of the night" כי המילה "aims" גם היא רומזת על שתי המשמעויות של "כוונות". השירה מעמידה למתרגם אתגר שלא קיים בתרגום של טקסט מסוג אחר, ואם הוא מצליח בתרגומו, ההישג והסיפוק הם ביחס ישיר לאתגר. בעיניי, ההישג המושלם בתרגום שירה הוא ליצור את השיר שהמשורר של המקור היה כותב לו היה כותב בשפת התרגום. מטרה זו מחייבת לפעמים לצאת מהגבולות של התרגום המילולי.

במקרה זה, אם הייתי צריך לנחש איזו גרסה היא המקור ואיזו התרגום, הייתי אומר שהעברית היא המקור כי ברור שקשה לתרגם "קוצו של יוד" לאנגלית. מצד שני, המונח "brushstroke" מיתרגם בהצלחה "משיכת מכחול". מאחר שאנוכי הכותב הן של המקור והן של התרגום, אני יכול לגלות שדווקא האנגלית המקור. ומדוע בחרתי לתרגם "brushstroke" "קוצו של יוד"? כי הרגשתי שכך הייתי כותב את השיר אם הייתי כותב את המקור בעברית. ברור שקל לי יותר להיכנס לראש של עצמי מאשר להיכנס לראש של אחר, ולפעמים התרגום ממשיך להתפתח בעקבות משא ומתן בין המשורר והמתרגם. זכור לי מקרה שאליעז כהן חזר אלי עם טענה שאיבדתי את המוזיקה של קטע באחד השירים. חזרתי לקטע וראיתי שאכן התרכזתי יותר מדי בדיוק המילולי, והמצלול היפה של הקטע שילם את המחיר. היה ברור שעלי לתרגם מחדש את הקטע כשאני מעביר את הדגש בתרגום למוזיקה.

המשורר רוברט פרוסט אמר פעם: "Poetry is what gets lost in translation". כאמירה כללית יש בקביעה זו הרבה אמת, אבל יש גם מקרים שבהם השיר מרוויח משהו בתרגום. את זה אני אומר על סמך תגובות שקיבלתי ממשוררים שקראו את התרגומים שלי. ברור שלכל שפה האופי שלה והתכונות שלה, ואי אפשר לתרגם בדיוק מושלם משפה לשפה. בכל זאת, אין להמעיט בחשיבות של התרגום. בלי התרגום איך היינו יכולים ליהנות מהספרות הגדולה של רוסיה ופולין ויפן ועוד עשרות רבות של מדינות.

קשייו של מתרגם

 

מתוך העיסוק בקו התפר שבין השפות, רציתי לשתף במספר בעיות תרגום שמבליטות את ההבדלים בין השפות.

אחד ההבדלים בין השפות הוא הצורך בזיהוי המין בעברית. המתרגם לעברית חייב להחליט אם ה-driver של המקור יהיה נהג או נהגת, אם ה-doctor יהיה רופא או רופאה. כשמתרגמים מעברית לאנגלית הבעיה אינה פחות קשה. אם אדם יושב ליד השולחן עם אשתו וחבר והוא פונה אל אשתו ושואלת: "את עייפה?" התרגום "are you tired?" כמה שהוא מדויק, לא מאפשר לקורא לדעת אם הפנייה אל האישה או אל החבר. בנוסף להבדלים דקדוקיים בין השפות, לכל שפה מטען המורכב מההיסטוריה, התרבות, והמסורת של העם דובר השפה. כשאני כותב בעברית הכתיבה מושפעת מכל האלמנטים האלה.

הקנקן ומה שיש בו

כַּאֲשֶׁר אַנִי מִסְתַּכֵּל בָּךְ

נִדְמֶה שֶׁהִקַשְׁתִּי עַל גֹנְג

יֹפְיֵךְ הַכֵּהֶה מְהַדְהַד

יֵשׁ יֹפִי אַחֵר

בְּתוֹכֵךְ אוֹר טָהוֹר

קָבוּר עָמֹק בִּמְצוּלוֹתָיִךְ

אֲנִי מִתְכָּוֵּן לִמְצֹא אוֹתוֹ

עַל אַף סַכָּנָת הַטְּבִעָה

השיר הנ"ל הוא תרגום של שיר באנגלית. ברור שהנושא אינו קנקן והשיר המקורי היה ללא כותרת. בתרגום הייתי חייב להחליט איך לתרגם את המילה "look". יש כידוע מספר אפשרויות בעברית. התוכן של השיר משך אותי אל הביטוי המפורסם שמקורו בפרקי אבות ובחרתי במילה "מסתכל " וגם הוספתי את כותרת לשיר. אחרי התלבטות החלטתי להוסיף לשיר המקורי את הכותרת:            "The Vessel and its Contents". כותרת זו לא יעביר את האסוציאציות של העברית אבל היא מצאה חן בעיני ככותרת מתאימה בכל זאת.

בשיר אחד הייתי חייב לתרגם את המילה "חצב" (הצמח). לכאורה הדבר פשוט. הולכים למילון ומגלים שחצב נקרא squill באנגלית. מה הבעיה? החצב נפוץ ומוכר מאד בישראל, אבל הוא לא נמצא בארצות אנגלו-סקסיות והקורא שם לא יידע מה פירוש המילה squill עד שלא ילך לבדוק במילון. וגם אז הוא לא יבין את המשמעות המיוחדת שיש לחצב כמבשר את שלהי הקיץ בישראל. בחרתי לפתור את הבעיה באמצעות תעתיק עם הערה.