הודעתו של אביעד, עורך דעות, בדבר הנושא בו יעסוק הגיליון שבידיכם – גרמה לנו לזוז במקומותינו בחוסר נוחות. זהו גיליון אשר עוסק בטאבו הגדול והמודחק של המוות, ומאמריו מציעים התבוננות ריאלית ומפוקחת לתוך תהומות הייאוש האנושי. מרבית המאמרים שנאספו מציגים תובנות חשובות, מועילות ומעוררת מחשבה אך הם ברובם אינם מציעים נחמה.
מותר לעורך לבחור לעיתים בקו אוונגרדי, וראוי לו לכתב עת הפועל מתוך חופש אקדמי ויצירתי שיאתגר מדי פעם את קוראיו. אך בה בעת, אנו והתנועה שבראשה אנו עומדים ממוקדים בחיים ובאתגרים שהם מזמנים לרוב הדומם: ציבור דתי אורתודוקסי נאמן להלכה, מתון ומכיל, והאתגרים העומדים בפני ציבור זה במרוצת החודשים האחרונים הולכים וגדלים בכל הגזרות, על בסיס יומיומי.
אנו מעצבים בימים אלה את המבנה הארגוני החדש של התנועה, שתפעל באמצעות שתי זרועות מרכזיות: מרכז לעיצוב מדיניות ציבורית בתחומי הדת והמדינה, החינוך והצבא שיפעל בתחומי החקיקה, המדיניות המנהלית, ובמקרים הראויים אף באמצעים משפטיים; וזרוע ביצועית שתרכז את כל הפעולות הקהילתיות והחינוכיות שמבצעת כיום התנועה מול קהילות, בתי ספר, ישיבות וצה"ל.
שתי הזרועות מטרתן אחת: להשמיע ולקדם את הקול שמאמין, לכתחילה, בשילובים ובמקפים. תורה עם דרך ארץ, יהדות ודמוקרטיה, מחויבות לכלל ישראל ולהלכה. ציונות ודתיות. הקול הזה היה שנים רבות במגננה, מתנצל משהו אל מול קולות אחרים שראו בשילוב ובמורכבות פשרה ובינוניות. בשנים האחרונות, דווקא אל מול – ולאור (או לחושך) – הקצנה הולכת וגוברת, הקול הזה, על מוסדות התורה והארגונים המזוהים עמו, מורם בחוזקה ובברור. ועדיין אין בכך די. על מנת ליצור קול ברור, לכתחילאי ובעל השפעה על כלל החברה הישראלית אנחנו צריכים להרחיב את מעגל השותפים שלנו. אנחנו זקוקים לכם.
במעבר למבנה הארגוני החדש אנחנו גם מבקשים לבטא את ההבנה שלנו כי המאבק והוויכוח הפנימי בתוך הציונות הדתית הוא חלק ממאבק רחב יותר בתוך החברה הישראלית. אין זה מאבק בין מגזרים אלא מאבק בין מרכז לקצוות, בכל אחד מהמגזרים ובכולם יחד. זהו מאבק בין מי שמבין שהחברה הישראלית תישאר מורכבת ומגוונת וכי ה־אתגר הניצב בפנינו הוא למצוא דרכים לחיות ביחד מתוך השונויות הללו, לבין מי שחושב שדרכו תנצח וכי אפשר לכפות על כלל החברה הישראלית דרך אחת. מאליו יובן שהעיסוק של התנועה במקומה של היהדות במרחב הציבורי ובאופיים של שירותי הדת מכוון למציאת מענה לחיים משותפים בחברה מגוונת, אך גם הניסיון לחזק את הקולות המתונים יותר בתוך המגזר, כוונתו זהה. זה בידיים של כל אחד ואחת מאיתנו. לא רק בבחירה לכנסת. גם בבחירה למי לתת לייק בפייסבוק אנחנו בוחרים איזה קול אנחנו מבקשים לחזק. קול החותר לחיבורים ולחיים משותפים או קול החותר למאבק פנימי ולמשחק סכום אפס.
הדברים האלה נכתבים בסוף ימי החנוכה. שבעים ושבע שנה אחרי שנוסדה ממלכת החשמונאים היא נקלעה למלחמת אחים מכוערת. החזון הגדול ומלא האור שהחל במרד החשמונאי הפך למאבק מכוער ומסוכן בין אחים. ישראל בת שבעים. זו נורת האזהרה המרחפת תמיד מעל ראשינו.
אסף בנמלך ותהלה פרידמן
יו"רים, תנועת נאמני תורה ועבודה
