דבר העורך
מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות;
תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה;
תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל;
תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;
תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות;
תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות;
ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
[מתוך מגילת העצמאות]
דעות 37 מוקדש לדיון בסוגיות הנוגעות למדינת ישראל בחלוף שישה עשורים להקמתה. בחלקו הראשון של הגיליון מתפרסמים כמה מאמרים על הקשרים שבין יהדות לישראליות במדינת ישראל כיום: יצחק מאיר נדרש למבוכה הכרוכה בבירור הזהות של המדינה היהודית-דמוקרטית סביב יום עצמאותה ה-60; פרופ' אסא כשר מפרסם כאן את "מגילת האחריות" – הכרזת הילדים על עתידה של מדינת ישראל, המקיימת דו-שיח עם מגילת העצמאות ההיסטורית; הרב יובל שרלו קורא להיצמדות מחודשת למחויבות הממלכתית למדינת ישראל, למרות חזונה החלקי; וגיא מירון סוקר כמה שאלות הנוגעות ליהדות הישראלית בת זמננו, בעקבות ספר חדש הדן בהן מתוך נקודת מבט יהודית רחבה.
בחלק השני אנו נוגעים במרחבים שונים בחברה הישראלית והדתית בפתח העשור השביעי למדינה: יוחאי אלטמן כותב על קיבוץ כרמים, המשלב חיי קהילה ומודעות סביבתית בתור בסיס לחיים משותפים ביישוב דתי-חילוני מתחדש; יקיר אנגלנדר סוקר את השפעת העולם הפוסט-מודרני על דפוסי היציאה בשאלה מן העולם החרדי בעשור האחרון; לי ממן מציגה את שירתה של המשוררת בת-שבע שריף כמבחן גבולותיה של השפה וכמפגש בין לשון הקודש לשפת החול; במדור האמנות מתפרסם מאמרה של אילת מלמד-פויכטונגר על הקולות הדוממים בתאטרון הנשים הדתי בשני העשורים האחרונים; ואורי קרויזר כותב על מגמות של חידוש במסורת התפילה ועל ההתנגדות החדשנית-חשדנית לקביעתן.
בסוף הגיליון מתפרסמות תגובות למאמרים שפורסמו בדעות 36, שעסק ב"חשבון נפש רוחני".
בברכה,
אבישי בר-אשר
