"אני מעדיף סובייקטיביות נשלטת ומודעת לעצמה על אובייקטיביות שהיא בסופו של דבר אשליה" (סטנלי פיש)
את רוח העקרונות המרכזיים, אותם אנו מוצאים כמעט אצל כל מי שמגדירים עצמם כשמרנים – הדרישה לענווה וזהירות בשל קוצר דעתנו וידיעתנו, כבוד לנסיון הדורות הקודמים ומוסדותיהם, ורתיעה ממהפכות – ניתן לסכם במילה אחת – ספקנות.
אך לו היינו מתבקשים לתאר את מובילי השמרנות הישראלית שפרצה למרכז הבמה במהלך העשור האחרון, ספק אם התואר "ספקן" היה עולה על דעתנו. דוברים וכותבים רהוטים, בטוחים בעצמם, חניכים, באופן ישיר או עקיף, של תרבות הדיבייט האנגלו-אמריקאית בה משקל הצורה עולה פעמים רבות על משקלו של התוכן, והויכוח מוכרע באמצעות "נצחון" רטורי. אם נותר ניצוץ ספקנות בדיבורים הללו, הרי שמדובר בספקנות הממוקדת באנשים אחרים ודעות אחרות גרידא, עד כי נדמה לעיתים ששום חלק ממנה אינו מופנה לבחינה רפלקטיבית. דווקא מתוך הלא-ספקנים הללו מזדהרים בניה ובנותיה של הציונות הדתית, תנועה שמאז סוף שנות השישים גברו בה הקולות הרדיקליים והמהפכניים (נאמנים, באופן אירוני, דווקא למורשת הציונות הכללית יותר מאשר זו הדתית), קולות שהכשירו את הקרקע לעיסוק הרדיקלי והמהפכני של דורנו – השמרנות הישראלית.
החיבור האוקסימורוני הזה שבין שמרנות למהפכנות ריאקציונרית אינו הפרזה שלי, אלא חיבור שנראה טבעי לחלק מדובריה ומקדמיה המרכזיים של התנועה הזו בישראל. הביטוי "מהפכה שמרנית" נהגה על ידיהם לא פעם, כמו גם הכינוי "תנועה רדיקלית". אחרים מסתפקים בהתעקשות ששמרנות היא אחיזה בסט ערכים מונוליטי, ימני וקפיטליסטי בהכרח, כמותג פוליטי וכינוי אפולוגטי חסרי קשר להגדרות השמרנות ועקרונותיה.
הגליון הזה מבקש לבחון את המהפכה השמרנית הזו בעיניים ביקורתיות תוך התמקדות ביחס וההשפעה של השמרנות על הדתיות, ועל הציונות הדתית. חלק ממאמרי הגליון בוחנים 'ערכי דגל' של השמרנות הישראלית, כגון דתיות, מסורתיות, ציונות, כלכלה ימנית וערכי המשפחה, את תוצאות השידוך שבין שמרנות לציונות דתית, וגם את הסתירות העמוקות הקיימות בו.
יתר על כן, הגליון עוסק בניתוח המאפיינים החברתיים, וקהלי היעד של השידוך הזה – בחיבור הבלתי טבעי של שמרנות פוליטית לאידאולוגיית ישיבות הקו, נקודות החיכוך המשמעותיות, ובשאלה היסודית, מי הוא בעצם הקהל אליו מכוונת השמרנות החדשה?
התמונה שמציירים מאמרי הגליון מתארת רידוד מצער של רעיונות שמרניים, ציוניים ודתיים, חרף הגיוון הקיים במחנה השמרני, אך הם בעיקר מותירים אותנו עם השאלה מה צופן עתידו של החיבור הזה. גליון העוסק בשמרנות אינו המקום לתחזיות מפליגות לעתיד, אך ניתן להרשות לעצמנו לקוות לשיבתה של מעט ספקנות נשלטת ומודעת לעצמה.
גילעד הסה
shutterstock 
