*
אֵיךְ בָּכִית רִאשׁוֹנָה
עַל פָּנַי,
אֵיךְ נָגַעְתְּ
בְּצַלָּקוֹת
בְּכוֹרָה,
אֵיךְ כָּאַבְתְּ אוֹתִי חוֹמֶקֶת מִמֵּךְ
וְאַחֲרַי קוֹל הַבְטָחוֹת וְשִׁלְיָה
אֵיךְ חָבַקְנוּ אִמָּא בְּחֶדֶר לָבָן עַל
מִטָּה רִאשׁוֹנָה
כַּמָּה מְחֻסְפָּס הָיָה מַגָּעָהּ
רות קרא-איוונוב קניאל, "ראשית עוני", מתוך: אין שקט בעולם כלל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 8
ההיריון והלידה, חוויות שהן חלק מעולמן של נשים – ובמובן מסוים גם של גברים – משחר ההיסטוריה, מנקזות לתוכן מגוון רחב של תחושות ורגשות – לא פעם מסוכסכים, מלאי סתירות ותהפוכות: שמחה על הלידה הקרבה לצד התמודדות עם שינויים גופניים ותנודות נפשיות; ציפייה להתרחבות המשפחה לצד מציאות הלכתית מאתגרת; היכרות עם יצור חדש לצד היכולת להשתחרר מן התהליך ולהמשיך בשגרת החיים. הגורמים הללו ורבים אחרים הופכים את ההיריון והלידה לחוויות מורכבות ועשירות, והן מזמינות דיון בסוגיות כבדות משקל. בחרנו לפרוס כמה סוגיות העולות בהקשר של היריון ולידה, בפרט בחברה דתית – סוגיות חברתיות, נפשיות, הלכתיות וערכיות – מתוך רצון להזמין את הקוראים והקוראות לפתח מודעות כלפי ההיריון והלידה ולבחון אותם מזוויות שונות. כמו בגיליונות קודמים של דעות, ניסינו להצביע על כך שהדיון בהיריון ובלידה סובב לא רק סביב החוויות הללו כשלעצמן, אלא הוא מקיים זיקה עם סוגיות אחרות: גופניות ומיניות, אינדיבידואליזם מול הליכה בתלם, שיקולים בפסיקת הלכה והעמידה הדתית מול האל. אנו מקווים שהמודעות הזו תסייע לא רק לפתח חוויה מורכבת יותר של ההיריון ולידה, אלא תביא גם לחשיבה מחודשת על כמה מהנחות היסוד שרבים מאתנו אוחזים בהן.
קריאה מהנה,
אריאל הורוביץ
