דבר העורך
"עינינו הרואות
שבמחוזותינו לא שכיח לדבר על הגוף. מתביישים.
פעמים רבות נעשית
הצניעות למסווה ולניכור, למסכה אטומה ונוקשה היוצרת חיץ בין אדם לזולתו, ואפילו
בין אדם לעצמו, לחוסר יכולת של האדם להגיע לכלל אינטימיות עם גופו…
נהוג לדבר על ההבדל
בין התורה ובין תרבות יוון בהקשר של היחס לגוף. התורה מטיפה לצניעות, להסתרה של
הגוף ולמופנמות; לא כן היווני, המקבל את גופו ללא רתיעה ובלי צורך להסתוות…
האומנם בורח היהודי מגופו?"
(הרב שג"ר, 'צניעות ובושה',
בתוך: 'נהלך ברג"ש' [בעריכת זוהר מאור], עמ' 261)
דעות 43 עוסק בשאלתו המהדהדת של הרב שג"ר:
"האומנם בורח היהודי מגופו?". השאלה חוזרת ומופיעה בין דפי הגיליון, ובאה
לידי ביטוי במישורים עיוניים, הגותיים, חברתיים ואישיים. שני קולות בולטים בוקעים
מתוך הגיליון שלפניכם, המעידים עדות חשובה על יחסן של היהדות ושל החברה הדתית
לגוף:
הקול הראשון הוא קול נושא בשורה. הוא מבטא את התחושה
כי על אף שהיהודי ברח מגופו שנים רבות, הרי שאנו זוכים לראות כיצד בדורנו הוא
שב אליו אט-אט ובהדרגה. במחול, בשירה, באמנות, בעיצוב היחס למיניות ובחינוך, הולך הגוף
ותופס את מקומו בחייהם של אנשים דתיים. אמנם, זוהי רק תחילתו של תהליך; היחס המתנכר
אל הגוף, שרתיעה ובושה מעורבות בו יחד, ניכר בשטחים רבים מחיינו הדתיים. קשיים רבים
טרם הועלו על סדר היום, ומכאובים שונים עוד תובעים את ריפויים.
הקול השני העולה מתוך הגיליון הוא הקול הנשי. תפקיד
מרכזי שמור לנשים בהנכחתו של הגוף במרחב החיים היהודיים המתחדש. נראה כי נוכחותו המורגשת
של הקול הנשי בתהליך זה הנה תגובה להדרה המתמשכת של גוף האישה בעבר; הדרה חזקה ומשתקת
שבעתיים מזו של הגוף הגברי. השינוי המתהווה אמנם מתרחש גם בעולם הגברי, אך ברוב
רובם של התחומים נראה כי הנשים הן המובילות אותו.
בפתח הגיליון מעלה נעמה פלסר
מחשבות על חוויית הגוף של נשים דתיות באמצעות זיכרונות וסיפורים המובאים בגוף
ראשון. מיכל זכות משוחחת עם רונן יצחקי וטליה פרלשטיין
המלמדים מחול בציבור הדתי, ומביאה את דבריהם על המפגש של תלמידיהם עם הגוף. פרופ'
אדמיאל קוסמן מעיין במאמר תלמודי ידוע
ומאיר אותו מחדש בעזרת תפיסת המיניות שפיתח הפסיכולוג אריק אריקסון. דוד שפרבר
כותב על יחסה המשתנה של האמנות היהודית והדתית לגוף. הרב יוסי פרומן מעיין בקטע מתוך ספר הזוהר ושומע בו קריאה להיחלץ
מעולם המילים ולחזור לעבודת ה' בגוף. ג'ני רוזנפלד מציעה עקרונות אתיים
המופיעים במקורות היהודיים כדרך התמודדות עם הדילמות העומדות בפני רווקים ורווקות
דתיים. שלומית נאור כותבת על השינויים שחלו ביחס לגוף בשירה האמונית. עמרי הרצוג וד"ר
עידן ירון מצביעים על הקשרים שיצרה ההיסטוריה המערבית בין דימוי האישה ורחמהּ,
דימויו של היהודי, ומיתוס הנדודים. לאורך חלק זה של הגיליון מופיעים שירים של
המשוררת חוה פנחס-כהן, הלקוחים מתוך מחזור שירים
רחב יותר העוסק בגוף כמקור לשירה ומתפרסמים כאן לראשונה.
בחלקו השני של הגיליון קורא יובל יבנה לאורתודוקסיה
המתונה לשנות את יחסה המנוכר אל התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית. פרופ' יאיר
לורברבוים משוחח עם פרופ' דוד הרטמן על
יחסיו האישיים וההגותיים עם רבו, הגרי"ד סולובייצ'יק.
קריאה מהנה וקיץ נעים,
עמרי שאשא
