"דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה (וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה)" (משלי יב, כה)
רַבִּי אַמִּי וְרַבִּי אַסִּי,
חַד אָמַר: יַשִּחֶנָּה מִדַּעְתּוֹ.
וְחַד אָמַר: יְשִׂיחֶנָּה לַאֲחֵרִים.
[בבלי יומא עה, ע"א]
תגובתן של הבריות ברגעי משבר ומצוקות נפש, של היחיד ושל הכלל כאחד, נעה על הציר שבין שׂיחה להשׁחה (=השפלה, הדחקה). החיים הדתיים במציאות מודרנית מזינים במידה רבה את מצוקות היחיד והכלל, ומשליכים אותן אל הברירה בין ייעוץ או טיפול נפשי שמציעות הפסיכולוגיה הקלינית ושיטות טיפול אחרות, ובין העדפת ההתכנסות, הדחייה או ההדחקה.
החלק הראשון בדעות 38 עוסק בזוויות שונות במפגשם של יהודים דתיים עם הטיפול הפסיכולוגי. הפסיכולוג מאיר ברנד מתאר את עולמם הפנימי הדתי של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית שחיים בקהילה דתית; הפסיכולוגית אילת וידר כהן כותבת על מקומה של הפסיכותרפיה בעיצוב זהותם הדתית של מטופלים דתיים צעירים; ויקיר אנגלנדר משוחח עם הפסיכולוג דרור זנדמן על 'טיפולי המרה' להומוסקסואליים דתיים ועל מיניות, בתפר שבין ערכים יהודיים לפסיכואנליזה; פרופ' מרדכי רוטנברג משוחח על הזיקה בין אמונה דתית ובין הנכונות להקרבה, בעקבות ספרו החדש "על החיים והאלמוות", העוסק בתופעת 'פולחן המוות'.
עוד בגיליון: הדס פורת-רואש בוחנת את מידת השוויוניות ב'מניינים השוויוניים' ומשרטטת את דיוקנו של 'המניין המכבד'; יוסקה אחיטוב כותב על פירוש חדש למסכת שביעית ועל דרכים מתחדשות ללימוד מצוות השמיטה; ויפה בניה קוראת קריאה משווה בסיפור אונס דינה המקראי ובסיפור "הרופא וגרושתו" לש"י עגנון.
בברכה,
אבישי בר-אשר
