החברה החרדית: משברים ואתגרים
בשישים ושבע שנים הפכה הקהילה החרדית מחברה על סף היעלמות לכוח משמעותי בחברה הישראלית. הרב בצלאל כהן סוקר את המשברים והאתגרים של החברה החרדית כיום, ואת ניצני השינויים שכבר נראים בשטח. אך שינוי העומק מותנה ביכולתה של החברה הישראלית לא לאיים על הזהות החרדית הפרטיקולרית, ולזנוח את תפיסת כור ההיתוך
בצלאל כהן
הרב בצלאל כהן הוא ראש הישיבה התיכונית החרדית "חכמי לב" בירושלים. בוגר עולם הישיבות החרדי, פעיל חברתי מוביל בתהליכי ההשתלבות של הקהילה החרדית בעולם העבודה, בוגר בית הספר מנדל למנהיגות חינוכית
הקהילה החרדית בישראל, המונה כיום למעלה מעשרה אחוזים מתושבי מדינת ישראל, מאופיינת מזה שנים רבות במערכת יחסים מורכבת עם כלל החברה בישראל. החרדים בולטים בנבדלותם מן החברה הישראלית בכל תחומי החיים: הם גרים ברובם הגדול בריכוזים נפרדים, מתחנכים במוסדות חינוך משלהם, צורכים תקשורת ותרבות עצמאיות, לבושים בסגנון שונה ואינם רואים את עצמם חלק ממדורת השבט הישראלית. הנבדלות החרדית מהחברה הישראלית מזכירה במידה רבה את הנבדלות ההיסטורית של עם ישראל מיתר האומות, בבחינת "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר כג, ט). ואכן, ניתן למצוא בתודעה החרדית הקבלות רבות בין היחס של ישראל לעמים ובין היחס של הקהילה החרדית אל כלל החברה הישראלית.
הקהילה החרדית עצמה איננה חדגונית, והיא מכילה מגוון רחב של קבוצות ותתי-קבוצות עם מאפיינים שונים, המעלים לא אחת את התהייה מהו המכנה המשותף המגדיר את כל האנשים הללו בשם "חרדים". השאלה "מיהו חרדי" מעסיקה רבות את החרדים עצמם, ובמידה מסוימת, התשובה לכך נראית סבוכה יותר מהתשובה לשאלה "מיהו יהודי".
צמיחתה של הקהילה החרדית בשבעים השנים האחרונות היא ללא ספק תופעה מעוררת השתאות. אנו עדים לסיפורה של קבוצה שהיה נראה שהיא נידונה להיעלם מהעולם היהודי, ועם השנים הפכה לקהילה חזקה, מבוססת ומשפיעה במדינת ישראל ובעולם היהודי, עד כדי תחושה שהיא מאיימת על קבוצות אחרות בחברה הישראלית. יחד עם זאת, נדמה שדווקא סיפור ההצלחה יוצא הדופן של הקהילה החרדית מעמיד אותה כיום בפני הצורך להתמודד עם אתגרים גדולים ומורכבים מבית ומחוץ. האופן שבו היא תבחר להתמודד עם האתגרים הללו ישפיע ללא ספק רבות על אופייה של הקהילה החרדית בעתיד.
דווקא סיפור ההצלחה יוצא הדופן של הקהילה החרדית מעמיד אותה כיום בפני הצורך להתמודד עם אתגרים גדולים ומורכבים מבית ומחוץ. האופן שבו היא תבחר להתמודד עם האתגרים הללו ישפיע ללא ספק רבות על אופייה של הקהילה החרדית בעתיד
במאמר זה אני מבקש להציג את המאפיינים המרכזיים של הקהילה החרדית, את האתגרים העומדים בפניה ואת הדרך הנדרשת להתמודדות אתם.
מאפייני הקהילה החרדית
נדמה שאם נבקש לתמצת במילה אחת את מאפייני הקהילה החרדית, נוכל לבחור במילה "שמרנות". לדעתי, ניתן למצוא הקבלות רבות בין ההגות השמרנית של הפילוסוף אדמונד ברק וממשיכי דרכו לבין ההגות החרדית לדורותיה. השמרנות החרדית מתבטאת באופנים שונים, שאותם אנסה לתמצת לכמה מרכיבים מרכזיים.
- תודעה היסטורית: החרדים רואים את עצמם כממשיכי מסורת עתיקת יומין של אלפי שנות היסטוריה יהודית. מבחינתם, הם הממשיכים האותנטיים של משה רבנו, נביאי ישראל, אנשי כנסת הגדולה, החשמונאים, התנאים והאמוראים, הראשונים והאחרונים. על פי תפיסתם, הם נושאים על שכמם את שמירת המסורת היהודית לדורותיה, ומגנים עליה מכל פגיעה של גורמים שונים המאיימים על המשך קיומה.
- מחויבות מלאה לשמירת תורה ומצוות: ההקפדה על שמירת מצוות בדקדקנות רבה, עד לפרטים ההלכתיים הקטנים ביותר, היא בסיס מרכזי לחובתו של האדם החרדי בעולם הזה. קיום התורה והמצוות באופן מלא הוא השליחות המרכזית של האדם בעולמו של הקב"ה, ובו מותנה שכרו הנצחי בעולם הבא. תפקידו של האדם הוא להתגבר על כל קושי בדרך למימוש ייעודו עלי אדמות.
- לימוד תורה ודעת תורה: מצוות לימוד תורה היא המצווה החשובה ביותר עבור היהודי החרדי, ולומדי התורה הם בעלי המעמד המכובד ביותר. התורה היא המנחה הבלעדית את האדם בעולמו, וניתן למצוא בה הדרכה לחיים בכל דבר ועניין. תלמידי החכמים הם המוסמכים לקבוע עמדה ולהורות בכל תחומי החיים, בענייני הפרט והכלל, בסוגיות של חינוך ורווחה, רפואה וכלכלה. הלימוד אינו רק אמצעי לידיעת התורה, אלא הוא חשוב בפני עצמו, ומוגדר כ"תורה לשמה", כלומר, לימוד לשם לימוד. החברה החרדית שמה לעצמה למטרה לשמר ולהגביר את לימוד התורה בעם ישראל, כולל דאגה להרבצת תורה בכל חלקי העם היהודי.
- גמילות חסדים: הסולידריות בקהילה החרדית היא ללא ספק מרכיב דומיננטי ביותר באורח החיים של האדם החרדי. העזרה ההדדית בין אדם לחברו ובפרט בין בעלי היכולת לנזקקים היא היסוד שעליו מתקיימת הקהילה, ושבזכותו היא מצליחה להתקיים בתנאים לא פשוטים. החסד כדרך חיים מתבטא גם ביוזמות רבות שהתפתחו מתוך הקהילה החרדית כלפי כלל החברה הישראלית, בארגונים של עזרה רפואית כדוגמת "יד שרה" ו"עזר מציון" ובעוד דוגמאות רבות ומגוונות.
- הסתפקות במועט: הקהילה החרדית מתאפיינת ברובה הגדול באורח חיים צנוע ופשוט, הנובע להבנתי בעיקר מתוך ראיית העולם הזה כזמני וחולף, וכמשני בחשיבותו לעולם הבא הנצחי, שכל החיים צריכים להיות מכוונים לקראתו. דבר זה משפיע על רמת החיים הנמוכה, עם הכנסה חודשית מינימלית למשפחה.
- חדש אסור מן התורה: מטבע לשון זו, שמקורה בחת"ם סופר, הפכה עם השנים לתמצית השקפת העולם החרדית. הראייה של העבר ההיסטורי בכל דבר ועניין כדבר הנכון והאותנטי וראיית כל חידוש כדבר רע ומסוכן משקפת את העמדה החרדית במגוון רחב של תחומים. זהו הבסיס הרעיוני לשמרנות החרדית.
- מוחלטות: הוודאות של הקהילה החרדית בצדקת דרכה ובאמתותה הבלעדית היא ככל הנראה חלק מסוד הקסם שלה. בתפיסה החרדית הרווחת אין מקום לשאלות, לספקות וללבטים, שכן היא בנויה לכאורה על השקפת עולם המבוססת על אמתות שאינן תלויות מקום וזמן. גישה זו, שאיננה רואה מקום לריבוי דעות, מקשה על קיום דיאלוג עם תפיסות עולם אחרות גם בתוך הקהילה החרדית עצמה.
פסיפס מגוון
למרות הדמיון והמכנה המשותף הרב בין החוגים והעדות השונות המרכיבות את הקהילה החרדית בישראל, חשוב לתת את הדעת לפסיפס שממנו היא מורכבת, ולזרמים השונים הנבדלים זה מזה בשינויי עמדות ובמתן משקל שונה לערכים המרכזיים בתפיסת העולם החרדית. יש לציין שלכל אחת מהקבוצות הללו רקע היסטורי משלה ומבנים קהילתיים חינוכיים, תרבותיים ופוליטיים משל עצמה. אני מבקש להציג בקצרה חלוקה לשבע קטגוריות מרכזיות שמרכיבות את הקהילה החרדית בישראל:
- היישוב הישן – הקהילה הממשיכה את היישוב האשכנזי הישן בירושלים, ומרוכזת כיום בירושלים ובבית שמש. היא מתאפיינת בשמרנות גדולה ביותר ובהתנגדות חריפה לציונות ולמדינת ישראל, ואיננה משתתפת בבחירות ובמגרש הפוליטי.
- הקהילה החסידית – חצרות חסידיות המבוססות על מורשת הבעל שם טוב ותלמידיו. במרכזה של כל חצר חסידית עומד אדמו"ר המשמש מורה דרך רוחני לכלל החסידים. החסידות מתאפיינת בעבודת ה' בשמחה ובהעמדת הקשר לצדיק כדרך מרכזית לעבודת ה'. החסידים משמרים באופן בולט יותר את הלבוש של יהודי מזרח אירופה ואת שפת האידיש, והם מיוצגים על ידי מפלגת "אגודת ישראל" ברשימת "יהדות התורה".
- הציבור הליטאי – החרדים האשכנזים שאינם חסידים, הרואים את עצמם כממשיכי מורשת עולם הישיבות הליטאי, בדרכה של ישיבת וולוז'ין שהוקמה על ידי רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגר"א. בתפיסת העולם הליטאית, לימוד התורה הוא הערך העליון שסביבו סובב הכול. חובתו הגדולה של כל יחיד היא להתמסר באופן המרבי ללימוד תורה ולהחזקתה. הציבור הליטאי מיוצג במפלגת "דגל התורה", שרצה ברשימה משותפת עם "אגודת ישראל".
- החרדים הספרדים – החרדיות הספרדית כוללת את יוצאי ארצות האסלאם, שאימצו בשלב מסוים את הדרך החרדית הליטאית וביססו את מערכת החינוך ואת עולם הישיבות שלהם על המודל הליטאי, עם ההתאמה התרבותית הנדרשת. החרדיות הספרדית התפתחה והתרחבה תחת הנהגתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, והיא מיוצגת על ידי תנועת ש"ס.
- בעלי תשובה – מאמצע שנות השבעים החלו גלים של חזרה בתשובה מקרב הציבור החילוני. תנועת התשובה החרדית היא מגוונת ובעלת סגנונות שונים, והיא קיימת כמעט בכל החוגים והעדות של הקהילה החרדית במידה רבה או מועטה. בעלי התשובה ביקשו ברובם הגדול להיטמע בקהילה החרדית, אולם ניתן לראות גם את ההשפעות שלהם על הקהילה החרדית. בשנים האחרונות קמו גם קהילות עצמאית של בעלי תשובה.
- בני חו"ל – הקהילות החרדיות במערב אירופה ובצפון אמריקה מתאפיינות בשונות מסוימת מהקהילות החרדיות בישראל, בפרט בכל הנוגע להשפעה מהמודרנה ולהשתלבות בעבודה ובהשכלה גבוהה. העולים החרדים מארצות אלו ביקשו גם הם בדרך כלל להשתלב בתוך הקהילה החרדית בישראל, אולם גם הם השפיעו רבות על הקהילה בישראל, ובמקומות מסוימים גם הקימו קהילות משלהם.
- חרדים ישראלים / מודרנים – לאחרונה ניתנה תשומת לב להתפתחותן של קהילות חרדיות המתאפיינות ביחס חיובי יותר למדינה, למודרנה, לשוק העבודה ולהשכלה גבוהה, אולם נראה שעדיין מוקדם מדי להעריך את התופעה ולאמוד את ממדיה ואת כיווני ההתפתחות שלה.
כלכלה, חברה והנהגה: האתגרים
התפתחותה והתרחבותה של הקהילה החרדית בישראל מהשנים שלאחר השואה והקמת המדינה ועד ימינו אנו היא תופעה מדהימה, הראויה ללא ספק להתייחסות מעמיקה ומקיפה. במסגרת זו אני מבקש לדלג על הגורמים השונים שהביאו לצמיחה ולהתבססות המרשימה של ציבור המונה כיום כבר כשמונה מאות אלף נפש, ולתת את הדעת על האתגרים הרבים העומדים כיום בפני קהילה זו. אתמקד בארבעה אתגרים ובמשבר שמניע אותם.
האתגר הראשון קשור במשבר המנהיגות. גדולי התורה החרדים זוכים למעמד הגבוה ביותר בקהילה החרדית, ועל פיהם יישק כל דבר. המנהיגות הציבורית החרדית מתאפיינת בכפיפותה למנהיגות הרבנית, כשנציגי הציבור במפלגות החרדיות נבחרים על ידי המנהיגות הרבנית וסרים למרותה בכל דבר ועניין. זהותם ומעמדם של גדולי התורה נקבעים במהלך שנים ארוכות, על ידי הכרה ציבורית גוברת והולכת בסגולותיהם ובייחודיותם של גדולי התורה.
לאורך שנים הנהיגו את הקהילה החרדית גדולי תורה שזכו למעמד גבוה מאוד בקהילתם הפנימית, ונהנו מקונצנזוס כמעט מלא שהעניק להם את היכולת לקבל הכרעות משמעותיות בענייני הכלל.
בשנים האחרונות, עם הסתלקותם של כמה מגדולי התורה הבולטים, אנו עדים להתפוררות בקרב המנהיגות הרבנית בעולם החרדי. גדולי התורה החיים עמנו, שנדרשו למלא את החלל שהותירו קודמיהם, לא הצליחו להגיע למעמדם ולזכות לאותו קונצנזוס. כך ניתן לראות כיצד חדשות לבקרים נחלק הציבור החרדי לתתי-קבוצות חדשות, ונקלע שלא בטובתו לעימותים בלתי פוסקים סביב זהותם של גדולי התורה וסביב עמדותיהם בנושאים שונים. ההערכה הרווחת בקהילה החרדית היא שהמצב הזה רק ילך ויחמיר, ושבטווח הקרוב לא נראה עוד מנהיגות חרדית מרכזית שתהיה מסוגלת להוביל את הקהילה החרדית ולקבל החלטות חשובות בנושאים העומדים על הפרק.
יש הסבורים שמשבר המנהיגות יפחית את הלחץ המופעל כלפי האינדיבידואל בקהילה החרדית, ויאפשר ריבוי וגיוון של דעות בתוך הקהילה החרדית. מנגד, ישנם הרואים במשבר הזה דווקא פוטנציאל לתחרות סביב מידת השמרנות והקנאות כנגד כל מהלך שנתפס כחדשני ברמת הפרט והכלל.
האתגר השני קשור במשבר כלכלי. שיעורי התעסוקה הנמוכים יחסית בקהילה החרדית, לצד הריבוי הטבעי הגבוה שלה, מעמידים את המשפחות החרדיות עם שיעורי העוני הגדולים ביותר בקרב הציבור היהודי בישראל. מסיבות שונות, המצב הכלכלי של המשפחות החרדיות נמצא בירידה, ומערכות הרווחה הפנימיות של הקהילה החרדית מתקשות להמשיך ולהתמודד עם המצוקות הקשות.
שיעורי התעסוקה הנמוכים יחסית בקהילה החרדית, לצד הריבוי הטבעי הגבוה שלה, מעמידים את המשפחות החרדיות עם שיעורי העוני הגדולים ביותר בקרב הציבור היהודי בישראל. מסיבות שונות, המצב הכלכלי של המשפחות החרדיות נמצא בירידה, ומערכות הרווחה הפנימיות של הקהילה החרדית מתקשות להמשיך ולהתמודד עם המצוקות הקשות
יוקר המחיה ומחירי הדיור ההולכים וגדלים אינם פוסחים כמובן על הקהילה החרדית, והם מקשים עוד יותר את הנטל הכלכלי המוטל על המשפחות החרדיות. זאת בפרט לנוכח המנהג הרווח בקרב רוב הציבור החרדי, שלפיו ההורים רוכשים דירות עבור ילדיהם עם נישואיהם.
יחד עם זאת, יש לציין שבקהילה החרדית ישנן גם משפחות מן המעמד הבינוני והגבוה, וכן בעלי נכסים ובעלי עסקים מצליחים. הללו נרתמים לא אחת לסייע ולתרום מכספם לנזקקים מקרב הקהילה. כמו כן, הקהילות החרדיות בחו"ל, שרבות מהן נהנות מרווחה כלכלית, מסייעות בהחזקת מוסדות החינוך והישיבות החרדיות בישראל. החרדים בישראל נעזרים בארגוני חסד נוספים הפועלים בתוך הקהילה. אחד המוסדות הייחודיים לקהילה החרדית, המסייע רבות בהתמודדות עם קשיים כלכליים, הוא מודל "קופות הגמ"חים להלוואות כספים". הגמ"ח (גמילות חסדים) הוא קופה שבה מפקידים אנשים רבים את חסכונותיהם הכספיים ללא שום תמורה, והכספים ניתנים בהלוואה ללא ריבית לנזקקים לכך. בקהילה החרדית פועלים מאות גמ"חים בסדרי גודל שונים, והם מסייעים לעשרות אלפי משפחות בזמנים שונים.
שיפור המצב הכלכלי של הקהילה החרדית בישראל לא יתאפשר ללא שינוי רחב בשיעורי התעסוקה בקהילה החרדית, ואמנם ניתן להצביע בעשור האחרון על שינוי מגמה בתחום זה. יחד עם זאת, נראה שבכך לא די ושהדבר איננו אפשרי ללא שינויים בתחומים נוספים, כדוגמת מערכת החינוך החרדית ושיעורי גיוס חרדים לצה"ל. מדובר במהלכים מורכבים מאוד, והם נעשים קשים עוד יותר בעקבות משבר המנהיגות שתואר קודם לכן.
כפועל יוצא ממשבר המנהיגות ומן המשבר הכלכלי, ניתן להצביע גם על משבר חברתי עמוק בתוך הקהילה החרדית. הפלגנות הפנימית בין הקבוצות השונות והעדר המענה לשאלות חשובות העומדות על סדר יומה של הקהילה החרדית מביאים רבים מבני הקהילה, ובפרט בקרב הדור הצעיר, לתהות על צדקת הדרך החרדית ועל עתידם בתוכה. עדות למשבר החברתי ניתן לראות בעלייה בשיעור היוצאים בשאלה מקרב הקהילה החרדית, בריבוי הקולות מתוך הקהילה החרדית, בפרט במרחב הווירטואלי, התוהים על צדקת הדרך החרדית, ובהיווצרותן של קהילות "אנוסים", המקיימים אורח חיים כפול של חרדיות כלפי חוץ וחוסר מחויבות אמונית ודתית כלפי פנים. מטבע הדברים, קשה עד בלתי אפשרי להעריך את היקף התופעות הללו. רבים בקהילה החרדית מנסים לטעון שמדובר בתופעה זניחה, אולם למיטב הכרתי התופעה מתרחבת והולכת, והיא מאיימת על עתידה של הקהילה החרדית באופייה הנוכחי.
המשבר האחרון נובע מהעדר חזון. ישנם כיום בקרב הקהילה החרדית רבים וטובים המבקשים לפעול לשיפור המצב הקיים, ולהוביל יוזמות בתחומי התעסוקה, הרווחה, החינוך, יחסי חרדים והציבור הכללי ועוד תחומים. אך בפועל, הם מתקשים מאוד לעשות זאת בשל העדר חזון ברור לעתידה הרצוי של הקהילה החרדית. בהעדר יעדים ברורים ומוסכמים, יש קושי גדול לשיתופי פעולה ולהשפעה ברמת המאקרו. כך נשארות רוב היוזמות ברמה לוקאלית, והן אינן מצליחות להתמודד עם האתגרים הגדולים העומדים בפני החברה החרדית.
העדר חזון מסודר והקושי בהתארגנות רחבה מקשים כמובן גם על גיוס המשאבים הגדולים הנדרשים להנעת מהלכים רחבי היקף, הן מכספי ציבור ברמה הממשלתית או המקומית והן ממקורות פילנתרופיים.
תעסוקה, חינוך ושירות צבאי: התמורות
למרות המשברים והאתגרים הללו, ניתן להצביע על מגמות חדשות שמתפתחות בציבור החרדי בשנים האחרונות. המגמות הללו עשויות בעזרת ה' לבשר על כיווני התפתחות חדשים של הקהילות החרדיות בישראל.
כך, למשל, בתחום התעסוקה. בעשור האחרון יש עלייה מתמשכת בשיעורי התעסוקה של חרדים, הן של נשים והן של גברים. בקרב הנשים, השינוי העיקרי הוא במעבר מעיסוק בתחומי החינוך וההוראה, שהיו הנתח המרכזי של עבודת נשים חרדיות, לעיסוק במגוון רחב של תחומים: תוכנה, חשבונאות, אדריכלות, משפטים, סיעוד, עבודה סוציאלית ועוד. הנשים החרדיות היו ועודן המפרנסות העיקריות בחלק גדול מן המשפחות החרדיות. השכלתן הכללית הרחבה מאפשרת להן נקודת פתיחה טובה יותר בעולם העבודה, למרות הקושי הגדול למלא בו זמנית את התפקיד המסורתי של ניהול בית ומשפחה גדולה.
בקרב הגברים אנו עדים ליציאה גדולה יותר של בוגרי ישיבות לשוק העבודה. חשוב לזכור שלא מדובר במשימה פשוטה עבור הצעיר החרדי: ברוב המקרים הוא חסר רקע בלימודים כלליים, ולעתים הוא יוצא לעבוד בגיל מתקדם יחסית, וללא ניסיון תעסוקתי. בנוסף, רבים מן הצעירים הללו נתקלים בהסתייגות או אפילו בהתנגדות לצעד שלהם מצד קרובי משפחה וחברים.
במקביל לעלייה בשיעורי התעסוקה, נרשמה עלייה דרמטית בשיעור החרדים במוסדות להשכלה גבוהה. במהלך השנים קמו מסגרות אקדמיות ייעודיות לחרדים בהפרדה מלאה בין גברים לנשים, וכן נפתחו מסלולים לחרדים במוסדות אקדמיים רבים. בנוסף, ישנה עלייה בשיעור החרדים המשתלבים במוסדות האקדמיים בישראל, חלקם גם בתארים מתקדמים. כיום נכנסים מדי שנה למעלה מאלפיים סטודנטים חרדים למסלולי לימוד אקדמיים. הסטודנטים החרדים משתלבים בלימודים אקדמיים במגוון רחב של תחומי דעת, אולם עדיין נראה שרובם עושים זאת בתחומי משפטים ומנהל עסקים. המניע המרכזי של רוב החרדים בלימודים אקדמיים הוא הרצון להגדיל את סיכויי ההצלחה בעולם העבודה.
גם שיעור החרדים בצה"ל נמצא בגידול ניכר בשנים האחרונות. ישנם כיום מסלולים ייעודיים שהותאמו לצורכי החייל החרדי, בפרט לבעלי משפחות לפני יציאתם לעולם העבודה. במקביל נפתחו גם מסלולים לשירות אזרחי של חרדים במגוון תחומי התנדבות. כפי הנראה, חוק הגיוס החדש והעימות סביבו, לצד ההתנגדות בתוך הקהילה החרדית למהלך, הפחיתו בשנה האחרונה אופן ניכר את שיעור החרדים בצה"ל ובשירות האזרחי.
שיעור החרדים בצה"ל נמצא בגידול ניכר בשנים האחרונות. ישנם כיום מסלולים ייעודיים שהותאמו לצורכי החייל החרדי, בפרט לבעלי משפחות לפני יציאתם לעולם העבודה. במקביל נפתחו גם מסלולים לשירות אזרחי של חרדים במגוון תחומי התנדבות. כפי הנראה, חוק הגיוס החדש והעימות סביבו, לצד ההתנגדות בתוך הקהילה החרדית למהלך, הפחיתו בשנה האחרונה אופן ניכר את שיעור החרדים בצה"ל ובשירות האזרחי
שינוי נוסף ניתן לראות במערכת החינוך. מערכת החינוך החרדית לבנים היא ללא ספק האתר החשוב ביותר עבור החברה החרדית. עולם הישיבות משמש בתפיסה החרדית מזה שנים ארוכות כ"בית היוצר לנשמת האומה", וכל מערכת החינוך נועדה להצמיח לומדי תורה וגדולי תורה. לאור זאת, כל הניסיונות החיצוניים לאלץ את החרדים לצמצם את היקף לימודי הקודש לטובת לימודים כלליים נידון מראש לכישלון.
יחד עם זאת, ניתן לראות לאחרונה ניצנים ראשונים של יוזמות חינוכיות מתוך הקהילה החרדית, המבקשות להקנות לתלמידים בחינוך היסודי בסיס רחב יותר של לימודים כלליים, בעיקר באמצעות התמקצעות המורים וניצול מיטבי של הזמן שמוקדש לשם כך גם כיום. כמו כן, ישנה התרחבות מסוימת של מסלול "הישיבות התיכוניות החרדיות" המשלבות לימודים כלליים לצד לימודי הקודש, אולם נראה שמוקדם עדיין לקבוע את הצלחתו של המהלך.
לגנוז את רעיון כור ההיתוך
החברה החרדית בישראל ניצבת כיום על פרשת דרכים. היא נדרשת להתמודד עם אתגרים מבית, כפי שמתבטא במשבר המנהיגות, במציאות הכלכלית ובשבר החברתי, לצד אתגרים מבחוץ, בעיקר מצד החברה הישראלית הכללית, הדורשת את שותפות החרדים בנטל הביטחוני, הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל.
ההיענות של החברה החרדית לקולות מבית ומחוץ מותנית ביכולתה של החברה הישראלית לא לאיים על זהותם הפרטיקולרית של החרדים. האתגר העכשווי של החברה הישראלית הוא לגנוז את רעיון כור ההיתוך, המהווה סכנה קיומית לעתיד אורח החיים החרדי.
האתגרים הגדולים הללו מחייבים את צמיחתה של מנהיגות חרדית חדשה, המודעת לקולות השונים בקהילה ומחוצה לה ומגלה הבנה מעמיקה של האתגרים הרבים והתנאים הסביבתיים. מנהיגות כזו תוכל בעזרת ה' להתמודד עם המשבר החברתי העמוק.
המהלכים השונים ידרשו ללא ספק התגייסות של גורמים ממשלתיים ומקומיים, לצד הירתמות של גופים פילנתרופיים. ללא משאבים כספיים משמעותיים, אין סיכוי לשום מהלך רחב היקף.
אסיים בנימה אישית: גדלתי בקהילה החרדית והקדשתי את מיטב שנותיי ללימוד בהיכלי התורה החשובים ביותר בעולם התורה הליטאי – ישיבות קול תורה, פוניבז' ומיר. כאברך כולל וכבעל משפחה נדרשתי יחד עם חבריי לסוגיות העומדות על סדר היום החרדי, ויחד פקדנו את בתיהם של גדולי התורה ואנשי הציבור החרדים. בעקבות המסע הזה הבנתי שעליי ליטול חלק אקטיבי בשינוי ובשיפור המצב הקיים. בעשור האחרון זכיתי ליטול חלק בתהליכים שונים לשילוב חרדים בתעסוקה, בלימודים אקדמיים ובצה"ל, במסגרת עבודתי בארגון הג'וינט ובמסגרות נוספות. בשנים האחרונות, בעקבות לימודיי בבית הספר מנדל למנהיגות חינוכית, אני מקדיש את רוב כוחותיי להקמת הישיבה התיכונית החרדית "חכמי לב" בירושלים.
בעקבות פעולותיי בתחומים אלו אני זוכה למגוון רחב של תגובות בקהילה החרדית, החל בהפגנות, פשקווילים וחרמות כנגדי מצד אלו הרואים בי מסית ומדיח, וכלה בברכות ובהודאות על פעילותי מאנשים שרואים בה צורך חיוני לעתידם.
פעולותיי נובעות מתוך אהבה ודאגה לקהילה שאני אוהב ומעריך, על יתרונותיה וחסרונותיה, ושבה אני מגדל את ילדיי היקרים. אני מאמין שיימצאו הכוחות בתוך הקהילה החרדית להתמודד עם אתגרי השעה ולהמשיך את הייעוד הגדול של הנחלת דרך התורה והמצוות לדורות הבאים.
לידים
דווקא סיפור ההצלחה יוצא הדופן של הקהילה החרדית מעמיד אותה כיום בפני הצורך להתמודד עם אתגרים גדולים ומורכבים מבית ומחוץ. האופן שבו היא תבחר להתמודד עם האתגרים הללו ישפיע ללא ספק רבות על אופייה של הקהילה החרדית בעתיד
שיעורי התעסוקה הנמוכים יחסית בקהילה החרדית, לצד הריבוי הטבעי הגבוה שלה, מעמידים את המשפחות החרדיות עם שיעורי העוני הגדולים ביותר בקרב הציבור היהודי בישראל. מסיבות שונות, המצב הכלכלי של המשפחות החרדיות נמצא בירידה, ומערכות הרווחה הפנימיות של הקהילה החרדית מתקשות להמשיך ולהתמודד עם המצוקות הקשות
החברה החרדית בישראל ניצבת כיום על פרשת דרכים. היא נדרשת להתמודד עם אתגרים מבית, כפי שמתבטא במשבר המנהיגות, במציאות הכלכלית ובשבר החברתי, לצד אתגרים מבחוץ, בעיקר מצד החברה הישראלית הכללית, הדורשת את שותפות החרדים בנטל הביטחוני, הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל. ההיענות של החברה החרדית לקולות מבית ומחוץ מותנית ביכולתה של החברה הישראלית לא לאיים על זהותם הפרטיקולרית של החרדים
החברה החרדית בישראל ניצבת כיום על פרשת דרכים. היא נדרשת להתמודד עם אתגרים מבית, כפי שמתבטא במשבר המנהיגות, במציאות הכלכלית ובשבר החברתי, לצד אתגרים מבחוץ, בעיקר מצד החברה הישראלית הכללית, הדורשת את שותפות החרדים בנטל הביטחוני, הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל. ההיענות של החברה החרדית לקולות מבית ומחוץ מותנית ביכולתה של החברה הישראלית לא לאיים על זהותם הפרטיקולרית של החרדים
