ראש אבות בתי דין הרבניים ירושלים
רב שכונת בקעה, וראש ישיבת צוף דב"ש
מחבר שו"ת דברות אליהו י"ב חלקים
כד חשון תשפ"ד
לכבוד ידידי הרב הגאון אב בית דין הרב חיים אמסלם שליט"א,
שלום רב,
מאשר קבלת שאלתו ותשובתו בנידון אותה בחורה, שנרצחה ע"י בני עוולה זרע עמלק, ורק עתה זיהו אותה. אביה יהודי, אמה אינה יהודייה, אחיה התגייר כדת משה וישראל, וגם היא הייתה בהליכי גיור ונקברה מחוץ לגדר ללא טקס יהודי.
המשפחה מזועזעת ובטראומה נוספת, ופנו לעזרת כבודו בנדון. וכבודו השיב בחוכמה ובהיקף מגמרא ופוסקים ראשונים ואחרונים, והסיק שלא טוב עשו, והיו צריכים לקוברה בבית קברות יהודי, ולעשות לה קבורה יהודית ממש כדין – יישר חילך לאורייתא משיב דברים נכוחים.
והנה בעייני בזה ראיתי ששאלה כבר עלתה על שולחן מלכים מאן מלכי רבנן, והוא הגאון בשו"ת חלק ג סימן ח, אשר היה קנאי גדול לדבר ה', כידוע, וחמי ע"ה רבי יוסף סינגר זצ"ל היה מתלמידיו המובהקים וסיפר עליו מאותו מקנאותו לדבר ה' ומגאונותו העצומה. וממש שאלה זאת באה לפניו וזה דבריו: גר שמל וטרם טבל ונפטר, אז לא יסבול הדעת שיקברוהו בקבר נוכרי, כיון שקיבל עליו במסירות נפש להיכנס תחת כנפי השכינה בדת ישראל. חלילה להתאכזר להרחיקו ולשומו בין קברי עכו"ם. ובוודאי צריכים לקוברו בבית החיים של ישראל ע"כ.
וכן שאלה זו נשאל בה הגאון שו"ת "זקן אהרן", סימן י"ט, וכך כתב, אישה לא יהודייה שמרה מצוות למרות שלא התגיירה בפני בית דין, ולאחר מותה נקברה בקבר ישראל, האם להוציאה מקבר ישראל. והשיב כיוון שהייתה שומרת שבת ומצוות ודברי הצומות וזעקתם, אלא שלא נתגיירה בבית דין, וגם לא טבלה בפני שלשה וכו', מיהו זאת וכו' אחרי שהייתה כוונתה למצוות גירות וכו', כבר קנתה מקומה ואין להוציאה מקברה, ע"כ עיין שם.
וכן הוא בספר כל בו אבילות לגאון הרב יקותיאל גרינוולד עמוד ע, כתב גם אלו שאינן שומרות דיני ישראל, אבל עזבו אמונת נכרים, ומתו, מוכרחים אנו לקוברם בבית קברות ישראל שהרי אין להם אמונה אחרת. עכ"ד.
וכן פסק בשאלה זו הגאון צרור הכסף יו"ד סימן יח, לגאון רבי אברהם גאטנא, רבה של סלוניקי. וזה דבריו שם מעשה בגויה שהייתה חולה וחילתה פני אדוניה היהודי שגייר אותה והלכו אליה בית דין וקיבלה דת יהודית ומתה בלא טבילה, ועשו לה תכריכין, וארון, וחזן וקברוה תוך קברי ישראל, עכ"ד.
הרי מבואר מכל הנ"ל ללא ספק שהיו חייבים לקוברה בקבר ישראל ולעשות לה כבודה כיהודייה ובמיוחד אחר הודע אותנו ה' פסקי דין של הגאונים הנ"ל, וראשם הגאון מנחת אלעזר אשר ידוע בקנאותו, וההוא אמר לקוברה בין היהודים בבית קברות יהודי, אשר על כן לא טוב עשו לקוברה ללא טקס יהודי, וגם מחוץ לגדר בביזיון.
ומן הראוי לבקש מחילה קבל עם אולי יכופר בעדם. ומסכים עם כבוד תורתו בכל אשר כתב ופסק, חזק ואמץ. ועיין עוד תחומין חלק לז בזה.
ע"ה אליהו אבירז'ל
[1] לסקירה מקיפה של סוגיית קבורת חיילים לא־יהודים ראו אליעד אברוך ולילך בן צבי, קבורת חללי צה"ל שאינם יהודים על פי ההלכה, המכון לאסטרטגיה ציונית, ירושלים, תשע"ה.
_____________________________________
*הרב ד"ר עידו פכטר הוא ראש תחום רבנים וקהילות בתנועת נאמני תורה ועבודה
