לזכרו: הרב מיץ' (מיכאל) חפץ ז"ל / מיכאל טובין

 

 

 

לזכרו: הרב מיץ' (מיכאל)
חפץ ז"ל

מיכאל טובין

 

ד"ר מיכאל טובין, חוקר, מרצה ואיש חינוך, כותב על חברו ועמיתו מיץ'
(מיכאל) חפץ, שהלך לעולמו בכ' בסיוון תשס"ז

 

מיץ' אינו עוד. קשה לקבל זאת. כיצד נעלם הר געש כזה? הרב מיץ', כך נראה,
היה מקור כוח בלתי נדלה, והנה – הוא אינו עוד.

               

פגשתי את מיץ' לראשונה בניו-יורק בשנת
1975. שנינו היינו אז שליחים. הוא היה שליח בני עקיבא ואני הייתי שליח המחלקה
התורנית של הסוכנות היהודית. מהרגע הראשון התפתחו בינינו יחסים של שיתוף פעולה
יצירתי ופורה. אני שקדתי אז על הפקת חומרי לימוד ביהדות, והוא בחן ויישם אותם
בלהיטות בעבודתו. שיתוף הפעולה בינינו הוסיף לפרוח כמעט עד יום מותו. כשבוע לפני
מותו נפגשנו בפעם האחרונה, ולמרות הכאב והאי-הנוחות, הוא השקיע בפרויקט האחרון שלו
את מרב המאמצים, כפי שנהג תמיד בכל דבר שעשה. עבדנו יחד על הגדה של פסח [ראו מסגרת
נפרדת].

 

במחלקה התורנית בניו-יורק נהגנו
להיפגש לשיחה ולפיתוח שיטות לימוד חדשות. אט-אט פיתחנו יחד גרסה ייחודית של משחקי
סימולציה וטכניקות לימוד חווייתית, המתמקדות בלימודי היהדות. הפעילויות האלה נראו
לנו המתאימות ביותר לצרכיו ולאופי חייו של הלומד בן זמננו. עם שובנו ארצה חזרתי לבית
הספר לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן, ולימדתי קורס בשיטות הוראה חדשות. הקורס התבסס ברובו על החומר שפיתחנו יחד בארצות הברית. מיץ'
שב לקבוצת יבנה ולישיבת הקיבוץ הדתי בקיבוץ עין צורים. הוא הוסיף להיות פעיל גם בתנועת
בני עקיבא העולמית, ונסע מטעמה רבות לאירופה ולאמריקה. בהזדמנויות רבות הוא השתמש
בחומרי הלימוד שפיתחנו. הוא חיבב במיוחד את תוכנית הלימודים "לקראת הימים
הנוראים".

 

בשנת 1997 הוזמן מיץ' להנחות משחק
סימולציה בסמינר לסטודנטים לציון 100 שנה לקונגרס הציוני הראשון בבאזל. הוא שהפיק
את הפעילות החינוכית לאירוע – אני רק סייעתי לו מעט בליבון כמה סוגיות ובעיות שהתעוררו
במהלך העבודה. מיץ' היה סיפור הצלחה יוצא מן הכלל. כאות הוקרה על פועלו העניקה לו הסוכנות היהודית פרס
על הישג חינוכי. הפרס הזה הצטרף לפרס הקודם שקיבל מאת נשיא המדינה על יוזמה יוצאת
דופן בחינוך, בזכות תרומתו החינוכית לבתי הספר התיכוניים הקיבוציים (דתיים
וחילוניים כאחד). הפרס הוענק לו בראש ובראשונה על פיתוח משחקי הסימולציה.

 

תהיה זו טעות לחשוב שמיץ' חפץ היה
פעיל אך ורק בשדה החינוכי, שכן הוא השיג הישגים רבים גם בתחומי פעולה אחרים. מיץ'
למד תאטרון וגילם תפקידים בהפקות רבות, כגון חגיגות היובל של קבוצת יבנה. הוא העלה
הצגת יחיד שהוצגה בוועידות ובסמינרים רבים לחינוך יהודי; לבד מהשכלתו התורנית, למד
מיץ' לימודי דוקטורט במדעי המדינה באוניברסיטת תל-אביב; הוא עמד בראש התוכנית לתלמידי
חו"ל בישיבת עין-צורים; בעת שליחותו בלונדון לימד מדי שבוע שיעור בבית הכנסת
"נר ישראל" בהנדון, שבו נכחו מאות משתתפים; הוא מצא זמן גם לשמש חבר
בהנהלת הקיבוץ הדתי, ותמיד היה ערוך ומוכן להשתתף בתוכניות חינוכיות רבות בשביל
בני עקיבא העולמית. הרשימה ממשיכה וממשיכה, אך הרשו לי לסיים בהישג אחד שמיץ' היה
גאה בו במיוחד, ולדעתי הוא מלמד הרבה על ייחודו ועל עוצמתו של האיש: הוא סיים
בהצלחה קורס בהשטת יאכטות.

 

מיץ' היה מחנך מושלם, שתמיד דאג
לתלמידיו וחשב מראש על עתידם. הוא תמיד הקדיש מחשבה לדרך הטובה ביותר שבה יוכל
להשפיע על תלמידיו ולעצב את תודעתם. את כל מעשיו עשה בשירות היידישקייט שלו, ציוניותו
ואהבתו לאחיו היהודים.

 

היה זה כבוד להכיר את מיץ' ולעבוד עמו בשיתוף פעולה.

 

 

"לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה. נאמן הוא בעל
מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך, ודע שמתן שכרם של צדיקים לעתיד לבוא (אבות ב,
טז)".