אריאל פינקלשטיין הוא רכז מדיניות ומחקר תחום החינוך בתנועת 'נאמני תורה ועבודה'
מצב האנגלית בחינוך הדתי גרוע. הנתונים מצביעים על פערים מהותיים בין החינוך הממלכתי-הדתי לבין החינוך הממלכתי. מהיכן נובע הפער הזה? הבעיה הניצבת לפתחה של מערכת החינוך הממלכתית-הדתית מחייבת בחינה מעמיקה של המצב, אך עוד יותר מכך – בחינתם של הפתרונות האפשריים למצב העגום. אריאל פינקלשטיין סוקר את הנתונים ומציע את הסבר בלתי מעודד למצב
מהו מקצוע החול החשוב ביותר במערכת החינוך? אם בעבר היו רבים נוהגים לציין את מקצוע המתמטיקה כמקצוע החול החשוב ביותר, נראה כי כיום התשובה שונה: מקצוע האנגלית עלה לראש הפירמידה. הסיבה לכך היא כי כעת קשה ביותר לצלוח לימודים אקדמיים ללא שליטה גבוהה בשפה האנגלית, וכמובן שהדבר גם מקשה מאוד על מציאת עבודה בתחומים רבים. אף-על-פי-כן, נראה שבציבור הדתי העניין טרם הופנם: ממחקר מקיף שפרסמנו לפני מספר חודשים בתנועת 'נאמני תורה ועבודה', עולה כי אף שבתחומי המתמטיקה, העברית והמדעים, הישגי החינוך הממלכתי-הדתי (להלן, החמ"ד) סבירים ביותר, ואף עולים לעתים על אלו של החינוך הממלכתי, באנגלית, נמצא החמ"ד הרחק מאחור, בפער עצום מן החינוך הממלכתי. המחקר מעלה כי הסיבות לכך טמונות בזלזול מערכתי של מערכת החמ"ד והציבור הדתי במקצוע זה, כפי שיפורט להלן.
סקירת המצב הנוכחי
הראשון להסב את תשומת-הלב למצב הבעייתי של מערכת החמ"ד בתחום האנגלית היה משרד מבקר המדינה. בדו"ח משנת 2008, התייחס המבקר לפערים העצומים בין החמ"ד ובין החינוך הממלכתי, שהציגו מבחני המיצ"ב בתחום האנגלית בשנים תשס"ב-תשס"ו: בכיתות ה' עמד ממוצע הציונים של תלמידי החמ"ד בתחום האנגלית על 71.42 לעומת 77.56 בחינוך הממלכתי, ואילו בכיתות ח' נצפה פער גבוה אף יותר: בעוד הממוצע בחינוך הממלכתי עמד על 76.26, עמד הממוצע בחמ"ד על 68.86 בלבד.
בעוד המפקחים ניסו לתלות את הסיבה לתוצאות הנמוכות ברקע הסוציו-אקונומי הנמוך יותר של תלמידי החמ"ד, טען מבקר המדינה כי העניין נבדק והתגלה כשגוי: גם כאשר משווים בין תלמידי שתי מערכות החינוך המגיעים מרקע סוציו-אקונומי דומה, עדיין נשמר פער בלתי סביר. למרבה הצער, גם במבחני המיצ"ב שנערכו מאז שנת תשס"ו, נשמר פער בלתי פרופורציונלי בין החינוך הממלכתי לחמ"ד. דו"ח של 'הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך' הראה אף הוא כי הפערים נשארים גם כאשר משווים בין התלמידים בכל מגזר על-פי הרקע החברתי-הכלכלי שלהם.
גם תמונת-המצב של בחינות הבגרות באנגלית מציגה מצב עגום: כידוע, בחינות הבגרות באנגלית ובמתמטיקה מחולקות לשלוש סוגי רמות: שלוש יחידות ומטה, ארבע יחידות וחמש יחידות. הציון הממוצע של הניגשים למבחנים בכל אחת מן הרמות בחינוך הממלכתי ובחמ"ד אמנם דומה למדי, אך כמות הניגשים למבחן בכל רמה שונה לגמרי: בעוד שאחוז התלמידים מן החינוך הממלכתי הניגשים לבגרות באנגלית ברמה של חמש יחידות עומד בעשרים השנים האחרונות באופן יציב על כ-45%, אחוז התלמידים הניגשים לבגרות ברמה זאת בחמ"ד עומד על 33.5% בלבד; מנגד, אחוז התלמידים הניגשים לבגרות באנגלית ברמה של שלוש יחידות או פחות, גבוה בחמ"ד בכ-5% אחוזים. לנתון זה ישנה חשיבות מכרעת כיוון שהתלמידים הללו, שלא ניגשו לבגרות באנגלית ברמה של ארבע או חמש יחידות, אינם עומדים בתנאי-הסף לקבלה לאוניברסיטאות, ולכן לא יוכלו להתקבל בעתיד ללימודים אוניברסיטאיים.
האם ללימודי הקודש ישנה השפעה שלילית?
המחשבה הטבעית היא כי התוצאות הירודות באנגלית נובעות ממיעוט השעות המוקדשות למקצוע האנגלית, אך הנתונים מלמדים כי משרד החינוך מחייב את בתי-הספר הממלכתיים-הדתיים באותה כמות שעות המוקדשת לאנגלית בבתי-הספר הממלכתיים.
דו"ח מבקר המדינה לשנת 2008 הקדיש פרק נכבד לרמת האנגלית הירודה בחמ"ד. הדו"ח הצביע על מספר גורמים שהובילו לכך: הראשון, ייחס את רמת האנגלית הירודה לעדיפות הניתנת בחמ"ד ללימודי הקודש. לטענת המבקר: "המפקחים המחוזיים במנח"י ובמחוזות חיפה, תל אביב והדרום ציינו שאף שבתי הספר הממ"ד [הממלכתיים-הדתיים] מייחסים חשיבות רבה ללימודי אנגלית, הם נותנים עדיפות ללימודי קודש. לכן בחלק מבתי הספר הממ"ד העל-יסודיים השעות שלפני הצהריים, שהן שעות לימוד איכותיות יותר, מאחר שהתלמידים רעננים בהן יחסית, מיועדות בעיקר ללימודי קודש, ואילו לימודי אנגלית מתקיימים בשעות מאוחרות יותר שבהן התלמידים כבר עייפים. המפקח הארצי בממ"ד מסר שבישיבות התיכוניות ובאולפנות מתקיימים לימודי אנגלית בשעות אחר-הצהריים שבהם התלמידים כבר רעננים פחות, וכי לעתים אף מצרפים שתי שעות לימוד יחד לצורך לימוד אנגלית".
הבעיה עם טענה זו של המבקר היא כי במקצועות חול אחרים, הפער בין החמ"ד לחינוך הממלכתי נמוך בהרבה, ולעתים החמ"ד אף מוצלח יותר. מסיבה זו, קשה לראות את העדיפות הניתנת ללימודי הקודש על-פני לימודי החול כגורם משמעותי לרמת האנגלית הירודה בחמ"ד.
עם זאת, לעדיפות הניתנת ללימודי הקודש יש היבט אחר העשוי להשפיע על רמת האנגלית. באוקטובר 2010 בדק המפקח הארצי על בתי-הספר היסודיים במִנהל החינוך הדתי אם ישנם בתי-ספר בחמ"ד שאין מלמדים בהם אנגלית כלל. הבדיקה העלתה שבעה בתי-ספר כאלו. דבר זה עומד בניגוד לחוק, המחייב בתי-ספר שאינם פרטיים ללמד לימודי ליבה מלאים. המדובר הוא, ככל הנראה, בתלמודי-תורה המסופחים לחמ"ד (תתמ"ד – תלמוד תורה ממלכתי דתי) אשר לקחו שעות לימוד המתוקצבות בעבור לימודי אנגלית ולימדו בהן מקצועות קודש. ייתכן שתופעה זו חושפת בפנינו תופעה בלתי חוקית רחבה יותר של הסבת שעות המיועדות לאנגלית לצורך לימודי קודש, המתרחשת גם בבתי-ספר אחרים, המלמדים אמנם אנגלית, אך באופן חלקי בלבד, ואינם מלמדים את כלל השעות הנצרכות על-פי תוכנית הליבה. אם כן, על אף שקשה לייחס את המצב העגום בתחום האנגלית להעדפת לימודי הקודש, ייתכן שהיא מהווה גורם חלקי בעניין.
גורמים נוספים
בדיקתו של מבקר המדינה העלתה פערים גם ברמת ההשכלה של המורים לאנגלית בחינוך הממלכתי ובחמ"ד. לטענת המבקר: "מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, עולה שבבתי ספר ממ"ד היה שיעור מורי האנגלית שהוכשרו ללמד אנגלית במכללות נמוך במידה ניכרת לעומת שיעורם בבתי ספר ממלכתיים".
נתון שהיה יכול לפצות על תופעה זו הוא ריבוי השתלמויות באנגלית בחמ"ד, אך הנתונים מלמדים כי אפשרות זו אינה מתממשת בשטח: על-פי נתוני הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, 64% מהמורים לאנגלית בבתי-ספר ממלכתיים דיווחו שהשתתפו בהשתלמויות באנגלית, אך רק 57% מהמורים בבתי-ספר ממ"ד דיווחו שהשתתפו בהן.
כיוון אחר שהעלה מבקר המדינה שם את הזרקור לא על רמת בית-הספר, אלא על ההשקעה של ההורים. על-פי המבקר, תלמידי החינוך הממלכתי זוכים לתמיכה ביתית גבוהה יותר מתלמידי החמ"ד: "בשנת הלימודים התשס"ו דיווחו 28% מהתלמידים בכיתות ה' בבתי הספר הממלכתיים שנעזרו במורה פרטי לאנגלית, ובבתי הספר הממ"ד – 21% בלבד; בכיתות ו' – 31% ו-23% מהתלמידים, בהתאמה; ובכיתות ח' – 30% ו-21% מהתלמידים, בהתאמה".
לכאורה, ניתן לומר שההסבר של ממצא זה טמון ברקע החברתי-הכלכלי הנמוך יותר של תלמידי החמ"ד, אך מחקר אחר (שלא הוזכר בדו"ח מבקר המדינה), אשר נערך בקרב בתי-ספר שבהם רוב התלמידים מגיעים מרקע חברתי-כלכלי גבוה, הראה כי 26% מתלמידי החמ"ד סווגו כמקבלי תמיכה ביתית באנגלית, לעומת 38% מתלמידי החינוך הממלכתי בבתי-ספר מסוג זה.
המוקד האמיתי – על תרבות וזלזול
בשל היותו בעל אופי משפטני מובהק, נוטה משרד מבקר המדינה, לדעתנו, להעניק הסברים קונקרטיים וספציפיים, במקום לשים את האצבע על היבטים עקרוניים ותרבותיים כוללים יותר.
טענה שאינה מוזכרת בדברי מבקר המדינה מצביעה על כך שהפערים אינם תוצר רק של ליקויים במערכת החינוך הדתית או של חוסר בשיעורים פרטיים ובתמיכה ביתית, אלא של הבדלים תרבותיים: לדעתנו, החברה הדתית מטבעה סגורה יותר כלפי התרבות החיצונית, ולפיכך גם חשופה פחות לשפה האנגלית. ההיבט התרבותי הזה הוא השורש היוצר את הליקויים במערכת החינוך הדתית, והוא גם הסיבה לכמות הנמוכה יותר של שיעורים פרטיים ותמיכה ביתית בציבור הדתי.
לפיכך, הליקויים שהציג המבקר הם חלק מזלזול מערכתי מובנה של מוסדות החמ"ד בתחום האנגלית. זלזול זה מוצג על-ידי המבקר עצמו בדו"ח משנת 2008: "נמצא שהמפקח הארצי על החינוך העל-יסודי במינהל [של החינוך הדתי] לא ידע מה הן תוצאות בחינות המיצ"ב באנגלית, בכללן התוצאות שבמישור הארצי, מאחר שכלל לא עיין בהן. עוד נמצא כי בדיונים בנושא הישגי התלמידים באנגלית, שבהם השתתפו חברי הנהלת המשרד וכן בעלי תפקידים רבים במשרד, נפקד דרך קבע מקומו של נציג המינהל, וכי המינהל לא היה מעורב בנושא… בשל התעלמותו של המינהל מתוצאות בחינות המיצ"ב באנגלית, נבצר ממנו לעמוד בעוד מועד על ליקויים בתהליך הלמידה ועל הדרכים לתיקונם".
לאור זאת, התכנסה ביולי 2008, כחודשיים לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה האמור, ישיבה של נציגי הנהלת החמ"ד דאז עם מפקחת מרכזית (מפמ"רית) המופקדת על הוראת האנגלית וכפופה ליו"ר המזכירות הפדגוגית. מטרת הפגישה הייתה להפיק לקחים מדו"ח מבקר המדינה בנוגע לטיפול בתוצאות בחינות המיצ"ב באנגלית בחינוך הממלכתי-הדתי. בסיום הישיבה נקבעו כמה המלצות, ובהן ההמלצה כי תיקבע פגישה של הנהלת המנהל המורחבת עם המפמ"רית לאנגלית, שבה היא תציג את "מצב האנגלית בחמ"ד", וכי מנ̵הל המִנהל יבדוק את התכנית להוראת האנגלית.
דו"ח מבקר המדינה לשנת 2012 בדק אם אכן שינו ראשי מנהל החינוך הדתי את גישתם למקצוע האנגלית, אך מסקנותיו היו שליליות: "המפמ"רית להוראת האנגלית מסרה למשרד מבקר המדינה בפברואר 2011 כי מאז אותה פגישה ביולי 2008, לא היו עוד פגישות בינה ובין הנהלת המינהל [של החינוך הדתי] וכי אין לה קשרי עבודה רציפים עמה. זאת, לדבריה, אף על פי שבחינוך הממ"ד קיימות בעיות רבות בלימוד האנגלית, ויש לדון בהן ולמצוא דרכים לפתרונן. היא הדגישה כי למרות ההישגים הנמוכים באנגלית בחינוך הממ"ד, לא פנה אליה המינהל ולא ביקש את עזרתה… יוצא אפוא שגם בעקבות פרסום ממצאי מבקר המדינה בשנת 2008, לא עשו המינהל והמזכירות הפדגוגית עבודת מטה לשם גיבוש תכנית פעולה לשיפור הישגי התלמידים באנגלית בחינוך הממ"ד. המינהל לא בדק כיאות את נושא ההישגים בשפה האנגלית בבתי הספר הממ"ד ואת הצורך בבחינת דרכים להעלאת ההישגים בבחינות המיצ"ב בחינוך הממ"ד, צורך שעלה בעבר בדוח מבקר המדינה. על המינהל לקיים את הבחינות האמורות ועל פי מסקנותיהן לנקוט פעולות שיובילו לשיפור התוצאות".
חוסר המעש של מנהל החמ"ד בתחום האנגלית, העולה באופן חריף מדברי מבקר המדינה, מתחדד במיוחד לאור פעולתו הענפה של מנהל החמ"ד בתחומים לימודיים אחרים שנקלעו למצב בעייתי: כך, למשל, בעקבות ירידה משמעותית במספר הזכאים לבגרות בשנת תשס"ה והביקורת הציבורית שהוטחה בחמ"ד עקב כך, הקים מנהל החמ"ד ועדה מיוחדת ובלתי תלויה, בראשות פרופ' זמירה מברך, כדי לבחון את הסיבות לירידה ולהמליץ על מסקנות לשיפור המצב. את חשיבות הקמת הוועדה ניתן לראות בכך שאחוז הזכאים עלה במהרה באופן משמעותי באופן מיידי. הדבר מלמד שאת השיפור יש לייחס לא רק ליישום המלצות הוועדה, אלא בעיקר לשדר שהעבירה הקמת הוועדה לבתי-הספר, ואשר התבטא, כפי שמספרים מורים ומנהלים, בלחץ כבד אשר הופעל עליהם מלמעלה בקשר לכך.
הנתונים המוצגים כאן מסמנים, לכאורה, את מנהל החמ"ד כגורם מרכזי למצב העגום, אך לדעתנו זהו רק חלק מן התמונה: מנהל החמ"ד מהווה, למעשה, תמונת-ראי של הציבור, והוא משקף את הלכי הרוח בציבור הדתי. הירידה באחוזי הזכאות לבגרות הביאה לביקורת ציבורית, אשר גרמה למנהל החמ"ד להבין את חשיבות העניין ולהקים ועדה שתעסוק בכך; אולם, המצב העגום בתחום האנגלית ודו"חות מבקר המדינה מן השנים 2008 ו-2012, לא עוררו הד ציבורי כלל. בעוד בציבור החילוני ובבתי-הספר השייכים לו הבינו כבר מזמן כי האנגלית היא מקצוע חשוב ביותר בבתי-הספר, כיוון שקשה עד מאוד להצליח בלימודים אקדמיים ובמציאת עבודה ללא ידיעתה ברמה סבירה, הרי שהציבור הדתי – וכתוצאה מכך גם בתי-הספר שלו – מדגישים עדיין את המתמטיקה ואת הזכאות לבגרות, הבאים באופן טבעי על חשבון האנגלית, שהרי לא ניתן לשים דגש חזק על כל התחומים בעת ובעונה אחת.
המעניין הוא כי הממצאים שהעלינו מראים שהשינוי הנדרש בתחום האנגלית אינו תובע בהכרח תוספת גבוהה של תקציב, שכן הבעיה אינה חוסר בשעות אנגלית בחינוך הממלכתי-הדתי או עדיפות הניתנת ללימודי הקודש; הבעיה היא בזלזול המובנה של המערכת בתחום האנגלית, זלזול המחלחל במהרה לבתי-הספר, למורים ותלמידים. עם זאת, כל עוד הציבור הדתי לא יפנים בעצמו את חשיבות האנגלית – מה לו כי ילין על מוסדותיו של החינוך הדתי? השינוי, אם כן, מתחיל בתוכנו.
