"אנשים ונשים בגילאים שונים מרגישים צורך להתייעץ עם דמות תורנית, לא רק בשאלות של הלכה, אלא גם בשאלות של אמונה, השקפה, אורח חיים והדרכה. נשים, כמו גם נערות צעירות, זקוקות למענה נשי, ליכולת לשוחח בפתיחות ובגילוי לב עם אישה על כל נושא שבעולם, ובפרט כשהדבר מגיע לנושאים אישיים ואינטימיים או נשיים במובהק." במסגרת מיזם חדש בשם 'משיבת נפש', קבוצה של רבניות מארגון בית הלל הצטרפה כעונה במדור 'שאל את הרב' באתר כיפה. הרבנית יעל שמעוני מציגה את המיזם שבראשו היא עומדת, את המחשבות שמאחוריו ואת אופן הפעילות בו, ומעלה תובנות אחרי חצי שנה שהמיזם רץ ברשת
שאלי את הרבנית
עם צמיחתו של האינטרנט, דמויות הסמכות חוות שינויים מהותיים. גם הסמכות הדתית חווה שינוי במערכת ההיררכית שלה. החשש המרכזי בעידן המדיה הוא פגיעה בהיררכיות המסורתית של הקהילה הדתית. על אף האיום בהשפעת התרבות החילונית וחשיפה לערכים שאינם תואמים את ערכי המגזר, פתיחותו של המגזר הדתי לאומי יחד עם ערכיו החברתיים והלאומיים, אִפשרו הקמת אתרי אינטרנט מגזריים אשר מוכרים כיום לכולנו, כמו ערוץ 7, כיפה וסרוגים.
בין השאר, באתרים אלו התפתחו מדורי 'שאל את הרב', המאפשרים גישה ישירה לרבנים שונים וקבלת תשובות וירטואליות ומהירות בסוגיות הלכתיות שונות. מדורים אלו מדגישים את הדיסוננס בו מצויה החברה הדתית בעידן המידע, ואת השפעתו עליה. מצד אחד ניתן לראות בנגישות זו פתיחות לעולם המשתנה, דמוקרטיזציה הלכתית ונגישות טובה ונוחה יותר לרבנים. מן הצד השני, עולה חשש כי בצורה וירטואלית זו, לא רק ששאלות הלכתיות לא יקבלו תשובות מלאות ומפורטות במקרים הלכתיים מורכבים, אלא הן יערערו את הממסד הרבני המוכר בדמות 'עשה לך רב', יגרמו לירידת הצורך בממסד הרבני, ויביאו לכך שהמפגש בין האדם הדתי והדמות הרבנית תתקיים רק דרך המסך.[1]
מיזם משיבת נפש – נשות תורה עונות כהלכה של ארגון בית הלל עלה לאוויר בחודש אדר תשע"ז. במסגרת המיזם קבוצה של רבניות מארגון רבני ורבניות בית הלל, הצטרפה כעונה במדור 'שאל את הרב' באתר כיפה. לשואלים שאלות בפלטפורמה הקיימת באתר ניתנת האפשרות לבחור את "משיבת נפש – רבניות בית הלל" כנמען לשאלתם. הרבניות מקבלות את השאלות ומפרסמות תשובות לצד שאר הרבנים והקבוצות הנותנים מענה באתר.
בראש ובראשונה, המיזם הוקם על מנת לספק לנשים ולבנות צעירות כתובת נשית לשאלותיהן בכל תחום, ולאפשר להן לקבל מענה מותאם דרך האינטרנט, שלא תמיד יוכלו לקבל בדרך אחרת. אנשים ונשים בגילאים שונים מרגישים צורך להתייעץ עם דמות תורנית, לא רק בשאלות של הלכה, אלא גם בשאלות של אמונה, השקפה, אורח חיים והדרכה. נשים, כמו גם נערות צעירות, זקוקות למענה נשי, ליכולת לשוחח בפתיחות ובגילוי לב עם אישה על כל נושא שבעולם, ובפרט כשהדבר מגיע לנושאים אישיים ואינטימיים או נשיים במובהק. המיזם מרחיב את ההיענות לצורך זה מעבר לתחום טהרת המשפחה, ומציע מענה חלוצי בכל המרחב התורני. בנוסף, 'משיבת נפש' מאפשר חשיפה לדמויות תורניות נשיות. במרחב התורני, הממשי והווירטואלי, אין מספיק נגישות לנשים שיכולות לשמש ככתובת תורנית. אלו מוכָּרות פחות, שכן לרוב אינן נושאות במשרה רשמית, אין קהילה שהן עומדות בראשה, ויש להן פחות הזדמנויות להכרה במרחב הציבורי. כך ישנה אפשרות לשואלים ולקוראים להכיר, להיחשף וליצור קשר עם דמויות תורניות נשיות, בכל תחומי ההלכה והרוח. עצם החשיפה מאפשרת את העצמתן של דמויות נשיות אלו, הפועלות כבר במרחבים חינוכיים ותורניים ברחבי הארץ, ומעודדת נשים נוספות לעסוק בתורה.
מיזם 'משיבת נפש' יוצר התמודדות חדשה ומאתגרת. לצד ההזדמנויות הרבות, מזמן המענה באינטרנט גם מורכבויות רבות. בכל צעד אנו ערות לאתגר, וחוות על בשרנו את השאלות המתעוררות.
מיזם 'משיבת נפש' יוצר התמודדות חדשה ומאתגרת. לצד ההזדמנויות הרבות, מזמן המענה באינטרנט גם מורכבויות רבות. בכל צעד אנו ערות לאתגר, וחוות על בשרנו את השאלות המתעוררות
מאחורי הקלעים של המיזם
היוזמה הראשונה שפתחה את הדלת למיזם 'משיבת נפש' הייתה של הרבנית ד"ר תמר מאיר,[2] כאשר הפיתוח ויצירת התשתית למיזם נעשו על ידי הרבנית שירה ספיר.[3] הרעיון נהגה כשנה וחצי לפני העלייה לאוויר ובמשך שנה גובש החזון והונחו היסודות למיזם. בשלב השני נכנסתי אני לתפקיד מנהלת המיזם, ובמשך כחצי שנה עסקתי בגיבוש קבוצת המשיבות הראשונית ובבניית נהלי הפעולה.
22 המשיבות הפועלות כיום במיזם עוסקות כולן בתפקידי הנהגה וחינוך תורניים, ובעלות רקע לימודי וחינוכי עשיר. כולן רבניות החברות בארגון בית הלל. כדי לצאת לאוויר העולם רק לאחר הכנה מעמיקה ומדויקת, נפגשו הרבניות במהלך זמן ההכנה, למדו את המרחב האינטרנטי ואת האפשרויות הגלומות בו, וקבעו כללי כתיבה ששומרים על רף של דיוק, העמקה וקשב במענה האינטרנטי.
במהלך חצי השנה האחרונה בה פועל המיזם, ניתן מענה למעל 130 שאלות, בתחומים הלכתיים מגוונים וכן שאלות ייעוץ והכוונה רגשית ורוחנית. רוב השאלות נשאלות על ידי נשים, רובן צעירות עד גיל 35 ומיעוטן מעליו. לצד השואלות נשאלנו גם ידי גברים אולם בהיקף נמוך משמעותית. כאשר מגיעה שאלה באתר כיפה הממוענת ל'משיבת נפש', היא מועברת לאחת מתוך המשיבות או לקבוצה מתוך הפועלות במיזם, לפי תחומי העיסוק והידע של המשיבות ולפי רצונן. זמן המענה שלנו משתנה לפי תוכן השאלות ומהותן. לשאלות דחופות נשתדל לתת מענה תוך יום אחד ועל פי רוב הוא יישלח בפרטי לשואלת. עד לפרסום התשובה באתר עוברים כשבועיים, אך אנו מקפידות שהשואלים יקבלו את המענה בסמוך לפנייה. במקרים בהם יש שאלה מורכבת הדורשת פרטים נוספים מהשואלת או עיון רב, נשלחת תשובה פרטית המיידעת על המצב, וכאשר מוכנה התשובה המלאה נשלח לשואלת קישור במקביל לפרסום.
המשיבות אינן לבד. את הפרויקט מלווה וועדה מייעצת המורכבת מרבני ורבניות בית הלל, וכן פסיכולוגית בה נעזרות המשיבות בשאלות רגישות. מרגע הפניית השאלה ישנו ליווי צמוד לאורך תהליך הכתיבה והעריכה עד לפרסום התשובה. הליווי משמש ככלי עריכה וייעוץ, אולם התשובה נכתבת ונחתמת על ידי הרבנית או הרבניות שקבלו את השאלה לידן. בכתיבה ובעריכה מושקעת חשיבה רבה, וישנה הקפדה על איכות בתוכן ובצורה, כדי לתת את המענה המתאים ביותר לשואלת השאלה.
השאלות שנשאלנו מאז תחילת המיזם התקבלו מקהלים מגוונים בהרבה מהקהל הטבעי אליו חשופות רוב המשיבות. כאמור, רוב השואלות הן נשים ומיעוטם גברים, ובזה אין חריגה גדולה מהקהל שאנו מכוונות אליו ומורגלות בו – קהל נשי. השאלות מגיעות מכל רחבי הארץ, מעדות שונות ומגילאים שונים. כמו כן נראה שהקהל הטבעי שפונה למענה נשי על בסיס הכרות מסתייג בדרך כלל מהשימוש בפלטפורמה האינטרנטית. נתון זה עלה בבהירות מסקר שערכנו לפני ההרצה של המיזם, אשר הופץ בפייסבוק ובווטסאפ לבנות מדרשה, לחיילות, לבנות שירות לאומי ולסטודנטיות, שהן חתך של אותו קהל טבעי. מתוך התשובות לסקר עלה שיש לנשים רבות הסתייגות משימוש באינטרנט לשאלות הלכתיות, לצד תיאור של צורך במענה כזה. נראה שקהל היעד הטבעי עדיין בודק את הממשק ואת האפשרות שמזמן האינטרנט, אך אין הוא מרבה לשאול בו שאלות. כך יוצא שהכניסה למענה האינטרנטי יוצרת חשיפה לקהל חדש, בעיקר בתחילת הדרך. כעת, לאחר שהמיזם פועל ורואה ברכה, אנו מתחילות בתהליך חשיפה של המיזם לציבור.
למרות האמור לעיל חשוב להדגיש כי הממשק האינטרנטי מבוסס על אנונימיות. גם כאשר ניתנים פרטים על ידי השואל הם לרוב עמומים, ולכן אין אנו יכולות לדעת בוודאות מי הן השואלות. כמו כן היות שקהל הקוראים רחב מאוד וכל מענה שמתפרסם חייב להיות מתאים לקוראי האינטרנט, הכתיבה הופכת להיות שונה וקשובה יותר, הן לאפשרויות הקריאה השונות של הציבור הרחב, והן לקהל הטבעי ולקהל החדש כאחד. זהו אתגר לא פשוט ואנו עוסקות כל העת בהקשבה, בחשיבה ובעריכה מדוקדקת לאור הבנה זו.
התמודדות עם סוגיות הלכתיות במרחב האינטרנטי
מנעד השאלות שמגיעות ל'משיבת נפש' רחב ביותר, ונוגע בתחומים הלכתיים, רוחניים וגם בתחומי הייעוץ. בתחום ההלכתי אנו נשאלות שאלות פשוטות ומורכבות, בנושאים כגון כשרות, שבת, חגים, תפילה, ברכות ודיני ממונות. מעגל החיים מביא גם הוא שאלות בתחומים רבים: טהרת המשפחה, פריון, הורות, נישואין, גירושין, כיבוד הורים, אבלות ועוד. כמו כן מתקבלות שאלות רבות העוסקות בתחומי הצניעות השונים, בתחומים הגותיים, רוחניים ועכשוויים. כמעט כל השאלות מתאפיינות בשילוב בין מצבים הלכתיים למצבים אנושיים, המשפיעים על המענה הנכון לכל שאלה. השאלות מעוררות חשיבה רבה, המנעד הרחב מרתק ומרשים והמילים נשקלות בפלס.
בהתייעצויות הלכתיות פנים אל פנים ישנן שאלות הלכתיות שמורכב לענות עליהן, קל וחומר שגם בשאלות שמגיעות אלינו בפלטפורמה האינטרנטית. כבר קרה ששאלות שנשאלנו עוררו סוגיות הלכתיות כבדות משקל, שלא ראוי ולא ניתן לתת להן מענה באינטרנט. בשאלות מסוג זה אנו מדגישות את האופי המורכב של השאלה ומציעות פנייה אישית להמשך בירור. למקרה בו ייווצר קשר ישיר עם השואלת, אנו מלוות בפוסקים המתמחים בתחום הנידון. סוג מיוחד של שאלות הן שאלות בעלות אופי פסיכולוגי ייעוצי מובהק, שאלות בהן עולה חשש לפגיעה מינית, אובדנות, או מצוקה נפשית חריפה אחרת. לחילופין שאלות העוסקות בהתמודדות עם מצבים נפשיים שונים, כגון דילמות הלכתיות לאדם עם OCD, או שאלות חינוכיות הלכתיות בחינוך ילדים על הרצף האוטיסטי.[4] בשאלות מסוג זה אנו מלוות על ידי פסיכולוגית בכתיבה ובהפניה של השואלת, תוך הבנה ושיתוף פעולה בין תפקידנו כרבניות משיבות לבין הגורמים הטיפוליים. אנו רואים בליווי ובייעוץ פסיכולוגי חשיבות גדולה, ואכן השאלות בשטח מראות כי ייעוץ זה חשוב ומאפשר לתת מענה שקול ומדויק כאשר עולות מצוקות על ידי השואלות והשואלים.
לאורך הזמן קיבלנו שאלות בנושאים שהיו חדשים לנו, כגון נדרים מסוגים שונים ושאלות הנוגעות לשמות, כגון התלבטויות על שינוי שם וקריאה בשם. לכן לצד העבודה על שאלות ספציפיות אנו עורכות השתלמויות שמעשירות אותנו בתחומים אלו, אשר מאפשרות לנו להיענות גם לאתגרים חדשים.
זמינות ואנונימיות: הבמה האינטרנטית
האופי של השאלות הנשאלות באינטרנט הוא ייחודי, בעיקר מפני שהאינטרנט מאפשר זמינות ואנונימיות. נשאלנו מספר מכובד של שאלות רגישות מאוד – שאלות שללא המאפיינים הללו כנראה לא היו נשאלות. מספר רב של פעמים נכתב בשאלה כי לא הייתה לשואלת כתובת אחרת, ועל כן היא משתמשת בפלטפורמה זו. על רוב השאלות האלו נתנו מענה פרטי, ונתנו פרטי קשר אישיים לפי הצורך להמשך קשר טלפוני. במקרים בהם ראינו חשיבות בפרסום נושא מסוים, פרסמנו שאלה ותשובה המבוססות על המקור, תוך הקפדה על אנונימיות כבכל הפרסומים. עם זאת, רוב רובן של השאלות, מעל 85%, מתקבלות ונענות בפרסום ציבורי ללא מענה פרטי קודם. מעניין לראות שבחודשים האחרונים התקבלו יותר שאלות רגישות הדורשות מענה פרטי. עוד מוקדם לדעת אם זו יד המקרה או שמתחילה להיווצר שינוי מגמה, הנובע מהכרות של נשים עם המענה של 'משיבת נפש' ומביא לשימוש יותר נרחב בו בשאלות רגישות.
האופי המיוחד של הפלטפורמה מאפשר לתת יד לנשים ולאנשים שאחרת לא היו יכולים למצוא מענה, ומֵקל בדרך למציאת דמות רבנית ממשית להתייעצות. האינטרנט מאפשר פנייה לדמות נשית, פנייה שעד כה לא הייתה זמינה באזורים רבים של הארץ
האופי המיוחד של הפלטפורמה מאפשר לתת יד לנשים ולאנשים שאחרת לא היו יכולים למצוא מענה, ומֵקל בדרך למציאת דמות רבנית ממשית להתייעצות. האינטרנט מאפשר פנייה לדמות נשית, פנייה שעד כה לא הייתה זמינה באזורים רבים של הארץ. אנו נוכחות לראות שמועלות בפנינו סוגיות והתלבטויות עדינות בהן ברור כי הפנייה לדמות נשית מאפשרת שיח אחר, ומקלות על עצם היכולת לשאול. בכל פנייה מסוג זה אנו חשות את החשיבות והצורך של הנוכחות שלנו במרחב זה, ועל כך ארחיב בהמשך.
לצד זאת, האנונימיות שמאפשרת הבמה האינטרנטית וחוסר היכולת לדעת מי עומד מולנו, גורמת לכך ש'משיבת נפש' תשמש גם במה ל'טרולים' ולאנשים המחפשים היכן להתנגח. קשה לברור בין השאלות האמיתיות והחשובות לשאלות הנשאלות למטרה זו. למרות זאת אנו משתדלות לענות על כל שאלה ברצינות ולעומק.
נוכחות נשית תורנית ברשת
הפעילות באתר יוצרת הנכחה חדשה של העולם התורני הנשי במרחב הציבורי האינטרנטי. במקום כתבות תדמית המתארות את התופעה של עולם התורה הנשי מבחוץ, נוצר כאן עולם של תוכן תורני, הלכתי ורוחני הנכתב על ידי נשים. הכתיבה אינה רק בתחומים הנשיים המובהקים, אלא במגוון תחומים רחב מאוד. היתרון המרכזי הוא שהכתיבה הנשית אינה מונחת בנפרד ובריחוק מהמענה הרבני הרגיל, והרבניות מופיעות לצד רבנים רבים נוספים הנותנים מענה ב'שאל את הרב'.
במקום כתבות תדמית המתארות את התופעה של עולם התורה הנשי מבחוץ, נוצר כאן עולם של תוכן תורני, הלכתי ורוחני הנכתב על ידי נשים. הכתיבה אינה רק בתחומים הנשיים המובהקים, אלא במגוון תחומים רחב מאוד. היתרון המרכזי הוא שהכתיבה הנשית אינה מונחת בנפרד ובריחוק מהמענה הרבני הרגיל, והרבניות מופיעות לצד רבנים רבים נוספים הנותנים מענה ב'שאל את הרב'.
שאלת הסמכות ביחס לדמויות תורניות נשיות עולה פעמים רבות בעקבות התוכן ההלכתי שכותבות נשים, אולם ביחס למיזם 'משיבת נפש' אין לראות בה את המוקד. כל קבוצת המשיבות מורכבת מנשים שכבר משמשות בתפקידי חינוך והנהגה, והן משמשות כסמכות תורנית עבור תלמידותיהן, ועבור נשים ואנשים המכירים אותן. המעבר למענה באינטרנט דורש את המעמד הראשוני הזה, מעמד הנשען הן על שנות הלימוד והעיסוק בתורה, והן על "שימוש תלמידי חכמים", דהיינו שמירה על קשר הדוק עם תלמידי חכמים ותלמידות חכמים המנהיגים ופוסקים בפועל, קשר בו ניתן לדון ולהפרות אחד את השני בדיון הלכתי. החברוּת בארגון בית הלל וההתארגנות יחד, מאפשרות להעצים את יכולת המענה הקיימת אצל המשיבות בהתמודדות החדשה הזו.
לאור השאלות הנשאלות, נראה שנוכחות נשית תורנית וזמינה הפכה לצורך ממשי, ובכל יום מתגלה לנו עוד טפח בחשיבותו של מיזם זה. עצם העובדה שפעם אחר פעם כותבות לנו נשים שזו הייתה הכתובת היחידה לפנות אליה מדגישה את החוסר שהיה קיים עד כה.
ייחודו של המענה הנשי
בין השאלות שהתקבלו אשר דרשו מענה פרטי, היו שאלות בהן ניכר מאוד הצורך במענה ראשוני נשי דווקא. לא אדגים מהשאלות הפרטיות אולם אביא דוגמה נושקת מתשובה שפורסמה, העשויה להעיד על התופעה הרחבה. זוהי שאלה מני רבות שנגעה בתחום הצניעות ומיניות. אישה צעירה בתהליך התקרבות אל החיים הדתיים העלתה שאלות על גבולות המותר בקשר מיני דתי ובמילותיה: "אני יודעת מה אסור שיהיה בקשר הפיזי אבל באמת שאני כבר לא מבינה את המותר, התחזקתי ועד לפני שנתיים הייתי בעולם חילוני כך שעכשיו אני לא יודעת אם הדברים שאהבתי בזוגיות החילונית שהייתה לי מותרים גם בזוגיות הדתייה שתהיה לי בעזרת ה'".[5] דרך דוגמה זו ניתן לראות את הפתח שנפתח כאשר דמות תורנית נשית היא הכתובת לשאלה. שאלות אלו יכולות להיות מופנות לרבנים, אולם הפנייה לדמות נשית מאפשרת לשואלת לשאול ביתר קלות בנושא שהיה מעורר מבוכה גדולה בהרבה בפנייה לרב גבר.
בנושאים הנוגעים לצניעות ולמיניות החשיבות שבמענה מאישה לאישה יותר ברור לנו. אולם המענה הנשי נותן איכות נוספת גם בהקשרים אחרים. איכות זו באה לידי ביטוי ביכולת של השואלת לקבל מענה מדמות המאפשרת הזדהות, דמות שהשואלת יכולה לראותה בה את עצמה ביתר קלות, ולכן התשובה המתקבלת נשמעת באוזני השואלת באופן אחר.
כדי לנסות לחוש זאת אביא מספר דוגמאות משאלות הלכתיות בהן הרקע הרגשי לשאלה הוא בעל חשיבות מרכזית במענה. שאלה אחת עסקה בהתלבטות של אישה האם לענוד טבעת נישואין ששופצה בזמן השבעה על אביה.[6] שאלה נוספת עסקה במתח שנוצר סביב היעדרות צפויה של אחות מאזכרה של אחד עשר חודש.[7] דוגמה נוספת שייכת לנושא כיבוד הורים; נשאלנו על ידי אישה צעירה החווה מורכבות במערכת היחסים עם אימהּ כך: "ישנן הלכות בכיבוד הורים שקשות עליי במיוחד – כמו לא לעמוד במקומם, לא לתת חוות דעת על מה שהם אומרים, בלי ביקורת אפילו ביני לבין עצמי… דוג': אם אמא שלי חווה איזה קושי היא תתייעץ איתי ותשאל את דעתי, דבר שלפעמים מכביד עליי מאוד. ואני לא יודעת מה אני אמורה לעשות?…".[8] בשאלות הללו בולט המענה לשני צִדי התשובה, ההלכתי והרגשי, והשילוב בניהם; ובשלושתן קשה להניח את האצבע על האיכות הנוספת שנותן מענה נשי, אולם נראה שהעובדה שהעונה היא אישה מקרבת בין השואלת לעונָה. עצה של אישה בהתמודדות של בת ואם יש לה מקום אחר בליבה של השומעת, וכך גם מבט נשי על מורכבות מערכות יחסים בין אחיות והמטען הרגשי הגלום בטבעת הנישואין.
יש שיטענו שגם שאלות הלכתיות 'יבשות' יותר עשויות לקבל ניחוח אחר אם המענה הוא נשי, אף על פי שסגנון הכתיבה אינו שונה ממענה גברי מקביל. כך לדוגמה שאלה שנשאלנו על הפעלת מכונת כביסה בערב שבת[9] או שאלה על קליעת צמה בשבת.[10] אני אישית מסתייגת מטענות אלו. במבט על כל הדוגמאות ניתן לראות שאופן הכתיבה, הרגישות והדיוק הם איכויות ששותפים להן גברים ונשים כאחד. אולי מוקדם להצביע בבירור מה נותן המענה הנשי, אך שומה עלינו להמתין ולאפשר לשיח להתפתח, ונסתפק בכך שמענה של נשים לצד גברים נותן יותר דמויות ואפשרויות לפנייה לנשים וגברים כאחד. נשמח בכך שבנושאים המעוררים מבוכה וקושי, המענה הנשי מאפשר לנשים לשאול ביתר קלות במקומות בהם נמנעו מכך בעבר. לצד ההסתייגות ברור כי מענה תורני נשי מציב לנשים ולנערות דמויות המראות כי מקומן של נשים לא נגרע בקודש, ויש בהנכחה זו העצמה של אופק התורה לנשים ולנערות וקריאה לעסוק בתורה ובעבודת ה', ולהידבק בתורה, בדרכיה ובלומדיה.
תפילת הדרך
האתגר הגדול שמזמנות השאלות מהשטח גורם לקשר ולעבודה משותפת חשובה ועמוקה בין הרבניות המשיבות ובין רבנים ורבניות איתם אנו דנים. נוצר כאן שיח שמוקדו תורה, הלכה וייעוץ בשירות הציבור. האינטנסיביות והאנרגיה ששיח זה יוצר, מאפשרות לעולם התורה הנשי לצאת מסגירותו ולפגוש את הצרכים של ציבור רחב בעם ישראל. אנחנו בתחילת דרכנו, ובזמן קצר זכינו להיות כתובת לשאלות מרובות. יחד עם זכות זו אנו עוסקות בהתמודדות עם השאלות הרבות שמעורר המענה האינטרנטי. אנו מעצבות את דרכנו דרך ההתלבטויות המרובות ותוך כדי התייעצות עם רבים וטובים, וברכה ותודה שלוחה לכולם.
הורתו, לידתו וחיותו של המיזם הוא בארגון רבני ורבניות בית הלל, שהוא הארגון האורתודוכסי היחיד בארץ שנשים הן חברות שוות בו בכל דבר. הארגון מתאפיין בשיח משותף, שוויוני ודמוקרטי, בו נשים תורניות פעילות לצד גברים. בהנהגתו הוא משלב נשים, הן בוועד המנהל של הארגון, והן בבית המדרש ההלכתי והרעיוני, הגוף האמון על גיבוש פסקי ההלכה של הארגון. מבנה זה הוא שאִפשר להגות ולהוציא לפועל את המיזם הייחודי והמפעים 'משיבת נפש'.
אחרי שנה של עבודה וחצי שנה של פעילות בשטח, אני מברכת את ארגון בית הלל, צוות 'משיבת נפש', המשיבות והגולשים. התחלנו מהלך חשוב וקפצנו למים עמוקים כדי לתקוע יתד. האינטרנט מאפשר לדברים רבים ומיוחדים להתחדש ולצד העוצמות יש בו סיכונים ואתגרים. למרות החשש והקושי, זוהי זירה שחשוב לנכוח בה ולהשמיע בה קול. הפעולה בקבוצה, ובגיבוי מערכתי מאפשרת לנו לצאת למסע זה בגיל וברעדה.
[1] ראו: אלעד קפלן, "איזו כיפה חובש הרב גוגל?", עמודים 776 (כסלו-טבת תשע"ו), עמ' 8–9.
[2] ראשת החוג לספרות במכללת גבעת וושינגטון, ראשת בית המדרש לנשים 'כלנה' בגבעת שמואל, חברת הנהלת ארגון רבני בית הלל ומנהלת תחום העצמת נשים בארגון.
[3] עמיתה במכון למנהיגות הלכתית ע"ש סוזי ברדפילד במדרשת לינדנבאום, מורה ב'עמי' אולפני גיור, יזמית ביצירת הזדמנויות תעסוקה לנשים בעלות השכלה תורנית, מקימה שותפה של מאגר 'השמיעיני' – מאגר מרצות תורניות.
[4] כך לדוגמה בשאלה על חינוך מצוות בגיל צעיר, האם השואלת מציינת כי בתה היא על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה, ומבקשת עצה בהתמודדות שלה בחינוך הילדה למצוות השבת. התשובה ניתנה על ידי הרבנית חנה גודינגר (דרייפוס), המרכזת את תוכנית "מתיבתא" במתן ירושלים ומלמדת את שיעור העיון בגמרא בתוכנית. במקביל היא משמשת כרבנית בית הספר התיכון פלך בירושלים ומלמדת במדרשת לינדנבאום (שבה הייתה ראשת בית המדרש בחמש השנים האחרונות).
www.kipa.co.il/שאל-את-הרב/חינוך-למצוות-בגיל-צעיר-2
[5] השאלה "מושפעת מהעולם או שזה טבעי". נענתה על ידי הרבנית אוריה מבורך, יועצת הלכה ומקימת מכון אפרכסת.
www.kipa.co.il/שאל-את-הרב/מושפעת-מהעולם-או-שזה-טבעי-
[6] השאלה "שאלה בנושא חשוב ללב". התשובה ניתנה על ידי הרבנית רחלי שפרכר פרנקל, יועצת הלכה, מלמדת בנשמת, ראשת תוכנית ההלכה במתן.
www.kipa.co.il/שאל-את-הרב/שאלה-בנושא-חשוב-ללב
[7] השאלה "אזכרה". התשובה ניתנה על ידי הרבניות יעל שמעוני וג'ני רוזנפלד. הרבנית ג'ני משמשת כמנהיגה רוחנית באפרת.
www.kipa.co.il/שאל-את-הרב/אזכרה-15
[8] השאלה "כיבוד הורים". התשובה ניתנה על ידי הרבנית בת שבע סמט, ר"מית בבית המדרש לנשים במגדל עוז.
www.kipa.co.il/שאל-את-הרב/כיבוד-הורים-572
[9] השאלה "הפעלת מכונת כביסה בשבת". התשובה ניתנה על ידי הרבנית רחל ריינפלד וכטפוגל, רבנית בית הספר במדרשת אור תורה סטון רמות בנות.
www.kipa.co.il/שאל-את-הרב/הפעלת-מכונת-כביסה-בערב-שבת
[10] השאלה "קליעת צמה בשבת". התשובה ניתנה על ידי הרבנית בת שבע סמט.
www.kipa.co.il/שאל-את-הרב/קליעת-צמה-בשבת
*הרבנית יעל שמעוני עומדת בראש מיזם 'משיבת נפש – רבניות בית הלל, נשות תורה עונות כהלכה', עמיתה במכון למנהיגות הלכתית ע"ש סוזי ברדפילד במדרשת לינדנבאום, מלמדת בתיכון פלך ירושלים וחברה בקבוצת האומנות 'סטודיו משלך'
