שמיטה ויובל כמייצרי שוויון
התורה, כמו היהדות בכלל, יצרה מערכת איזונים נאותה בין החירות לשוויון. איזונים אלה, שהיו יפים אף בימיה הראשונים של הציונות ומדינת ישראל, הופרו בדור האחרון לרעת המערכת השוויונית שהיא, בעצם, לב-לבה של הדמוקרטיה הלא-ליברלית: פערי המשכורות בישראל הם הגדולים ביותר בעולם המערבי.
במקרא מוצגת למעשה דמוקרטיה בעלת היבט חברתי. הדבר בא לידי ביטוי בדיני התורה בסוגיות השמיטה, הפקעת הקרקע דה-פקטו, בהיקף לאומי, וכן בדיני היובל, שהם חלוקה מחדש של קרקע הלאום, והחזרת כל האדמות לבעליהן הראשונים. בצידם קיימת הערכה עצומה לכל פרט שנברא "בצלם", יהודי כגר-תושב. כל אלה יצרו מערכת איזונים נאותה בין היחיד לכלל, כפי שהיה למעשה בראשית הציונות בארץ.
(ד"ר אמנון שפירא, "נבות לא מת לשווא", פנים 2.5.97, עמ' 68)
← מה מטרת דיני השמיטה והיובל?
חלוקת המשאבים בעולם
השאלה הניצבת בפנינו איננה האם כח השוק הוא כח רע או טוב. אי אפשר להשתוות לכח שלו ליצור עושר ולהרחיב את החופש, אבל המשבר הזה הזכיר לנו שבלי עין מפקחת, המשק יכול לצאת מכלל שליטה – ושאומה לא יכולה לשגשג לנצח בזמן שהיא מעדיפה את המשגשגים. הצלחתה של הכלכלה שלנו הייתה תלויה תמיד לא רק בגודלו של התוצר המקומי הגולמי שלנו אלא גם על טווח השיגשוג שלנו, על היכולת שלנו להעניק הזדמנות לכל לב החפץ בכך – לא מתוך צדקה אלא מפני שזהו הנתיב הבטוח יותר לרווחה המשותפת.
לעמים המתגוררים במדינות עניות – אנו מתחייבים לעבוד לצדכם כדי שהחוות שלכם ישגשגו וכדי לאפשר זרימה של מים נקיים להזין את הגוף הגווע ולהאכיל את המוחות הרעבים. ולכל אותן אומות כמו שלנו, הנהנות משפע יחסי, אנו אומרים שאיננו יכולים יותר להרשות לעצמנו להישאר אדישים לסבל המתרחש מחוץ לגבולותינו. כמו כן, איננו יכולים לכלות את משאבי העולם מבלי לחשוב על התוצאה, שכן העולם השתנה ועלינו להשתנות ביחד איתו.
(מתוך נאום ההשבעה של אובמה לנשיאות)
← מה חושב אובמה על השוק החופשי? במה תלויה ההצלחה לדעתו? מדוע הענקה אינה צדקה אלא נתיב בטוח לרווחת כולם כדבריו? מה צריך להיות יחס המדינה לשאר העולם לתפיסתו? מדוע? מה דעתכם על כך? כיצד זה נוגע אלינו?
"ועשית הישר הטוב"
את המצווה הזאת של שמיטת כספים נוכל להבין רק לפי ההשקפה הנזכרת של היהדות בנוגע לרכוש, שאין האדם הבעלים על הרכוש שלו, "כי ממך הכל", ומשום כך, אם לאחד שלח ה' את ברכתו ונתן לו עודף של כסף שאינו נחוץ לקיומו הוא, ואחיו ירד בינתיים מנכסיו ונכנס בעול של חובות, מידת הצדק נותנת שישמט את ידו ממנו. על ידי כך העני משתחרר מעול החובות וניתנת לו האפשרות לעמוד שוב על רגליו.
אמנם מבחינת הצדק האנושי הפרטי המיוסד על ה"שלי שלי ושלך שלך", העומד בעיקר לא על המטרה המוסרית שבצדק, כי אם על קדושת ה"שלי" וה"שלך", יש כאן חס ושלום עושק לגבי העשיר, אבל מבחינת הצדק האלוהי, הנובע מתוך ההשקפה של "כי ממך הכל" מצוות השמיטה היא הביטוי הכי נשגב של היושר והצדק.
גם עצם האיסור של הריבית הוא כפירה בזכותו של הרכוש. היסוד להשקפת הרכוש, היא ההנחה, שהרכוש כשלעצמו, בלי כל יגיעה מצד בעל הרכוש, זכאי להיות נושא רווחים. מטעם זה יש יסוד לריבית. וזהו גם היסוד לניצול אחרים בכח הרכוש ובזכותו. אבל אם התורה אוסרת ריבית, זאת אומרת שהיא כופרת בזכות זו של הרכוש ושלפי השקפתה אין זכות לרכוש לשאת רווחים בלי עבודה מצד בעל הרכוש, הרי ממילא היא שוללת את כל ההשקפה של הרכוש. ("ועשית הישר והטוב"/האדמו"ר החלוץ)
← לפי האדמו"ר החלוץ –מדוע השמיטה והיובל זה הצדק? באיזה תנאי, לתפיסתו, יש זכות להרוויח ולצבור רכוש?
מעלות הצדקה
"שמונה מעלות יש בצדקה, זו למעלה מזו. מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלוואה או עושה עמו שותפות … כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול".
(הרמב"ם, משנה תורה, הלכות עניים, י;ז)
← מהי המעלה הגבוהה ביותר של צדקה על-פי הרמב"ם? מה משמעותה? מה הציפייה של הרמב"ם שיקרה בחברה? האם זה מצב אידיאלי? האם זה מצב ריאלי?
נדל"ן ורכוש פרטי
וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה: (ב) וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: (ג) אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל ה' בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ (ד) לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ: (ה) וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה' וַיִּקְרְבוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמִשְׁפַּחַת בְּנֵי גִלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה מִמִּשְׁפְּחֹת בְּנֵי יוֹסֵף וַיְדַבְּרוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי הַנְּשִׂאִים רָאשֵׁי אָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:(ב) וַיֹּאמְרוּ אֶת אֲדֹנִי צִוָּה ה' לָתֵת אֶת הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּגוֹרָל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַאדֹנִי צֻוָּה בה' לָתֵת אֶת נַחֲלַת צְלָפְחָד אָחִינוּ לִבְנֹתָיו: (ג) וְהָיוּ לְאֶחָד מִבְּנֵי שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְנָשִׁים וְנִגְרְעָה נַחֲלָתָן מִנַּחֲלַת אֲבֹתֵינוּ וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִגֹּרַל נַחֲלָתֵנוּ יִגָּרֵעַ: (ד) וְאִם יִהְיֶה הַיֹּבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנוֹסְפָה נַחֲלָתָן עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִנַּחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתֵינוּ יִגָּרַע נַחֲלָתָן. (במדבר לו)
← מה ההבדל בין טיעוני בנות צלפחד לטיעוני בני דודיהן? מה דעת הקב"ה על בקשתן? מדוע? מה ניתן ללמוד ממקור זה על היחס של התורה לרכוש?
הפקעת מחירים והפיקוח עליהם
"ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית? אמר רבי אלכסנדרי: כנגד מפקיעי שערים, דכתיב: 'שבור זרוע רשע' (תהילים י, טו)". (מגילה יז ע"ב).
← מה חשבו חז"ל על תופעת הפקעת המחירים? למי הם קוראים רשע? מדוע?
"חייבין בית דין להעמיד שוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך, שיהיו מחזרין על החנויות… וכל מי שמפקיע את השער ומוכר ביוקר, מכין אותו וכופין אותו ומוכר כשער השוק" (רמב"ם הלכות גניבה פרק ח הלכה כ).
"בית דין חייבין לפסוק השערים ולהעמיד שוטרין לכך, ולא יהיה כל אחד ואחד משתכר כל מה שירצה אלא שתות (=שישית, כלומר – רווח של עד שישית מההוצאות) בלבד יפסקו להם בשכרם. ולא ישתכר המוכר יתר על שתות. במה דברים אמורים? בדברים שיש בהם חיי נפש, כגון: יינות שמנים וסלתות" (רמב"ם הלכות מכירה פרק יד הלכות א-ב).
← כיצד לדעת הרמב"ם על הרבנים לנהוג ביחס למחירים בשוק? האם זאת חובה בעיניו או אפשרות בלבד? מדוע? של מי התפקיד לפקח על המחירים?
חרם צרכנים
"אם מוכרי הדגים מייקרין השער, נכון לתקן שלא יקנו דגים איזה שבתות עד שיעמוד השער על מקומו. והנה בבאר היטב הביא דלא יעשו תקנה, רק אם הוסיפו המקח יתר על שליש מכמו שהיה מקודם. אבל באליהו רבה ובפרי מגדים כתבו דאף פחות משליש יוקר יש לעשות תקנה משום עניים" (החפץ חיים במשנה ברורה סימן רמב ס"ק ב)
← מה המניע לפסיקתו של החפץ חיים? מה רע בכך שכל אחד יגבה כמה שהוא רוצה, מי שירצה שיקנה?
שוק חופשי –עד להיכן?
"והנה טענת ראובן הראשונה הצועק על העבר – אין, כי אין כאן דין מערופיא (=מונופול חוקי), ורשות לכל מי הרוצה לזכות מההפקר ההוא ולהמשיך אנשים אליו בכיוצא בזה, ואין אדם יכול למחות. אך לעומת זה ירבו מחלוקות ותתמעט המחי' והקלקלה מעותדת, וראוי לתקן שלא יעשה אדם כדגי הים שכל א' בולע חברו. ואם א"א ע"י ב"ד של ישראל, יסתיעו מתקנת המדינה עפ"י מלכות, כאשר עשו אנשי ק"ק אוהעל לפי טענת שמעון, ויאושר כחם בזה"
(שו"ת חתם סופר ח"ה (חו"מ) סי' מ"ד)
← האם החתם סופר מתנגד לשוק חופשי? ממה מוטרד החתם סופר בעקבות תחרות חופשית? מה הוא מציע?
