- ועשית הישר הטוב / האדמו"ר החלוץ
את המצווה הזאת של שמיטת כספים נוכל להבין רק לפי ההשקפה הנזכרת של היהדות בנוגע לרכוש, שאין האדם הבעלים על הרכוש שלו, "כי ממך הכל", ומשום כך, אם לאחד שלח ה' את ברכתו ונתן לו עודף של כסף שאינו נחוץ לקיומו הוא, ואחיו ירד בינתיים מנכסיו ונכנס בעול של חובות, מידת הצדק נותנת שישמט את ידו ממנו. על ידי כך העני משתחרר מעול החובות וניתנת לו האפשרות לעמוד שוב על רגליו.
אמנם מבחינת הצדק האנושי הפרטי המיוסד על ה"שלי שלי ושלך שלך", העומד בעיקר לא על המטרה המוסרית שבצדק, כי אם על קדושת ה"שלי" וה"שלך", יש כאן חס ושלום עושק לגבי העשיר, אבל מבחינת הצדק האלוהי, הנובע מתוך ההשקפה של "כי ממך הכל" מצוות השמיטה היא הביטוי הכי נשגב של היושר והצדק.
גם עצם האיסור של הריבית הוא כפירה בזכותו של הרכוש. היסוד להשקפת הרכוש, היא ההנחה, שהרכוש כשלעצמו, בלי כל יגיעה מצד בעל הרכוש, זכאי להיות נושא רווחים. מטעם זה יש יסוד לריבית. וזהו גם היסוד לניצול אחרים בכח הרכוש ובזכותו. אבל אם התורה אוסרת ריבית, זאת אומרת שהיא כופרת בזכות זו של הרכוש ושלפי השקפתה אין זכות לרכוש לשאת רווחים בלי עבודה מצד בעל הרכוש, הרי ממילא היא שוללת את כל ההשקפה של הרכוש.
לפי האדמו"ר החלוץ –מדוע השמיטה והיובל זה הצדק? באיזה תנאי, לתפיסתו, יש לאדם זכות להרוויח ולצבור רכוש?
- מסכת מגילה דף טז עמוד א
לעולם אל ישנה אדם את בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת [כתונת הפסים] שהוסיף יעקב ליוסף, נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים'.
מה הנימוק של הגמרא לשמירה על שוויון בין הבנים?
- "בלעדייך אני חצי בן אדם…"
"כתב ר' מנחם מנדל, שמחצית השקל מורה לאדם שאינו כל יכול, ועליו לזכור שכל דבר שהוא עושה הוא חלקי ומועד לכשלון אלמלא עזרתו של השותף האחר למעשיו, שהוא 'חלק א-לוה ממעל'. גם במצוות ומעשים טובים.
ר' פנחס מקוריץ הפנה את המבט אל האחר, הזולת: "וזהו בחינת שקלים… שמחצית השקל מרמז על בחינת אחדות, שצריך כל אדם לידע שהוא רק בחינת מחצה, וצריך להשתלם על ידי חבירו. וזהו בחינת 'ואהבת לרעך כמוך', וכשהוא מקבל מחבירו גורם לחבירו גם כן הארה ותענוג" (אמרי פנחס בראשית, פרשת חיי שרה, אות כו).
מה מטרת מחצית השקל? מדוע זה בחינת ואהבת לרעך כמוך?
מדוע אין שלמות ביחיד ורק באגודה, לדעתכם?
- מעלות הצדקה (הרמב"ם, משנה תורה, הלכות עניים, י;ז)
שמונה מעלות יש בצדקה, זו למעלה מזו. מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלוואה או עושה עמו שותפות … כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול".
מהי המעלה הגבוהה ביותר של צדקה על-פי הרמב"ם? מה משמעותה? מה הציפייה של הרמב"ם שיקרה בחברה? האם זה מצב אידיאלי? האם זה מצב ריאלי?
- כלי לבן שאולים (מסכת תענית דף כו, עמוד ב)
לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ישראל יוצאות בכלי לבן שאולים, שלא לבייש את מי שאין לו. (תענית דף כו עמוד ב)
מה הנימוק של הגמרא ליציאה בכלי לבן שאולים?
- הפקעת מחירים והפיקוח עליהם
"ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית? אמר רבי אלכסנדרי: כנגד מפקיעי שערים, דכתיב: 'שבור זרוע רשע' (תהילים י, טו)". (מגילה יז ע"ב).
מה חשבו חז"ל על תופעת הפקעת המחירים? למי הם קוראים רשע? מדוע?
"חייבין בית דין להעמיד שוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך, שיהיו מחזרין על החנויות… וכל מי שמפקיע את השער ומוכר ביוקר, מכין אותו וכופין אותו ומוכר כשער השוק" (רמב"ם הלכות גניבה פרק ח הלכה כ).
"בית דין חייבין לפסוק השערים ולהעמיד שוטרין לכך, ולא יהיה כל אחד ואחד משתכר כל מה שירצה אלא שתות (=שישית, כלומר – רווח של עד שישית מההוצאות) בלבד יפסקו להם בשכרם. ולא ישתכר המוכר יתר על שתות. במה דברים אמורים? בדברים שיש בהם חיי נפש, כגון: יינות שמנים וסלתות" (רמב"ם הלכות מכירה פרק יד הלכות א-ב).
כיצד לדעת הרמב"ם על הרבנים לנהוג ביחס למחירים בשוק? האם זאת חובה בעיניו או אפשרות בלבד? מדוע? של מי התפקיד לפקח על המחירים?
- איזהו עשיר?
"בן זומא אומר… איזה הוא עשיר? השמח בחלקו (משלי טז,לב), שנאמר: "יגיע כפיך, כי תאכל; אשריך, וטוב לך" (תהילים קכח,ב) )מסכת אבות, ד פסוק א)
מדוע? האם אתם מסכימים אם זה?
האם מידת העושר שלי תלויה בכמה יש לחברי? מדוע?
- מי שווה יותר?
"שניים שהיו מהלכים במדבר, וביד אחד מהם קיתון של מים, אם שותים ? שניהם מתים (שאין המים מספיקים לשניהם); ואם שותה אחד מהם ? מגיע ליישוב. דרש בן פטורא, מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חברו, עד שבא רבי עקיבא ולימד ? 'וחי אחיך עמך', חייך קודמים לחיי חברך".
(תלמוד בבלי, בבא מציעא, סב ע"א)
מהי המשמעות של דברי ר' עקיבא- חייך קודמים לחיי חברך?
האם תמיד צריך להתחשב בזולת? מתי לא? מה הגבול? מדוע?
- חרם צרכנים
"אם מוכרי הדגים מייקרין השער, נכון לתקן שלא יקנו דגים איזה שבתות עד שיעמוד השער על מקומו. והנה בבאר היטב הביא דלא יעשו תקנה, רק אם הוסיפו המקח יתר על שליש מכמו שהיה מקודם. אבל באליהו רבה ובפרי מגדים כתבו דאף פחות משליש יוקר יש לעשות תקנה משום עניים" (החפץ חיים במשנה ברורה סימן רמב ס"ק ב)
מה המניע לפסיקתו של החפץ חיים?
מה רע בכך שכל אחד יגבה כמה שהוא רוצה, מי שירצה שיקנה?
- משה אונא
הרעיון הכללי המונח ביסודה של הקבוצה הדתית, יצירת מסגרת חיים המבטיחה יחסים מתוקנים בין אדם לחברו בלי ניצול של הזולת, על בסיס של התורה.
מהו הערך המרכזי עליו מיוסדת "הקבוצה הדתית" לפי דבריו של משה אונא? מדוע לדעתכם?
