היהדות נותנת מקום מרכזי ביותר, אולי מכריע לערכים החברתיים. מרכזיות זו באה לידי ביטוי: בריבוי המצוות הקשורות ליחסים שבן אדם לחברו, בדברי הנביאים המוכיחים נגד פגיעה בזולת – בגוף, בנפש וברכוש ותובעים להיות קשובים למצוקות הזולת, ודרך הבולטות של ערכים אלה בחיי המעשה של קהילות יהודיות בגולה, עד לפני כמה עשרות שנים.
אין כמעט אנשים הטוענים שאין זה ראוי לעזור לזולת, למנוע עוול, או לבסס חברה על צדק ויושר. למרות ההסכמה הכמעט גורפת למרכזיותם של הערכים החברתיים הרי שהמציאות החברתית, שאנו חיים בה, עומדת בניגוד צורם לערכים אלה.
אין כמעט אנשים הטוענים שאין זה ראוי לעזור לזולת, למנוע עוול, או לבסס חברה על צדק ויושר. למרות ההסכמה הכמעט גורפת למרכזיותם של הערכים החברתיים הרי שהמציאות החברתית, שאנו חיים בה, עומדת בניגוד צורם לערכים אלה.
העלייה באלימות לסוגיה השונים – כלפי ילדים, נשים וזקנים, העלייה בממדי העוני והאבטלה והעוולות החברתיות האחרות, מעוררים את רגשות החמלה והאמפטיה אך לרוב הם אינם מעוררים את הזהות היהודית שלנו.
נראה בעיני מוזר לעסוק בזהות יהודית ובחיפוש דרכים למימוש יהדותך בלי לעסוק במציאות החברתית הקשה והכואבת, ובלי לפעול למען שינוי המצב, כאילו שאין קשר בין שאלת זהותנו היהודית לבין מחויבותנו כבני אדם וכיהודים, מכיוון שבעיני היהדות היא במידה רבה הניסיון והמאמץ להיות בני אדם טובים יותר ואנושיים עוד יותר.
נראה בעיני מוזר לעסוק בזהות יהודית ובחיפוש דרכים למימוש יהדותך בלי לעסוק במציאות החברתית הקשה והכואבת, ובלי לפעול למען שינוי המצב, כאילו שאין קשר בין שאלת זהותנו היהודית לבין מחויבותנו כבני אדם וכיהודים, מכיוון שבעיני היהדות היא במידה רבה הניסיון והמאמץ להיות בני אדם טובים יותר ואנושיים עוד יותר.
