עבדות מודרנית

מערך פעילות – עבדות מודרנית
מטרת הפעילות:
בדיקת הרלוונטיות של מושג העבדות כיום, על ידי השוואת היבטים שונים של עבדות מצרים למצב החברתי כיום. הבנת המציאות  בשוק העבודה בישראל 2005  והצעת דרך פעולה לשנות את המצב בעזרת התו החברתי.

ציוד:

• הסרט "זהב לבן עבודה שחורה"
• דף מידע – קבוצה #1
• דף מידע – קבוצה #2
• דף מידע – קבוצה #3

מהלך הפעילות:
א. פתיחה: האירוע המכונן של עם ישראל הוא היציאה מעבדות מצרים לחירות. גם מדינת ישראל בהקמתה מאפשרת חיים מתוך חירות לעם ישראל.
להפנות שאלה לקהל היעד: האם נושא העבדות רלוונטי כיום? האם קיימת היום מציאות של עבדות?
* הערה למדריך: ייתכן ויעלו תשובות בכיוונים שונים. עבדות לכסף, תקשורת, סמים, אנשים ובנוסף העסקה פוגענית סחר בנשים ועוד.
לאחר הדיון הקצר מקרינים את הסרט הערוך (כ-10 דק') "זהב לבן עבודה שחורה". הסרט עוסק בעובדי חברת מפעלי ים המלח אשר רובם מגיעים מעיירת הפיתוח דימונה. המפעל מהווה את מקור התעסוקה העיקרי בעיר. הסרט מתאר את תופעת "עובדי הקבלן" (דוגמת עובדי כוח אדם) כעובדים ללא זכויות בשכר זעום וללא יכולת מחאה. כמו כן מצטיירת תמונה קשה של פערי מעמדות בין עובדים שונים במפעל.

לאחר הקרנת הסרט פותחים בדיון:
האם המציאות העולה מתוך הסרט יכולה להיקרא עבדות? מהם מאפייני העבדות? האם הם קיימים במפעל?
* הערה: מטרת הדיון היא להעלות את הסוגיה על פני השטח ולא בהכרח להגיע למסר חד משמעי.

ב. פעילות בקבוצות
מחלקים את הכיתה לשלוש קבוצות כאשר כל קבוצה מקבלת דף העוסק בהיבט אחר של נושא העבדות וכולל מקורות יהודיים בצד נתונים מהמציאות.
ניתן לערוך את הפעילות כך שכל קבוצה עוסקת בהיבט שונה. במידה ויש זמן ניתן להעביר את הדפים בין הקבוצות כך שכולם יעסקו בכל ההיבטים.

קבוצה מס' 1: עינוי וביזוי, נספח מס' 1
קבוצה מס' 2: עבודת פרך, נספח מס' 2.
קבוצה מס' 3: תנאי עבודה ומחיה ראויים, נספח מס' 3.

בתום הדיונים בקבוצות נאספים ומסכמים את ההיבטים השונים של מושג העבדות ובוחנים האם המושג רלוונטי לימנו.
ניתן להציג את ההיבטים השונים כך:
כל קבוצה בוחרת שני נציגים המנהלים ביניהם דיון כאשר כל אחד מייצג צד אחר בשאלה:
"האם ניתן להשוות בין עבדות מצרים למצב החברתי כיום"

 

נספח 1:

עינוי וביזוי

"וישמו עליהם שרי מיסים למען ענותו בסבלותם"

אונקלוס: שרי מסים שילטונין מבאשין (שלטון רע)
ר' סעדיה גאון: שרי מיסים- ממונים להשפילם ולהבזותם.
הרש"ר הירש: … סיבלות הם אפוא היטלים הנושאים גושפנקא של צורכי מדינה, אולם תכליתם האמיתי היתה למען ענותו:על נא יגבה לב עם היהודים, ומכאן כל מיני המצאות של התעללות במסווה החוק.

נקודות למחשבה:
* מה האינטרס להשפיל ולבזות עובדים? אתם יכולים להתייחס גם לסרט.
* מדוע רוצים למנוע את הסיטואציה שבה "יגבה לב" העם היהודי/ העובדים?
 
קראו את הכתבה המצורפת על עובדי חברת מטרודן וחשבו:

•  מה בין הפרשנויות למעלה לבין המתואר בכתבה?
•  האם ישנם קווי דמיון בין העבדות במצרים לבין העבדות המתוארת בכתבה?

 

נהגי חברת התחבורה "מטרודן" השובתים מזה 78 ימים. מי שמעוניין להציץ מקרוב בפניה המכוערים של המדיניות החברתית כלכלית של הממשלה, להכיר את דרכי פעולתם  של המעסיקים ולצפות בעתיד שהם מכינים לעובדים רבים מישראל, כדאי שיקשיב לסיפורם של נהגי "מטרודן".

במשך חמישים שנה פעלה בבאר שבע חברת תחבורה ציבורית עירונית, לפני כשנה ברוח הדת החדשה הוחלט להפריט את החברה, במכרז זכתה חברת "מטרודן", חברה שיושב ראש הדירקטוריון שלה הוא יורם קרול, לשעבר הממונה על אגף התקציבים באוצר, והמנכ"ל הוא אילן קרני.

 שאול צפני, מראשי הועד, תיאר בפנינו בפרטים את משמעות תהליך ההפרטה עבור הנהגים ואת שיטות העבודה של המעביד החדש. מאז כניסת "מטרודן" הורעו תנאי השכר של הנהגים באופן משמעותי והבוסים החדשים החלו בהשלטת משטר של טרור ופחד.  השכר ירד באופן דרסטי באלפי שקלים, נהג ב"מטרודן" משתכר כיום 19.5 שקלים לשעה, 4000 שקלים לחודש כולל שעות נוספות. דמי הכלכלה ירדו מ 50 שקלים ל 6 שקלים ליום לנהג, הפרמיות בוטלו, והורד שיעור האחוזים ממכירת הכרטיסים המגיעים לנהגים. הנהגים חייבים לעמוד בלוחות זמנים בלתי סבירים שבהם אין להם זמן להפסקת אוכל ולעשות את צרכיהם. חלק מהנהגים סיפרו שעל פי לוח הזמנים החדש הם נאלצים לאכול ארוחת צהריים תוך כדי נהיגה. בארבעה קווים של החברה אין לנהגים מקום וזמן ללכת לשירותים, חלק מהם סיפרו כי לעתים מרוב לחץ הם נאלצים להשתין בסתר לתוך בקבוקים.

בנוסף הונהג משטר חדש של קנסות על נהגים בשל התנהגויות שהחברה הגדירה כעבירות. (התנהגות המנוגדת בעליל למשפט העבודה). וקנסות במאות שקלים הוטלו על הנהגים ללא הליך שימוע. החברה החלה להעסיק סטודנטים שיפעלו כנוסעים סמויים ומבקרים, אלה רשמו תלונות לנהגים והחברה קנסה אותם על סמך תלונות אלו. על כל נזק שנגרם לאוטובוס נאלץ הנהג לשלם את תיקון הנזק בתוספת קנס (התנהגות לא חוקית בעליל).

 באשר ליעילות וטובת הציבור… מאז נכנסה חברת "מטרודן" לבאר ושבע והנהיגה את משטר העבודה החדש עלה מספר התאונות שבהן מעורבים האוטובוסים העירוניים.

 כשהנהגים לא יכלו לשאת יותר את שלטון הטרור והפחד הם החליטו לשבות ולדרוש מההנהלה לנהל אתם משא ומתן קיבוצי שיסדיר עבורם תנאי עבודה ההולמים בני אדם. ההנהלה סירבה ופעלה בכל דרך אפשרית לשבור את העובדים. היא איימה עליהם, שיחדה חלק מהם לעזוב את השובתים תמורת תנאים עבודה מועדפים (מספר הנהגים השובתים ירד מ 92 ל 77) ואף תבעה חלק מהשובתים בעשרות אלפי שקלים בבית המשפט.

 החברה זכתה לסיוע מאילן סופר שופט בית הדין האזורי לעבודה, כפי שכתב פה איציק אתמול, פסק הדין של השופט סופר, שאפשר לחברה אחרת להמשיך ולהפעיל את קווי האוטובוסים, הופך את זכות השביתה לזכות ריקה מתוכן, משום מה, השופט לא רואה בצעד זה שבירת שביתה ופגיעה בזכות השביתה של העובדים.

ציבור הנוסעים בבאר שבע תומך בנהגים השובתים, על פי שני סקרים שנערכו בעיר למעלה משבעים אחוזים מהציבור תומכים במאבקם, בתשובה לשאלה "מדוע הציבור לא מפגין את התמיכה בפעולות מעשיות?" ענו הנהגים, "מי אתם חושבים נוסע באוטובוסים, אנשים קשי יום, קשישים וצעירים שמנסים לצוף על פני המים".

 

נספח 2:

עבודת פרך

"…ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך" (שמות א'/י"א)

• תרגום אונקלוס: עבודה קשה.
• רשב"ם: עבודה המפרכת ושוברת את גופו של אדם.
• רמב"ן: "כי מתחילה היו השרים נותנים להם הלבנים והיו אנשי המס בונים הבניין ועתה נהגו העם בעבודה וציוום שיהיו מביאים עפר ועושים החמר בידיהם וברגליהם ולא יינתן להם מבית המלך רק התבן בלבד. וגם כל עבודה קשה אשר לפרעה ולמצרים בשדה…הכל נתנו עליהם, וגם היו רודים בהם לדחוק אותם שלא ינוחו ומכים ומקללים אותם. "
• רמב"ם הלכות עבדים פ"א ה"ו : כל עבד עברי אסור לעבוד בו בפרך, ואיזו היא עבודת פרך זו עבודה שאין לה קצבה ועבודה שאינו צריך לה אלא תהיה מחשבתו להעבידו בלבד שלא יבטל**….

קראו את הכתבה הבאה (פורסם באתר ynet בתאריך 17.11.04)

 150 אלף קופאיות מועסקות ברשתות השיווק בארץ: במשך כל שעות העבודה אסור למרביתן לשבת, ולפעמים נאסר עליהן גם ללכת לשירותים. גופים חברתיים קוראים לציבור להחרים את הרשתות: "היחס לקופאיות פוגע ומשפיל"           (דוד רגב)מאבק חברתי: לאפשר לקופאיות לשבת במהלך המשמרת

הן משרתות אותנו בנאמנות במרכולים וברשתות השיווק ומשלמות על כך מחיר כואב. אבל כעת נמצא סוף סוף מי שהתנדב לעזור להן: הקליניקה המשפטית לסיוע חברתי באוניברסיטה העברית וההסתדרות פותחות במאבק ציבורי למען הקופאיות העומדות.

כ-150 אלף נשים (וגם גברים) מועסקות בישראל כקופאיות, תמורת שכר נמוך. מעדויות שהגיעו לקליניקות המשפטיות-חברתיות של האוניברסיטה העברית, בניהולו של עו"ד יובל אלבשן, עולה תמונה קשה, שלפיה רבות מהן נדרשות לעמוד על הרגליים לעיתים במשך שמונה שעות רצופות. לחלקן כלל אין כיסא בעמדת הקופה, על חלקן נאסר ללכת לשירותים, גם אם קשה להן להתאפק. בין הרשתות שבהן מדובר: המשביר לצרכן, יוניברס-קלאב וסופרפארם.

עובדת במוקד טלפוני של אחת החברות מספרת: "בשלוש השעות הראשונות של העבודה נאסר עלינו לצאת לשירותים כי יש לחץ עבודה. כשאנחנו במחזור אנחנו צריכות לדווח על כך מראש לאחראי, ורק אז הוא מאשר לנו לצאת לשירותים אחרי השעה הראשונה. פעם אחת איחרתי למשמרת ולא הספקתי לשירותים. במשך שעות ארוכות נאלצתי להתאפק וכמעט התפוצצתי. חזרתי הביתה ובכיתי כל הלילה".

× לדברי עו"ד אלבשן, קופאיות שנשאלו מדוע אינן עוזבות את עבודתן השיבו כי המצב הכלכלי אינו מאפשר להן לעשות זאת, מחשש שימצאו את עצמן ללא פרנסה. "מדובר בהעסקה פוגענית", אומר אלבשן, "הפוגעת בכבוד העובד וגורמת לו לשוב לביתו מושפל. מתייחסים לעובדים כמו לסחורה".

× במסגרת המאבק נגד התופעה, שייקרא "לא עומדים בזה", תתבצע פנייה לציבור להטיל חרם על רשתות שאוסרות על קופאיות לשבת. במקביל נוסחה הצעת חוק על ידי עו"ד דפנה רובינשטיין מהאוניברסיטה העברית, המציעה להטיל קנס של עד 20 אלף שקל על כל מעסיק המחייב עובד לעמוד שעות ארוכות. "יש כבר עשרה חברי כנסת שהציעו לקחת על עצמם את הגשת הצעת החוק", אומר אלבשן.

× גם ההסתדרות התגייסה למאבק: היא החלה להפעיל קו מיוחד לפניות עובדים במצוקה, וכבר היו כאלה שפנו והתלוננו. שמוליק כהן מהנהלת ההסתדרות הודיע כי פעילי ההסתדרות והארגונים החברתיים יפגינו היום מול סניפי סופרפארם. פיטר מאגנוס, מפקח העבודה הראשי במשרד התמ"ת, אמר כי משרדו יפעל בקרוב לשינוי בחוק שיאכוף על המעסיקים לאפשר לעובדים לשבת.

"לפעמים אני עומדת על הרגליים 12 שעות. פעם, כשלא היו לקוחות, נשענתי על כיסא, והמנהלת צעקה עלי: 'לא יושבים בזמן העבודה'", מספרת עובדת בסופרפארם.

 קופאית בסניף יוניברס-קלאב במרכז סיפרה: **"כשאין לקוחות אסור לנו לשבת, ואנחנו צריכות לעזור בפיזור הסחורה. קופאית שעומדת סתם כך חוטפת על הראש".

דוברי רשתות השיווק אומרים בתגובה: "מחקרים שבידנו קובעים כי הנזק הבריאותי שנגרם לקופאית יושבת עלול להיות גדול לעומת קופאית שעומדת".

דובר רשת יוניברס קלאב, רן רהב: "המכון לשיווק מזון בארצות הברית קבע כי במצב ישיבה קיימת סבירות גבוהה ליצירת עומס על הגב. החברה נוקטת פעולות נוספות בדאגה לבריאות הקופאיות, אך עם זאת הנהלת החברה בוחנת בימים אלה את כל הנושא מחדש".

עמיר משה, סמנכ"ל סניפים ומכירות במשביר לצרכן: "הקופאיות משמשות גם כמוכרות המלוות את הלקוח מכניסתו לסניף ועד לתשלום – ולכן אינן יושבות".

מסופרפארם נמסר: "הקופאיות עומדות כי מדיניות הרשת היא להעניק ללקוח שירות בגובה העיניים. כשאין לקוחות בתור עוסקות הקופאיות בעבודות אחרות בסניף, ולכן אין להן כיסאות. מי שרוצה לשבת יכול לגשת בזמן ההפסקה לפינת הישיבה".

 

•  מה המשמעות הפיזית והנפשית של עבודת פרך?
•  האם ניתן למצוא קווי דמיון בין הפירושים הנ"ל לבין המציאות המתוארת בכתבה?

 

נספח 3:

תנאי עבודה ומחיה ראויים

(לט) וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד:(מ) כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ: (מא) וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב: (מב) כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד: (מג) לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ:

 

"כשכיר ותושב יהיה עמך"

הרמב"ן: עמך במאכל, עמך במשתה, עמך בכסות נקיה וכו'…
רמב"ם הלכות עבדים פ"א ה"ט: כל עבד עברי או אמה עבריה חייב האדון להשוותן לו במאכל ובמשקה בכסות ובמדור שנאמר כי טוב לו עמך (דברים טו) שלא תהא אתה אוכל פת נקי והוא אוכל פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי התבן, אתה דר בכרך והוא דר בכפר או אתה דר בכפר והוא יושב בכרך שנאמר ויצא מעמך מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו, וחייב לנהוג בו מנהג אחוה שנאמר ובאחיכם בני ישראל….
 

"וחי אחיך עמך"

הכלי יקר: …ואמר וחי אחיך עמך כי גם אתה חיו תחיה לפי שקיפח פרנסתו של זה דומה כאילו המיתו על כן גם הוא חיו לא יחיה.
 
ענו על השאלות הבאות תוך התייחסות לקטעים הנ"ל ולסרט שראיתם (אפשר להתאים גם את השאלות לנספח):

• עיינו בפירוש ה"כלי יקר" ובכתבה ובדקו – מה הקשר בין פרנסה לחיים ומה היחס ביניהם?
• איזה פרנסה לדעתכם יכולה לקיים חיים? האם חיים זה רק צרכים בסיסיים או גם: כבוד? משהו שעומד ביחס למצב הכלכלי הממוצע?
• מדוע לדעתכם נכון לצמצם את הפער בתנאים בין המעסיק והעובד או בין עובדים שונים?

(התייחסו לסוגים השונים של עובדים במפעלי ים המלח)

 400 שקלים בחודש- זו היתה התמורה שקיבלה מזל ויצמן מאופקים כשהועסקה חמישה ימים בשבוע, חמש שעות ביום כטלפנית. היא עבדה כך כמעט שלושה חודשים עד שנמאס לה, והיא עזבה. בתגובה רשם אותה שירות התעסוקה כסרבנית- רישום,

שמשמעו שלילה לחודשיים של הקצבה שויצמן מקבלת מהביטוח הלאומי להשלמת הכנסתה.

"השתמשו בנו כדי לחסוך כספים לעמותה. הבטיחו שיוציאו אותנו ממעגל האבטלה אבל הכניסו אותנו למעגל של ניצול" אומרת ויצמן, אם חד הורית לארבעה ילדים בת 39.

לדברי אביטל כהן, מנהלת מרכז גיוס התרומות באופקים, העמותה החליטה להקים מרכז טלמרקטינג באופקים, שם קבלה מהעירייה מבנה בחינם, ובתמורה התחייבה לספק תעסוקה לעשרות מתושבי המקום.

הוסכם על מסלול שנקרא הכשרה אינדווידואלית שבו העובדים ממשיכים לקבל קצבאות ורוכשים הכשרה מחונך צמוד.

למרות שהעמותה ידעה מראש שהנשים נכנסות למסלול הכשרה לדברי ויצמן הובטח להן שאחרי שבוע ייחשבו כעובדות העמותה. אבל, כעבור שבועיים התברר שהן בהכשרה וימשיכו לקבל קצבאות .

בכל מקרה, לעובדות הובטח שכעבור חודשיים יהפכו לעובדות העמותה וימשיכו לקבל שכר. ב4 בנובמבר יומיים לפני שהיו אמורות לקבל את משכורתן הראשונה כנסה כהן את העובדות והודיעה שאין כסף לתשלום שכרן. כהן אומרת כי מאחר והעובדות לא הכניסו די כסף הן לא כיסו את הוצאות העמותה על המרכז. בישיבה שהתכנסה הוחלט להאריך את ההכשרה לחודש נוסף "למה חיכו עד הרגע האחרון? , אולי חלק היו מחליטות שהן לא רוצות לעבוד חודש שלישי בלי שכר?" שואלת ויצמן.

" הם כל הזמן אומרים לנו שאנחנו צריכות לקחת אחריות, איפה האחריות שלהם??!".

ויצמן עזבה שבוע לפני סיום מסלול ההכשרה,  לכן נחשבה סרבנית עבודה.

להורדת מערך הפעילות בקובץ pdf לחצו כאן!