שומרים על הכשרות
חוק הכשרות של תנועת נאמני תורה ועבודה נועד על מנת להסדיר את פעילות הבדצי"ם בשוק נותני הכשרות בישראל.
מערך הכשרות הממלכתי נגוע בכשלים רבים כגון אי שקיפות מחירים וחוסר בסטנדרטים קבועים אשר באים לידי ביטוי באינטראקציה עם מושאי ההשגחה- מסעדות, אולמות, בתי מלון, רשתות קמעונאיות ומפעלים. דו"ח מבקר המדינה 59ב הצביע על ניגודי עניינים מבניים במערכת הכשרות: המשגיח מועסק ע"י המושגח, היעדר אחידות בנותני הכשרות, היקף העסקה משתנה, פיקוח שונה מעיר לעיר והעסקת עובדים במערך אשר משמשמים כנותני כשרות בגופים פרטיים.
כמו כן, דוח מבקר המדינה 65 א עסק בסוגיית הבד"צים וקבע: "הבד"צים אינם כפופים לכללי הסדרה או שקיפות, מחיריהם אינם מפוקחים, וחלקם מאוגדים והם אינם חייבים בדיווח למשרד לשירותי דת. לפיכך אין לרשויות המדינה מידע לגבי פעילותיהם והכנסותיהם".
לבד מאלו, המצב כיום הוא שכשלים אלו במערך הכשרות גורמים נטל כלכלי על שוק המזון, ע"פ דו"ח משרד האוצר שפורסם לאחרונה, עלות המונופול בתחום הכשרות – מעבר לעלות הכשרות עצמה – הינה 600,000 ש"ח בשנה. השוק נגוע במבנה ארגוני לקוי אשר מהווה חסם רגולטורי על מוצרים ואף מייקר את המזון באחוזים רבים. הדבר בא לידי ביטוי בעלותם של מוצרי יסוד ומוצרי חלב ובשר, ובסופו של דבר מתגלגל על חשבון הצרכן.
נציין כי חוק איסור הונאה בכשרות, אשר דובר רבות לאחרונה הן בדיון בבג"צ מתן תעודות כשרות והן בהצעות חוק שונות (הצעתו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' כדוגמא), אינן מטפלות כלל בסוגיות המבניות הקשות ובכשלים במערך הכשרות הממלכתי כיום.
"פסק הדין אינו מעניק 'תעודת הכשר' לאופן התנהלותו של מערך הכשרות במהלך השנים…אין אני צריך לדוח מבקר המדינה משנת 2009 שצירפו העותרים כדי לדעת עד כמה גדול הקלקול במערך הכשרות הקיים: משגיחים שאינם באים לבית האוכל אלא למספר דקות בודדות בכל שבוע, ודורשים תשלום ב'שחור'; מהם חסרים את הידע ההלכתי הנדרש, או מבצעים את עבודתם כלאחר-יד, וכיוצא באלו מרעין בישין. עד כדי כך הגיעו הדברים, ששומעים אנו על רבנים שאינם סומכים על הכשרות שהם עצמם נותנים. אף זאת נודע ברבים, כי חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, כולם סמוכים על שולחנה, אך רק מקצתם סומכים על הכשרות מטעמה."
את הדברים אמר לא אחר משופט בית המשפט העליון נעם סולברג בבג"צ. דבריו בנוגע לשוק הכשרות מהדהדים, והחלטת בית המשפט להגביל את תחולת פסק הדין לשנתיים בכפוף לשינוי במערך הכשרות הממלכתי רק מחזקים את העובדה כי השוק מצריך תיקון, ובאופן דחוף.
מטרת הצעת החוק של תנועת נאמני תורה ועבודה היא ייעול מערך הכשרות הממלכתי והסדרה חוקית של מעמד הבד"צים אשר יתנו מענה לבעיות שהוצגו.
עיקרי ההצעה:
- הרבנות הראשית תהפוך מגוף נותן כשרות לגוף רגולטורי כמקובל במשק.
- מינוי ממונה שיהיה אמון על מתן רישיונות לתאגידים פרטיים המעוניינים לתת כשרות.
- הרגולטור, קרי הרבנות הראשית, ישמש כגוף המפקח על התאגידים נותני הכשרות.
- תאגיד כשרות יפעל כמוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר) בלבד ויחוייב בדיווח לממונה.
- שקיפות – על התאגידים יהיה לפרסם את הקריטריונים ההלכתיים לפיהם הם פועלים.
- נושאי משרה ברבנות (הרגולטור) לא יוכלו לשמש במשרות בתאגידים פרטיים.
- תאגידי הכשרות יוכלו לספק שירותים מותאמים לכלל האוכלוסייה שתחפוץ בשירותים אלה.
- החוק ייתן גיוון תחרותי לשוק נותני הכשרות ויהווה פיקוח חוקי ליוזמות פרטיות.
חוק הבד"צים יביא לניהול ולפיקוח ציבורי רחב על מערך הכשרות כולו וייתן אפשרות בחירה בפן ההלכתי בין סוגי כשרויות שונות. הפתרון המוצע ישים את צרכני הכשרות במרכז ובכך יתחזק אופיה היהודי של המדינה ותעוגן שקיפות הוגנת הנדרשת לשוק הכשרות בבחינת "והייתם נקיים מה' ומישראל".
