מילים אלו נכתבות תוך כדי כנס החורף שלנו, שעוסק גם הוא בנושא הגיליון שמונח לפניכם – היחס בין יהדות ישראל ליהדות ארצות הברית. בכנס דיברנו על ההלכה שם וכאן, אבל בעצם דיברנו על עצמנו. היהודים "שם" הם הרבה מאוד פעמים רק שק החבטות שלנו לצורך הבהרת ה"כאן" ומה שקורה בו. ככל שחלקים מאתנו, כאן, מקצינים יותר, מאבדים חלקים מזהותם כציונים ודתיים, כך גם מתגברים הזרות והניכור שהם מטפחים כלפי היהודים השונים מהם, בארץ ובחו"ל. ההלכה משמשת כלי להגדרת הזהות שלנו, גם מול הקרובים אלינו וגם מול הרחוקים. זה היה תפקידה לא פעם במהלך הטלטלות של העם היהודי, והיא סובלת את הצרכים הללו שלנו בשתיקה.
אבל את עושר הגוונים והדעות שבו מתאפיינת ההלכה, ואת המסלולים השונים שלה בישראל ובגולה, ניתן לנצל גם ככר להתפתחויות משמחות, ולא רק למחלוקות. התפתחות אחת כזו היא בתפקידן של הנשים בעולם הדתי שלנו, בהגברת השוויון ובהפיכתן של נשים לכוח מרכזי בהכנסת התורה לעולם המלא והשלם שלנו. הדבר קרה בבבל, ומתחיל, ב"ה, להתרחש גם בישראל. לימוד נוסף מההלכה בגלות הוא מרכזיות הקהילה, שאבדה לנו מעט בארץ – גם ברמה המקומית וגם ביחסי דת ומדינה. הדת במדינת ישראל צריכה לצמוח מלמטה, ופחות לכפות את עצמה מלמעלה, ולקהילה יש מקום מרכזי בצמיחה כזו.
ולבסוף, מיהודי ארצות הברית נוכל ללמוד על המחויבות לערכים ולצדק, בעקבות פעילותם לשחרור יהודי ברית המועצות ושותפותם במאבקים היסטוריים לשוויון, כמו ביחס לקהילה האפריקנית-אמריקנית. כך נוכל לממש את יעודנו ולהיות אור לגויים כולם.
השם והכאן אולי יעלמו בעתיד. לא רק בגלל הטכנולוגיה שהופכת אותנו לכפר גלובלי אחד, אלא גם בשל העלייה הברוכה של יהודים לארץ. במחקר שערכנו מצאנו כי רבים מהעולים החדשים והוותיקים מארצות דוברות אנגלית מעדיפים לשלוח את ילדיהם למוסדות לימוד מחוץ למערכת החינוך הממלכתית-דתית, שנחשבת בעיניהם ל"ציבורית", במובן המקובל בארץ מוצאם, אל מול בתי הספר "הפרטיים" לכאורה, בדומה לחינוך היהודי הפרטי הנהוג בחו"ל. השוואה זו איננה נכונה ואיננה מתאימה לארץ, והטעיה זו גורמת להורים רבים ממוצא אנגלו-סקסי שלא לחנך את ילדיהם בממ"דים הרגילים, האינטגרטיביים והמעורבים מגדרית. על פי הנתונים בשטח, אבל גם על בסיס השקפתנו, דווקא מערכת החינוך הציבורית בארץ היא בעלת פוטנציאל קליטה טובה ומתאימה לעולים, בהיותה נשענת על תקציבים ציבוריים שמעניקים סיוע משמעותי לילדי העולים בבתי הספר. היבט נוסף הוא האינטגרציה בין הילדים הלומדים בממ"ד, אשר יכולה לסייע לילדי העולים לחוות קליטה אמתית יותר לתוך החברה הישראלית, על שלל גווניה. אופציות אחרות עלולות להשאיר את הילדים בתוך "בועה", דבר שיכול לעכב את תהליכי הקליטה של הילדים. התחלנו לפעול באמצעות קשרים עם הורים דוברי אנגלית ברחבי הארץ, אשר ילדיהם לומדים בממ"דים אינטגרטיביים ומעורבים. אנו רואים את ההורים הללו כאנשי קשר עבור עולים חדשים שיוכלו לסייע ולתווך את המסרים האלו לעולים, ובאמצעותם ועבורם יצרנו מערך מידע באנגלית לכלל אוכלוסיית ההורים העולים בנושא החינוך הממלכתי-דתי ויתרונותיו.
פעילות נוספת היא בשינוי דעת הקהל, ועל מנת לעורר שיח בנושא הפקנו והפצנו בקרב אוכלוסיית העולים מארצות הברית סרטון שבו השתתפו רבנים ורבניות דוברי אנגלית שמדברים על הנושא. את הפרויקט הזה מובילה ראשת תחום החינוך בתנועה, אורית לסר, יחד עם המתמחה יוני שוורץ, שעלה בעצמו מארצות הברית, ואני מקווה שהפרויקט ישא פירות מוצלחים.
