העיסוק באוכל, גם בגיליון הזה וגם בחברה הדתית בכלל, הוא תופעה משמחת בעיניי. הוא מבטא, לדעתי, את מגמת ההתחברות שלנו, כאנשים דתיים, לחברה המודרנית בכללה. אסור שהביקורת על ערכים מסוימים בחברה בת ימינו תמנע את החשיפה והמעורבות שלנו בחברה זו ובמוסדותיה, ובכלל זאת בתרבות האוכל והעיסוק העכשווי בו.
הצורך לא להסתגר ולהתנתק קיים גם בשדה אחר – הלימודים בהשכלה הגבוהה. מחקר שפרסמה התנועה לאחרונה הראה את הפערים בין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי לבין בוגרי החינוך הממלכתי בכל הנוגע ללימודים באוניברסיטאות. יש הסברים שונים להבדלים הללו, ואנו ממשיכים לנסות ולנתח את הנתונים ולהבין אותם, אך אחד מהם הוא הימנעות אידיאולוגית של חלקים בחברה הדתית מלהיות מעורבים בלימודי ההשכלה הגבוהה, בשל חשש מהשפעותיה על הלומד. ההימנעות הזו קיימת בתחום המדעים המדויקים, אך גם בכל הנוגע למדעי החברה והרוח, שנתפסים ככאלו שכוללים 'דברי כפירה' באמונה. כך, למשל, מי שלומד מדעי המדינה או משפטים נחשף – רחמנא ליצלן – לתפיסות 'מסוכנות' על דמוקרטיה, זכויות אדם וערכים מודרניים נוספים.
הוסיפו לכך את הצורך המידי של המדינה בעובדי תעשייה, מהנדסים וטכנאים (ו'פחחים', בהקשר לשיחה בין השר סילבן שלום לראש הממשלה בנימין נתניהו), ותגיעו לתוצאה מסוכנת: הציבור הציוני-דתי, שבעבר היה מעורב בתחומי ההשכלה הגבוהה ואף הגיע להישגים משמעותיים בתחומי המחקר השונים, מצמיח דורות חדשים שנמנעת ממנו האפשרות להגיע להישגים הללו, ואף לא ללמוד תואר ראשון.
מי שעיניו בראשו מבין שדווקא לימודי החברה והרוח, ולא רק המדעים המדויקים, הכרחיים לאדם הדתי המודרני, ככלי לעיצוב עולמו. הערכים האזרחיים, ההומניסטיים והדמוקרטיים הם אלו שחסרים לחלק ניכר מהדור הצעיר שלנו, והפסקת הלימוד וההתעמקות בהם יכולה להביא לתוצאות הרסניות. וגם כאן, כמו בסוגיית האוכל: הביקורת שלנו על חלק מן הערכים הללו, או על עצמת השימוש בהם מול ערכים מסורתיים ותפיסות אמוניות, אסור שתמנע את העיסוק בהם, אסור שתגרום להתעלמות, להפרדה ולהסתגרות.
מעניין לראות שדווקא בחברה החרדית מתחוללים כיום שינויים משמעותיים לעבר הכיוון המודרני, שמתבטאים בהליכה ללימודים אקדמיים ובניסיונות השתלבות גוברים בשוק התעסוקה. האם התחלפו התפקידים, וחלקים בחברה הדתית ימלאו את תפקיד החרדים המסוגרים של פעם?
חשש זה צריך לעורר את תשומת לבנו לסוגיית ההשכלה של ילדינו, והוא שמניע אותנו להקים את המיזם 'למען תשכיל', בשיתוף קרן טראמפ ובהובלתם של אריאל פינקלשטיין ונתנאל דיין. מטרתו של המיזם היא לקדם את לימודי המתמטיקה והמדעים בחינוך העל-יסודי בציונות הדתית, גם ככלי הכרחי לצורך קבלה לאוניברסיטאות וגם כצורך בסיסי של האדם המודרני. אנו מאחלים לאריאל ולנתנאל הצלחה רבה.
המיזמים האלו, לצד הפעילויות הנוספות של התנועה, מחייבים משאבים רבים. ראש צוות המשאבים של התנועה וחבר הנהלתה, מר יוסף בן הרא"ש, עמל במרץ ובהצלחה בחודשים האחרונים על הקמת חוג ידידי התנועה. מטרות החוג הן לסייע בהגברת המשקל הסגולי של התנועה בציבוריות הישראלית, לעלות מדרגה בנראות הציבורית של התנועה שלנו, ולסייע ברתימת חברים נוספים בארץ ובחו"ל ובגיוס משאבים. חברי חוג הידידים, כולם חברי התנועה, ישתתפו בפגישות לצורך סקירת פעילות התנועה, ישמשו כגוף מייעץ להנהלת התנועה בנושאים שונים, ויסייעו לפעולתה השוטפת באמצעות 'מחצית השקל': תרומה מינימלית בסך של 3,600 שקלים לשנה, לכיסוי פעילויות התנועה ובעיקר פנייתה לדור הצעיר.
אם התחומים שבהם עוסקת התנועה קרובים ללבכם, עזרו לנו לעשות את השינוי והצטרפו לחוג הידידים. ניתן להצטרף באמצעות פנייה טלפונית למשרדי התנועה, או בדוא"ל neemaney@toravoda.org.il.
