אמנה בית ספרית – הצעה להורים

ביה"ס ייצור אווירה של שיח וכבוד בין שלושת המעגלים השותפים בקהילת ביה"ס: מורים, תלמידים והורים.

ביה"ס יחנך את תלמידיו להתנהגות בדרך ארץ וכבוד לכל אדם, לסובלנות ולסבלנות, והימנעות מכל אלימות, פיזית ומילולית.

ביה"ס יעניק לתלמידיו כלים כיצד לחיות עם מחלוקות; כיצד לפתח זהות אישית, יחד עם כבוד לאמונות ודעות שונות.

ביה"ס יספק לתלמידים סביבה נקיה, נעימה, ובטוחה.

ביה"ס יפרסם נהלים קבועים ויאכוף אותם כלפי המורים והתלמידים.

שלושה שותפים בבית הספר: מורים, תלמידים והורים.

ביה"ס כבית חינוך ייצור בין השותפים בו אווירה משפחתית-קהילתית, קהילה בית ספרית.

ביה"ס יחזק את תחושת השייכות, האחריות ההדדית והאיכפתיות בקרב שלושת מעגלי הקהילה בביה"ס.

ביה"ס יפעיל במסגרת החינוך החברתי, תכניות למעורבות פעילה של התלמידים – כגון מועצת תלמידים, ועדות שונות, עיתון בית ספרי, חונכות ועוד.

ביה"ס יתן מקום למגוון האנושי ויחנך לכבוד לתרבויות ומסורות שונות המיוצגות בבית הספר בדמות התלמידים השונים, וילמד את תלמידיו כיצד לחיות בחברה מורכבת ומגוונת.

בית הספר יחנך את תלמידיו לאיכפתיות ואחריות כלפי עצמו, וכלפי כל מעגלי החיים שסביבו: בינו לבין א-לוהיו; ביחסו לעמו, ארצו ומדינתו; ביחסו לכל אדם ולכל עם;  וביחסו לבריאה כולה.

ביה"ס יפעל תוך רגישות למנהגים השונים הקיימים בקהילה הדתית ובקרב אוכלוסיית תלמידיו.

כל פעילות בביה"ס – פעילות כיתתית, מסיבת סידור/חומש, סיור, טיול וכו' – תתקיים בהתאמה לאמנה זו.

הצוות החינוכי –

לכתחילה ראוי שתהיה התאמה בין השקפת עולמם של מחנכי הכיתות ושל קהילת ההורים של בית הספר.

יחד עם זה, ראוי להפגיש את התלמידים עם דמויות מגוונות מהחברה הישראלית, כמורים מקצועיים וכאורחים.

יחסי גומלין בין ההורים לבית הספר –

הנהלת ביה"ס תשתף את ההורים בנעשה בבית הספר, בשינויים ובהחלטות שהתקבלו.

ביה"ס ייזום בחירת הנהגה על ידי ההורים, אשר תהא מעורבת בנעשה בבית הספר ותשמיע את קולה של קהילת ההורים והתלמידים.

ההורים מצידם ייתנו אמון בהנהלת ביה"ס ובמורים/ות ולא יעברו את הגבול בין שותפות מועילה להתערבות מזיקה.

בית הספר יהיה רגיש וקשוב לקולות השונים של קהילת ההורים, ולא יפעל על פי רצונה של קבוצת הורים ספציפית.

החלטה על שינויים בתחומים מרכזיים באופיו של ביה"ס תתקבל רק בתמיכה של שני שליש מכלל ההורים, על פי הצבעה.

ביה"ס יחנך את תלמידיו כך שלימוד התורה וקיום המצוות ישפיעו עליהם באופן עמוק ויהוו בסיס לעיצוב הזהות הדתית שלהם.

בית הספר ישאף לחשוף את התלמידים למיגוון תפיסות, מסורות ודרכי לימוד מתוך העולם ההלכתי.

יושם דגש על פיתוח יכולות עצמאיות שונות של התלמידים ביחס ללימוד תורה, ולא רק על צבירת ידע או העברת פירוש אחד של הנלמד, כאילו אין בלתו. זאת, על מנת להעצים את אחריותו של כל תלמיד על עולמו הדתי.

ביה"ס יעודד את הבנים ואת הבנות למצוינות בלימוד התורה ובשמירת המצוות.

בהסכמת ההורים וההנהלה, ביה"ס ימנה דמות תורנית ציונית – אישה או גבר, אשר השקפת עולמם קרובה לזו של קהילת ההורים של ביה"ס. הרב / רבנית ישאפו לסייע ביצירת החיבור המשמעותי של התלמידים/ות אל התורה והאמונה.

את לימודי הקודש ילמדו מורים אשר עברו הכשרה מקצועית להוראת מקצועות קודש.

תוספות והעשרה –

במידה וישנם הורים שמעוניינים בשעות תיגבור והעשרה תורנית נוספת, בית הספר יבנה תכנית מיוחדת אשר תתקיים במסגרת בית הספר – בסיום שעות הלימודים הפורמאליות או לפניהן. תוכנית זו תמומן ע"י ההורים, אך בהיותה לאחר שעות הלימודים – הרי שהיא לא תפגע במסגרת העיקרית.

בית הספר יעדיף מסגרת זו על פני כיתות "תורניות"  / מסלול נפרד, אשר עלולים לפגוע במרקם החברתי.

ביה"ס יפעל על-פי ההלכה היהודית וברוחה, מתוך אמונה ואהבת ה' ויחנך לקיום התורה ומצוותיה כדרך חיים.

ביה"ס יחבב ויקרב את עולם המצוות המעשיות לעולם הילדים, ירגיל אותם לקיום המצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו, מתוך יחס של כבוד והעמקה כלפי פרטי המצוות ומשמעותם.

צוות ביה"ס יהווה דוגמא אישית כלפי הקהילה בה הוא פועל, ולא ינסה לכפות עליה אורח חיים שנוגד את תפיסת עולמה.

במצב של אי הסכמה בין השותפים בביה"ס בנוגע לגבולות ההלכתיים המדוייקים בפעילות של ביה"ס – יש אפשרות שהשותפים יבחרו דמות שתהווה סמכות מוסכמת ומתאימה לקהילה איתה ניתן להיוועץ בשאלות אלה.

ביה"ס יקלוט בברכה את כלל התלמידים אשר הוריהם בחרו לשלוח אותם לחינוך דתי. בית הספר ישאף לקיים אינטגרציה מלאה בין התלמידים, שבאים מרקעים שונים, וידגיש את היתרון, היופי והעושר שבגיוון בקרב תלמידיו.

ביה"ס ישים דגש על החינוך החברתי-ערכי, יפתח בתלמידים מחויבות להיטיב עם הסובב אותם במעגלי חייהם השונים, ויקיים פעילות קבועה של מעורבות חברתית ועשייה למען הקהילה הרחבה.

ביה"ס יהיה רגיש לרקע ולמוצא של כל תלמיד, יאפשר לתלמידים להציג את עולמם בפני שאר התלמידים – במפגשים אישיים, בפעילויות תרבות מגוונות וכד', ויתן מקום לתלמיד לבטא את הערכים והתפיסות של ביתו. המחנכים יכירו בחשיבות של הנכחת הקול של הבית שממנו הגיע התלמיד ולא ינסו לכפות תפיסת עולם אחידה על כלל התלמידים. על ידי כך, ביה"ס יחנך את תלמידיו לקבלת הזולת באשר הוא.

תת ועדה מקרב ההורים תקבע את נוסחי התפילות ומנהגי בית הספר על פי עקרונות משתפים כמו "נוסח בעלי התפילה", "נוסח ישראלי" או כל פתרון אחר אשר ישלב בין הצורך לכללים בית ספריים תוך הנכחת מנהגי כלל אוכלוסיית התלמידים.

ביה"ס יכיר בייחודם של כל תלמיד ותלמידה, יכיר את אופיו ויכולותיו, ויאפשר לכל תלמיד ותלמידה להרגיש בנוח ובביטחון בסביבת בית הספר. ביה"ס ידרבן כל תלמיד ותלמידה להגיע למיצוי יכולותיהם, ויסייע לכל אחד ואחת מהם לפתח את כישרונותיו ולהביא לידי ביטוי את הכוחות הייחודיים הגנוזים בו.

ביה"ס יתן מענה לכלל תלמידי הקהילה הזקוקים לסיוע בכל התחומים הלימודיים והרגשיים.

ביה"ס יפעל על מנת לתת מענה לכל תלמיד ותלמידה – הן למצטיינים לימודית, להם דרושה למידה והעשרה מעבר למסגרת הרגילה, והן לתלמידים הזקוקים לסיוע לימודי נוסף.

ביה"ס יפתח ויגביר בקרב התלמידים את תחושת הקשר והאהבה לעמנו, ארצנו ומדינתנו ויפתח זהות ציונית בקרב התלמידים. ביה"ס ידגיש כי המדינה ומוסדותיה הינה מתנה מאת הקב"ה וזכות שנפלה בחלקנו, ויעודד את התלמידים להיות שותפים בפיתוחה וחיזוקה של המדינה, ויחנך לשרות משמעותי בצה"ל או בשרות הלאומי.

ביה"ס יחנך לדמוקרטיה כמסגרת ערכית של המדינה והחברה, ולריבוי דעות וסובלנות.

ביה"ס יחנך לציות לחוקי המדינה ולכבוד כלפי מוסדות השלטון.

ביה"ס יחנך את תלמידיו לערכי תורה ועבודה לכתחילה.

ביה"ס ילמד את מקצועות החול, כנדרש ע"י משרד החינוך והחמ"ד, על ידי מורים שעברו הכשרה מקצועית מתאימה לכל מקצוע כנדרש.

ביה"ס יעודד את התלמידים/ות להרחיב את אופקיהם מעבר למינימום הנדרש, להיות בקיאים במדעי הטבע, במדעי הרוח ובתרבות הכללית, ולשאוף למצוינות בכל תחום בו הם עוסקים, כך שיוכלו להתפתח הן כאנשים מאמינים ושומרי תורה ומצוות, והן כמי שמסוגלים להיות שותפים בפיתוח המדע והתרבות מחד, ולהיענות לאתגריה מאידך.

בית הספר יפגיש את התלמידים עם דמויות מופת, מהעבר ומההווה, אשר ישקפו את מיגוון האוכלוסיה והעשייה, על מנת שיהוו השראה עבור תלמידינו, לקראת העתיד שלהם.

מבחינה חינוכית ודתית, נכון להכין את התלמידים לקראת חייהם כמבוגרים.

לכן, בקהילה שבה חברת המבוגרים חיה ב"חברה שלמה", קרי: חברת מבוגרים שבה פועלים גברים ונשים במשותף, בגבולות ההלכה – נכון ללמד את התלמידים והתלמידות כיצד להתנהל במציאות דומה. לכן, בקהילה כזו גם בביה"ס הכיתות תהיינה מעורבות מגדרית, לפחות בכיתות הנמוכות.

בית ספר מעורב יעודד את הבנים ואת הבנות להצלחה ומצוינות בכל התחומים, ויתן ביטוי שווה לבנים ולבנות בכיתה ובמרחב הציבורי.

מסיבות, אירועים וטקסים בבית הספר –

1. מסיבות, אירועים וטקסים, הן של בנים והן של בנות, צריכים להיות צנועים ומאופקים במובנם הרחב. עליהם להיות ערכיים, ללא לשון הרע, רכילות, פגיעה באחרים או חוסר צניעות.
2.מעבר לצורך הטבעי, יש חשיבות ערכית בכך שכל המשפחה חוגגת יחדיו אירועים, טקסים ומסיבות שיש להם משמעות בחיי ילדינו, ואבות ואחים לא יהיו מודרים מאירועים של בנותיהם ואחיותיהם.
3. אנו רואים חשיבות רבה בכך שתלמידינו ותלמידותינו יוכלו לבטא את עצמם בדרכים שונות, כולל באמצעות יצירה ואמנות – משחק (תיאטרון), שירה וריקוד.
4. באירוע חינוכי וערכי בביה"ס היסודי ראוי שהבנים והבנות ישולבו באופן שווה בכל מה שנוגע למשחק, שירה או ריקוד במסגרת הטקסים והאירועים של ביה"ס.

גם בביה"ס העל-יסודי, מבחינה הלכתית, האווירה שבה האירוע מתרחש מהווה שיקול בקביעת הגבולות, כפי שניתן לראות בתשובות הנזכרות כאן בהערה[1].
לכן, בקהילה הרוצה בכך, גם בביה"ס העל-יסודי אפשר, ואף ראוי, שהבנים והבנות ישולבו באופן שווה בכל מה שנוגע למשחק, שירה או ריקוד במסגרת הטקסים והאירועים של ביה"ס.

[בתחום הריקוד יש להבחין בין ריקודים צנועים לריקודים שאינם כאלה וקשה מאוד להגדיר הבחנה מדויקת. בדרך כלל כאשר מדובר בריקודים קבוצתיים מתואמים ומאופקים, אין מניעה לקיימם].

5. באירועים מוגדרים יש מקום לאפשר לתלמידות בוגרות (בביה"ס העל-יסודי) לתת ביטוי לכשרונותיהן בצורה רחבה, בהופעה לנשים בלבד, בהתאמה לקהילת ביה"ס

1. ראו, למשל, תשובתו של הרב רבינוביץ' ז"ל בענין עקרונות הפרדת נשים וגברים בחברה ובאירועים בשו"ת שיח נחום, אבן העזר, קיב, עמ' 380-387; בענין שירת נשים בטקסים: הרב דוד ביגמן – http://www.maalegilboa.org/article/0 ;  הרב ברוך גיגי – http://www.maalegilboa.org/article/%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%92 ; הרב משה ליכטנשטיין – https://www.etzion.org.il/he/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D ; הרב יונתן רוזנצוייג על השתתפות אבות בהופעת בנותיהם – https://toravoda.org.il/%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA/, וכן בסרטון – https://www.youtube.com/watch?v=KMEJ6MvnRyg.

אנו מחנכים את בנינו ובנותינו לחיי צניעות במובן הרחב של המילה, לפשטות ולקידוש החול. חיים אלו הם חלק מעולם דתי רחב ועשיר הכולל בתוכו לימוד, עבודת השם, תפילה, תיקון העולם ועוד.

ברור כי בכל מוסד חינוכי יש לשמור על כללים, וענייני קוד לבוש הם חלק בלתי נפרד מהערכים ומכללי המשמעת של בית הספר. אופנה בלבד איננה יכולה להכתיב כללים חינוכיים, אלא אנו אלו שאמורים לקבוע אותם, בהתאם לערכים שלנו ובמסגרת ההלכה.

ואולם, מה שנחשב צנוע במקום אחד אינו מה שנחשב צנוע במקום אחר. לעיתים אי הקפדה הינה מעשה חסר אחריות חינוכית, ולעיתים בעצם עודף הקפדה יש בעיית צניעות כלשעצמה.

גם בענין זה – המציאות בקהילת ההורים של ביה"ס מהווה שיקול בקביעת הגבולות, גם במישור ההלכתי[2].

כמו כן, ביצירת הכללים חשוב לוודא שאיננו מרחיקים אנשים מבית הספר וכן עלינו להימנע מפער משמעותי בין עמדות ההורים לעמדות שמביע בית הספר – פער אשר עלול לגרום לנזק חינוכי.

על כן, קוד הלבוש ישקף את הקהילה ויש לקבוע אותו בשיתוף פעולה בין הנהלת בית הספר ונציגות ההורים. לשם הדוגמא, אם לבוש מכנסיים לבנות מקובל במקומנו כצנוע, הרי שאין מניעה לאפשרו.

בכל מקרה, כל נוסח שייקבע יהווה תקנון לבוש מוסכם ומחויב על ידי כלל ההורים והתלמידים.

קוד הלבוש ינוסח בשפה נקייה ומכבדת, ויתייחס הן לתלמידים והן לתלמידות, בהתאמה.

בשום מקרה לא יעיר בן מין אחד על לבושו של בן מין אחר.

קביעת קוד לבוש איננה מספיקה כשלעצמה; חשוב מאד להתאמץ להסביר את הערכים הכלולים בסוגיה זו לתלמידים/ות. יחד עם זה, אין לתת לסוגיה זו משקל בלתי פרופורציונאלי יחסית לסוגיות אחרות בחיי ביה"ס והתלמידים/ות, כאילו הערך הזה גובר על כל ערך אחר, תוך התעלמות מהערכים הפנימיים בנפש התלמידים/ות – "וה' יראה ללבב".

הניסיון מלמד שעיסוק מוגזם בסוגיה זו גורם לטווח הארוך יותר נזקים חינוכיים מתועלת.

כלפי ההורים, על בית הספר לצמצם את התערבותו, אולם הוא רשאי לבקש מההורים שלא לחרוג מקוד הלבוש הנורמטיבי והמקובל בציבור, בעת הגעת ההורים לבית הספר

• [2]ראו, למשל, כיצד השיקול הזה עולה פעם אחר פעם בתשובותיו של הרב רבינוביץ' ז"ל בענינים שונים הנוגעים לגבולות הצניעות בלבוש – שו"ת שיח נחום, אבן העזר, סימניםקה, קז, קט – עמ' 359-371.

בשל ריבוי מסגרות ההמשך וחוסר האפשרות לחשוף את התלמידים לכולן, על ביה"ס להפגיש את התלמידים/ות עם מיגוון מסגרות של לימוד תיכוני או על תיכוני, המייצגות את כלל הגוונים של הציונות הדתית. אין זה הכרחי שיגיעו לביה"ס נציגים של מוסדות רבים שהשקפת עולמם דומה; אולם חשוב לחשוף את התלמידים למיגוון מסגרות ולהשקפות העולם שהן מייצגות, כדי שיוכלו לבחור בחירה מושכלת וחופשית להמשך דרכם.

בית הספר ינגיש לתלמידים ולתלמידות את כלל האפשרויות העומדות לפניהם בשירות לאומי או צבאי, וידאג להכנה ראויה של הבנים והבנות לקראת כל מסלול שבו יבחרו.

הַקֶשֶׁר עם בוגרי/ות ביה"ס יתקיים בלי הבדל ביחס כלפי בוגרים שונים בהקשר למסלול שבו בחרו.