הודעה לעיתונות
מחקר חדש מגלה: השכר החודשי הממוצע של בוגרי החינוך החילוני גבוה ב-18% מזה של מקביליהם בוגרי החינוך הדתי
הפער מגיע לכדי הפרש של 1,700 ₪ מדי חודש. עוד עולה מהמחקר כי שיעור בוגרי החינוך הדתי בשירות הציבורי, גבוה הרבה מאשר מקביליהם בחינוך הממלכתי
במחקר שנערך על ידי אריאל פינקלשטיין עבור תנועת נאמני תורה ועבודה עולה תמונת מצב ביחס לתעסוקה ושכר במגזר הדתי אל מול המגזר החילוני. הנתונים מתייחסים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בגילאי 41-26 (ילידי השנים 1988-1973) בשוק העבודה. מהמחקר עולה כי השכר החודשי הממוצע של גברים בוגרי החינוך הממלכתי גבוה ב-20.4% מזה של גברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, ואילו השכר החודשי הממוצע של נשים בוגרות החינוך הממלכתי גבוה ב-13.5% מזה של נשים בוגרות החינוך הממלכתי-דתי. בעוד שהשכר הממוצע של גברים שאינם דתיים עומד על 13,423 ₪, אצל בוגרי החמ"ד השכר הממוצע הוא 11,148 ₪. אצל נשים הסיבות לפער ברורות. בעוד שהשכר החודשי הממוצע של נשים בוגרות החינוך הממלכתי הוא 8,808 ש"ח, אצל הנשים בוגרות החמ"ד השכר הוא 7,759 ש"ח. לטענת פינקלשטיין "רוב הפער בשכר בין נשים בוגרות חינוך ממלכתי לנשים בוגרות חינוך ממלכתי-דתי נובע מכך שהיקף שעות העבודה של נשים בחברה הדתית-לאומית נמוך יותר, לעומת הגברים, שם ההבדל בהיקף שעות העבודה פחות משמעותי, ומשכך רק חלק קטן מפער השכר בין גברים בוגרי חינוך ממלכתי לגברים בוגרי חינוך ממלכתי-דתי מוסבר על בסיס היקף שעות העבודה, וככל הנראה ההבדלים במקצועות ובענפים הכלכליים הם הגורם המרכזי לפער השכר".
איפה הדתיים עובדים?
בוגרי החמ"ד מתבלטים בשלושה ענפים כלכליים. ענף החינוך הוא הענף הבולט ביותר: 19.3% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשוק העבודה עובדים בענף החינוך, לעומת 9% מקרב בוגרי החינוך הממלכתי (פי 2.15). שני ענפים נוספים שבהם ניתן לראות השתלבות גבוהה מן הממוצע של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הם ענף הבריאות, הרווחה והסעד וענף המינהל הציבורי: 9.5% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשוק העבודה עובדים בענף הבריאות, הרווחה והסעד לעומת 6.5% מבוגרי החינוך הממלכתי (פי 1.47), ובענף המינהל הציבורי עובדים 10.5% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשוק העבודה לעומת 7.2% מבוגרי החינוך הממלכתי (פי 1.45).
"נראה כי המשותף לשלושת הענפים הכלכליים הללו הוא שמרבית העבודה בהם מרוכזת בשירות הציבורי", קובע פינקלשטיין "וכן מדובר בענפים שרבים מאלו שבוחרים לעבוד בהם עושים זאת משיקולים של שליחות ואידיאליזם" לטענתו. אם כך, הרי שהשיעור הגבוה של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בתחומים אלו תואם ככל הנראה לתפיסות הערכיות של החינוך הממלכתי-דתי ושל החברה הדתית-לאומית.
בדיקה פנימית בתוך החינוך הממלכתי-דתי מלמדת כי בשלושת הענפים הללו ישנו ריבוי משמעותי של נשים בוגרות החינוך הממלכתי-דתי והדבר בולט במיוחד בענף החינוך, שבו עובדות 25.6% מבוגרות החינוך הממלכתי-דתי בשוק העבודה, ובענף הבריאות, הרווחה והסעד שבו עובדות 14.2% מבוגרות החינוך הממלכתי-דתי בשוק העבודה, כך שביחד מהווים שני ענפים אלו למעלה מ-40% מהיקף בוגרות החינוך הממלכתי-דתי בשוק העבודה.
בעוד בענפים כלכליים מוטי המגזר הציבורי ניתן לראות השתלבות גבוהה בהרבה מן הממוצע של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, בשישה ענפים – כולם מוטי המגזר הפרטי – בולט המיעוט היחסי של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי. פערים בולטים נמצאו בשלושה ענפי כלכלה בעלי מאפיינים פרופסיונאליים בולטים: בענף השירותים המקצועיים, המדעיים והטכניים עובדים 4.9% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשוק העבודה, לעומת 8% מבוגרי החינוך הממלכתי (פי 1.63), ובענף המידע והתקשורת עובדים 6.2% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשוק העבודה לעומת 11% מבוגרי החינוך הממלכתי (פי 1.77). פער נמוך יותר, אם כי לא מבוטל, נמצא בענף השירותים הפיננסיים, הביטוח והנדל"ן, שבו עובדים 5.4% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשוק העבודה לעומת 6.9% מבוגרי החינוך הממלכתי (פי 1.27). המשותף לשלושת הענפים הללו – ובעיקר לשניים הראשונים – הוא שמרוכזים בהם מרבית תחומי התכנות, המחשבים, ההנדסה, טכנולוגיית המידע ומחקר מדעי ופיתוח, כך שמרבית התחומים הכלולים בהם דורשים הכשרה פרופסיונאלית בתחומי המדעים המדויקים.
פער משמעותי נמצא גם בענף שירותי האירוח והאוכל, האמנות, הבידור והפנאי, וכן בענף המסחר הסיטונאי והקמעונאי.
בתנועת נאמני תורה ועבודה רואים גם היבטים חיוביים מהנתונים "עשייה ציבורית היא חשובה ביותר ונתוני שכר אינם מצביעים על מידת תרומתו של האדם לעולם", לדבריו של שמואל שטח מנכ"ל התנועה "הליכה לתחום החינוך והעשייה הציבורית הינה דבר מבורך. מחובתנו לוודא שהדבר מגיע ממקום של מצויינות ולא ממקום של חוסר ברירה ובינוניות. חשוב לציין כי בשנתיים האחרונות חלה עלייה משמעותית ברמת ההישגים בחינוך הדתי וישנו צמצום פער להישגי החינוך הכללי. צמצום הפערים מלמד אותנו כי ניתן לשלב היטב בין תורה ומדע וכי מצויינות בחול ובקודש באות יחדיו" טוען שטח. תנועת נאמני תורה ועבודה היתה הגורם שהעלה את הסוגיה על סדר יומה של החברה הדתית משך מספר שנים.
