כתבה: הפרדה לצורך אפליה: הסיבה האמיתית ל'התחרדות' בתי הספר הדתיים

שבועיים אחרי שמועצת החינוך הממלכתי דתי קיבלה החלטה שלפיה בנים ובנות ילמדו יחד רק עד כיתה ג', עולות טענות כי ההפרדה אינה מתבצעת מטעמי הקצנה דתית בלבד. מחקר חדש מציע כי ההפרדה, שהולכת ומתרחבת בשנים האחרונות, מתרחשת כדי לנפות תלמידים מאוכלוסיות חלשות

24/3/13, nrg מעריב

פני כשבועיים פרסמה לראשונה מנהלת החמ"ד (חינוך ממלכתי דתי) החלטה דרמטית שקיבלה ביחס לאחת הסוגיות שמצליחות לחלק את הציונות הדתית לשני מחנות מרים. מדובר בסוגיית ההפרדה המגדרית בבתי הספר היסודיים בציבור הדתי לאומי, שגררה ועודנה גוררת מאבקי הורים על אופי בתי הספר וצביונם. השאלה המרכזית שנשאלת היא האם בבתי הספר ילמדו התלמידים במעורב, בנים ובנות, או שבוחרים לקדש את ההפרדה.

מועצת החמ"ד, המורכבת מרבנים ומאנשי חינוך מהציונות הדתית, קיבלה החלטה עקרונית לפיה בכיתות א'- ג' ילמדו בנים ובנות יחד. מכיתה ד' ואילך ילמדו התלמידים בנפרד. הורים שירצו לשנות את אופי בית הספר ולהפוך אותו לנפרד או למעורב, ייאלצו לגייס רוב של שני שליש תומכים מבין ההורים. המלחמות המתוקשרות והארוכות בין קבוצות ההורים על סוגיית ההפרדה המגדרית היא שהביאה בסופו של דבר להחלטת חמ"ד, בתקווה שתביא לסיום המאבק.

הדעה הרווחת היא שמאבקי ההורים בדבר ההפרדה בבתי הספר עלו לכותרות בעשור האחרון בגלל הקצנה בציבור הדתי לאומי, המביאה לידי ביטוי יוזמות של הורים וארגונים הפועלים לממש את משנתם הדתית בכל הקשור לעיצוב בית הספר. אלא שאם בוחנים את תוצאותיו של מחקר חדש שנערך לאחרונה מטעם תנועת נאמני תורה ועבודה, העוקבת אחר סוגיית ההפרדה בבתי הספר הממלכתיים דתיים, עולה תמונה שונה. בניגוד למחשבה שהציונות הדתית מתחרדת ומשנה בהתאם את בתי הספר, בנאמני תורה ועבודה טוענים כי ישנו מכניזם אחר שגורם לאותה "התחרדות" של בתי הספר הדתיים והוא הרצון לשמור על בית הספר מפני כניסה של אוכלוסיות חלשות.

ממצאי המחקר טוענים כי החל משנת 2000 ישנה עלייה משמעותית בכמות בתי הספר הנפרדים ובתלמידים הלומדים בכיתות נפרדות. על פי הנתונים שאסף עורך המחקר, אריאל פינקלשטיין, רכז מדיניות ומחקר בנאמני תורה ועבודה, בשנת 2000 עמד שיעור בתי הספר המעורבים שבהם כל הכיתות כוללות בנים ובנות על 50.5% מכלל בתי הספר בחמ"ד. כיום שיעורים ירד ל-34%.

לפני 13 שנה, רק 40% מהתלמידים למדו בכיתות נפרדות ואילו כיום מדובר ב-57%. במספרים מוחלטים העלייה נראית מרשימה אף יותר: מ-41,553 תלמידים בכיתות נפרדות בשנת 2000 עלה מספרם ל-68,596 ב-2013 – עלייה של 65%.

עלייה של 65% במספר התלמידים בכיתות נפרדות. תלמידים בבית ספר דתי בתל אביב צילום: נאור רהב
גם אם מתחשבים בכך שכמות התלמידים בחינוך היסודי בחמ"ד גדלה בזמן הזה בכ-15 אלף תלמידים, עדיין מדובר בעלייה של 40%. לעומת זאת, כמות התלמידים בכיתות המעורבות ירדה בכמעט 10,000 תלמידים השווה ערך ל-30% מהלומדים בבית ספר מעורבים.

פינקלשטיין מראה במחקרו שהתנועה היא חד כיוונית. בתי ספר מעורבים יהפכו תמיד לנפרדים. בתי ספר נפרדים כמעט שאינם הופכים למעורבים. אחד הנתונים שהוצגו במחקר מגלה לכאורה איך מצליח מנגנון ההפרדה להגיע גם למקומות הליברליים של הציונות הדתית במקומות כמו גבעת שמואל, פתח תקווה ומודיעין, שם הרוח שנושבת היא דתית ליברלית ולא כזו שכוללת משנה הלכתית מחמירה.
מבחינה של 90% מבתי הספר עולה כי ככל שהוא נוטה יותר להפרדה מגדרית, כך הרמה החברתית-כלכלית של התלמידים הלומדים בו גבוהה יותר. למשל, בבתי הספר שבהם כל הכיתות מעורבות, 34.5% מהלומדים מקורם ברקע חברתי-כלכלי נמוך. בבתי הספר שבהם חלק מהכיתות מעורבות ואחרות נפרדות, 25% מהתלמידים באים מרקע חברתי-כלכלי נמוך. בבתי הספר שבהם כל הכיתות נפרדות, רק 9% באים מרקע חברתי-כלכלי נמוך.
לטענת אנשי נאמני תורה ועבודה, מנגנון ההפרדה משמש יותר ככלי לסינון קבוצות שאינן רצויות על הורי בתי הספר מאשר כחיזוק לאידיאולוגיה דתית מובהקת.

כיצד הדבר עובד בפועל? קבוצה דתית מאורגנת ומגובשת מגיעה ומבקשת לתמוך בהפרדה בבית ספר. לטיעוניה בדבר מידת הדתיות מתווסף אחד נוסף – שבאמצעות ההפרדה תזרום אוכלוסייה "איכותית יותר" למוסד החינוכי. ברגע שההפרדה תצא לפועל אוכלוסיות חלשות כגון עולים ומסורתיים יעדיפו שלא להתערב בנעשה בבית הספר מכיוון שהן אוכלוסיות דתיות פחות וצביונו של בית הספר פחות חשוב להן. האפשרות השנייה היא שאוכלוסיות אלה, שמחזיקות בדעות מסורתיות יותר, יעדיפו לשלוח את ילדיהן לבתי ספר בעלי אופי דתי פחות. כך, יווצר חיבור בין החרדלים לדתיים לייט ובית הספר יהפוך ל"איכותי ונפרד".

עורך המחקר פינקלשטיין מספר כי הופתע לגלות את עוצמת מגמת ההפרדה. יותר מכך, הוא לא האמין איך המקומות שרק לפני קצת יותר מעשור נחשבו לליברליים הלכו והשתנו. "ידענו שתהיה מגמה של ריבוי מוסדות מופרדים, אבל רצינו לדעת עד כמה היא חזקה", מספר פינקלשטיין.

"כך המתנדנדים ילכו לבית הספר החילוני ולא לבית הספר הדתי. "יו"ר נאמני תורה ועבודה, שמואל שטח יח"צ
"ההפתעה הייתה שראינו שבכל האזורים הליברלים של הציונות הדתית, אם זה מודיעין, כפר גנים, פתח תקווה, שוהם וגבעת שמואל, דווקא שם בתי הספר פועלים על פי מודל של הפרדה ובתי הספר המעורבים חלקית הולכים במגמה של להיות מופרדים. במקומות הדתיים היותר בורגניים שהם במצב סוציו אקונומי גבוה והתפיסה יותר ליברלית, הפער הוא משמעותי לטובת ההפרדה".

יו"ר נאמני תורה ועבודה, שמואל שטח, מסביר את המכניזם. "אנחנו רואים את המנגנון הזה פועל בהרבה מקומות. מגיעה קבוצה קטנה של הורים שרוצה נפרד, לא פעם זה גרעין תורני, והם מצליחים להפוך את בית הספר לנפרד למרות שרוב ההורים לא מגיעים מאותו מקום דתי. הרוח הגבית שמביאה את שאר ההורים למקום הזה מקורה או באדישות או בהבנה שה' רווח' מההפרדה היא שאוכלוסיות חלשות לא יהיו בבית הספר. כך המתנדנדים ילכו לבית הספר החילוני ולא לבית הספר שלהם".

בימים אלה מתנהל מאבק הורים בבית ספר בגדרה. אחד ההורים שתומך בחינוך המעורב טוען כי הגרעין התורני מקדם את נושא ההפרדה בבית הספר בטענה ל"הפרדה איכותית". "ראשי הגרעין אמרו לנו שמבחינה הלכתית אין בעיה של צניעות בלימוד מעורב בכיתה א' אבל יש בזה הצהרת כוונות. הם נימקו חד משמעית בזה שתבוא אוכלוסייה טובה יותר. האוכלוסייה בגדרה מרביתה אינה תורנית כמו אנשי הגרעין. הם מיעוט שמנסה לכפות את הנושא הזה והדרך לשכנע את הרוב היא בכך ש' האיכות' של בית הספר תשתנה".

עכשיו , מספר אותו הורה, יש ניסיון לגייס שני שליש מההורים על מנת לשנות את אופי בית הספר על פי הנחיית מועצת החמ"ד החדשה. אלא שניסיון הגיוס, טוען ההורה, נעשה בדרך של "פוטש": משאלים טלפונים מזורזים, בלי דיונים מסודרים, ללא פרוטוקולים וליבון הסוגיה עם ההורים.

תושב גבעת שמואל, שילדיו לומדים בבית הספר שהפך למוקד של מלחמה בנושא ההפרדה, מספר שטיעון ההפרדה נועד להגן על הילדים מפני המסורתיים והדתל"שים. "נערכו דיונים עם העירייה וגם עם ועד ההורים. הטיעונים המרכזיים שעלו בדיונים נגד הלימוד המעורב לא הגיעו מהמקום הדתי. הטענה הייתה שאם בית הספר יהיה מעורב תבוא אוכלוסייה שאנחנו לא רוצים בה. שם היה מדובר על שתי קבוצות מרכזיות לא רצויות – אחת מסורתית לא דתית שנמצאת בשכונת מצוקה והיה חשש שתבוא לבית הספר שלנו. האוכלוסייה השנייה של דתל"שים. הטענה הייתה שאם נערב את בית הספר אז האוכלוסיות שאנחנו לא רוצים יבואו. הדרך היחידה לשמור את בית הספר בדיוק כמונו היא להפריד אותו".

שטח מסביר כי ההפרדה נובעת לא רק מהמקום הדתי אלא מדובר בכלי חזק לסינון קבוצות. השאלה הגדולה היא כיצד תקנות החמ"ד, שיש בהן לא מעט חורים, יצליחו להתמודד עם התופעה כאשר מגיעה קבוצת הורים חרדלית וליברלית הרוצה להתבדל בניגוד לרצון הורים אחרים.

"הרצון להפריד בעיקרו אינו רצון דתי. כל הורה, גם חילוני, רוצה שילדיו ילמדו עם ילדים כמותו, רק שלחילונים אין את היכולת המעשית לעשות הפרדה ולסנן אז יש להם משחקים אחרים כך שזו אותה תופעה בסך הכול. משרד החינוך צריך לראות האם התופעה הזו שהולכת ומתעצמת לא מגיעה למקומות בדלניים ולא חינוכיים", תוהה שטח.

תגובת ראש הגרעין בגדרה, הרב איתן כהן:
"יש ציבור ציוני דתי גדול שהולך ללמוד במוסדות חרדיים רק בגלל שאין הפרדה בבית הספר. בגדרה יש רק בית ספר ממלכתי דתי אחד וכדי שיבואו אליו כל גווני הציונות הדתית הוא חייב להיות נפרד. 50% מילדי הגנים באים מהציונות הדתית והם לומדים בגני ילדים נפרדים. לדעתי, אין מענה אחר לציבור הדתי בגדרה מלבד בית ספר נפרד אם אנחנו חפצים שהחינוך יהיה ציוני ולא חרדי".

משרד החינוך הפנה אותנו לרב אבי גיסר, ראש מועצת החמ"ד, לקבלת תגובה וממנו נמסר: "אני חולק על הסקת המסקנות שנשמעו מכל וכל. אינני חולק על הממצאים כי לא חקרתי את איכות המחקר אך בהחלט יכול להיות שמגמת ההפרדה מתגברת ואם היא אכן משרתת אג'נדה נוספת כמובן שהיא פסולה בעיני לחלוטין. עם זאת, לדעתי לא כך הם פני הדברים. המגמה שאנחנו מובילים בחמ"ד אומרת שההפרדה צריכה להיעשות מכיתות ד'. תקנות החמ"ד החדשות מציגות אלטרנטיבה ברורה למגמה שמבקשת להפריד. בעיקרו המסמך בא לומר שאנחנו נחתור ליצירת סטנדרטים שאינם מבדילים על רקע סוציו אקונומי בבתי הספר וכל בית ספר יהיה מותאם לקהילת ההורים שלו. הצורך בגיבוש מסמך זה נובע בדיוק מהסיבה ההפוכה שהועלתה בכתבה. על מנת שעלות ההפרדה תרד מעל כתפי ההורים ותעבור למימון ציבורי, על מנת שלא יהיה שום קשר בין הפרדה לבין עלות ומדרג סוציו אקונומי כזה או אחר, נוצר המסמך. אנחנו יודעים שברגע שתקבע מדיניות הפרדה מהסוג שקבענו זה ימנע באופן מאוד ברור את חיזוקם ופתיחתם של בתי הספר פרטיים שהם אכן משמשים מקום שבו גובים לא מעט כספים וגם יוצרים בידול סוציו אקונומי. המגמה של החמ"ד היא בדיוק לעשות את ההפך הגמור – ליצור שוויון בבתי הספר נפרדים כמעורבים".

 

לכתבה ליחצו כאן