התנגשות של תפיסות עולם בחינוך הממלכתי דתי בישראל המקרה של בית ספר "מורשה" בפתח תקווה / שרי אלגד קלונסקי

מחקר זה מתחקה אחר מאבקי הכוח בין שתי קבוצות מרכזיות בציבור הציוני דתי בישראל,
ציבור הנע במתח שבין שמרנות לליברליזם. כל אחת מן הקבוצות מנסה להגיע לעמדות
השפעה בשדה החינוך הממלכתי דתי במדינה, ובכך לנווט את תהליכי השינוי המואצים
המתרחשים במבנים החברתיים-אידיאולוגיים שלו. מטרתן של הקבוצות היא לשעתק
ולהרחיב את בסיס הכוח, הלגיטימציה וההשפעה שלהן בתוך השדה, ובכך לעצב אותו על פי
דרכן ותפיסת עולמן )2011, Bourdieu .)
למערכת החינוך הממלכתי דתי מנדט בעיצוב אורחות החיים הקיימים בתוך מוסדותיה אף
שהיא שייכת לחינוך הממלכתי בישראל ומפוקחת על ידיו )2004, Katz .)היא מהווה מוקד
למאבק בין שתי קבוצות עיקריות בעלות אג'נדות שונות: קבוצה בעלת אידיאולוגיה שמרנית–
דתית וקבוצה המחזיקה באידיאולוגיה ליברלית. שתיהן מונעות מכוח הרצון להשפיע על
המבוגרים לעתיד ולעצב את תפיסת עולמם הדתית והחברתית כמו גם את אורחות חייהם
)1985, Schremer .)הימצאות נציגיו של ציבור זה בעמדות מפתח בציבוריות הישראלית
גורמת להדי המאבק הזה לצאת מן השיח המגזרי אל עבר כלי התקשורת הארציים, ויוצרת
דיונים סוערים באשר להשפעות תהליכי הליברליזציה והשמרנות על דמותה של החברה
הישראלית כולה.
בית הספר היסודי "מורשה" שירת את אוכלוסייתה של שכונת הדר גנים בפתח תקוה והחל
בשנת 8100 בתהליכי חלוקה לשני מוסדות עקב גודלו. השחקן המרכזי בתהליכים הללו היה
ועד ההורים של בית הספר, כשבבסיס תהליך החלוקה עמדה ההסכמה כי בתי הספר שיקומו
ימשיכו לשרת את כלל האוכלוסייה. במהלך הניסיונות לעיצוב דמותם של המוסדות
העתידיים, נחשפו קצוות אידיאולוגיים בין שתי קבוצות הורים, שביקשו – כל אחת מהן – ליצור
מוסד חינוכי שיהלום את תפיסתן. הדיונים הסעירו את מערכת החינוך המקומית ואת הציבור
הרחב בעיר כולה ואף סחפו את ראשי מערכת החינוך הכלל ארצית לתוכם. מחקר זה בודק
מהם תפיסות העולם והערכים השונים שהובילו את שתי קבוצות ההורים להיאבק זו בזו
ובסופו של דבר לפרק את בית ספר "מורשה" בפתח תקוה לשני מוסדות חינוך שונים,
המשרתים כל אחד מהם קבוצת אוכלוסייה אחרת מתוך המגזר הציוני דתי בשכונה.
הנתונים המובאים במחקר זה נאספו מתוך ראיונות עומק חצי מובנים עם דמויות בולטות
שהיו חלק מוועד ההורים באותה תקופה. בשלב איסוף הנתונים וניתוחם נעשה שימוש
בתאוריה של ליבליך, תובל-משיח וזילבר )0991 ,)המציעות את הגישה התכנית לחלקים,
גישה המתמקדת בתוכן הראיון תוך ניתוח כל חלק ממנו בנפרד. כך ניתן למצוא חזרתיות
הקושרת את תוכן הדברים שעלו מראיון בודד לתוכן שעלה מראיונות אחרים, מתוך ניסיון
למצוא הסבר רוחבי לתופעה הנחקרת. לבסוף התגבשו ארבעה ממצאים מרכזיים, שכל אחד
מהם נאסף סביב קטגוריה שתגדיר אותם היטב. שאלות המחקר דוייקו ככל שנמשך שלב
ניתוח הנתונים.
מן הקטגוריה הראשונה עולה כי בתוך ציבור אחד השואף לחיות יחד, קיימות בעצם שתי
קבוצות מרכזיות הנאבקות זו בזו ומושכות כל אחת לכיוונה, תוך ניסיון להשפיע על כלל
אורחות החיים הבית ספריים. מעורבותם של קבוצות ההורים בהתנהלותו של בית הספר
נתפשת על ידם כמשמעותית עד כדי כך שהיא משפיעה על הגדרת זהותם, קטגוריה
המסבירה את סערת הרוחות בה היו נתונים ההורים בתקופת החלוקה. לעומתם, הקטגוריה
השלישית העוסקת בהנהגת החינוך הממלכתי דתי בישראל על מנהליו ומפקחיו מתארת את
ההתנערות מאחריות שנעשתה לאורך שנים ארוכות, מציאות שאיפשרה לקבוצות שונות
לנווט את המערכת תוך השפעה של אג'נדות סובייקטיביות הרלוונטיות רק לחלקים
מהאוכלוסייה. ולבסוף, הקטגוריה האחרונה מציגה את תפיסת העולם הרווחת בקרב הציבור
הציוני דתי בישראל, לפיה המונח "תורני" – הנקשר לעיתים לשמם הפורמלי של חלק מבתי
הספר הממלכתיים דתיים – נתפס כסמל לאיכות, דבר הידוע ליוזמי הקמת בתי הספר ונעשה
במכוון בכדי למשוך תלמידים לרישום.
המחקר מנתח את הממצאים בעזרת התיאוריה של פייר בורדייה )Bourdieu Pierre ,
8118-0991 ,)ודן במתח המבני בין הקבוצה השלטת, המכונה בפי בורדייה אורתודוקסיה,
לבין הקבוצה המבקשת לשלוט – הטרודוקסיה בפיו. מן הממצאים עולה כי בשדה החינוך
הממלכתי דתי, הקבוצה האורתודוקסית השלטת היא הקבוצה המזוהה עם הצד השמרני-
חרדי-לאומי והיא זו המכתיבה את סדר היום הרעיוני של בית הספר השכונתי, והקבוצה
ההטרודוקסית הנאבקת בה ומנסה ליטול את מושכות ההנהגה היא קבוצה ליברלית
המעוניינת להכתיב סדר יום וערכים שונים. במאבק השכונתי-מקומי המתואר בהרחבה
במחקר, נאלצו הסוכנים החברתיים בשדה להשתמש בסוגי ההון השונים העומדים לרשותם,
בכדי לשכנע את קבוצת ההורים בשדה לתמוך ולעזור להם לתפוס עמדות השפעה בשדה.
מושא המאבק במקרה המתואר כאן הוא עיצוב דמותו הרעיונית של בית הספר הממ"ד, בתוך
ההקשר הרחב של חברה העוברת טלטלות ושינויים. מוסדות החינוך תופסים מקום מרכזי
בהיווצרותן ובקיומן של קהילות בחברה הציונית דתית בישראל. הבנת המאבק היצרי בין
שחקנים שונים בתוך השדה החינוכי של בית ספר אחד, עשויה לשפוך אור על דילמה
מורכבת המעסיקה ומגדירה מחדש את יחסי הכוחות בשדה הציוני דתי בישראל.