תקציר- חלק ד: השכלה גבוהה ותעסוקה
פרק 9: השכלה גבוהה
פרק זה סוקר את המשך הלימודים של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשנים 1989-2018 במוסדות ההשכלה הגבוהה (ללא האוניברסיטה הפתוחה). אלו הם הממצאים המרכזיים העולים מהפרק:
- שיעור הלומדים: לאורך השנים חלה עלייה משמעותית בשיעור הלומדים בהשכלה הגבוהה, ובפרט בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי: בעוד מקרב בוגרי שנתון 1989 בחינוך הממלכתי-דתי 28.2% התחילו תואר ראשון בטווח של 10 שנים מסיום התיכון לעומת 34.8% מבוגרי החינוך הממלכתי, בקרב בוגרי שנתון 2008 עשו זאת 49.6% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי לעומת 46.3% מבוגרי החינוך הממלכתי (עלייה ריאלית של 76% תוך שני עשורים בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי לעומת 33% בקרב בוגרי החינוך הממלכתי). מגמה דומה ניתן לראות גם בלימודי תואר שני: מבין בוגרי שנתון 1989 בחינוך הממלכתי-דתי 10.1% החלו תואר שני בטווח של 16 שנה מסיום התיכון לעומת 13% מבוגרי החינוך הממלכתי, ואילו מבין בוגרי שנתון 2002 בחינוך הממלכתי-דתי עשו זאת 16.3% לעומת 15.5% מבוגרי החינוך הממלכתי (עלייה ריאלית של 61% בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי לעומת 19% בקרב בוגרי החינוך הממלכתי). מנגד, בקרב תלמידי דוקטורט (תואר שלישי) ניתן לראות עדיין שיעור גבוה יותר של בוגרי חינוך ממלכתי: מהשוואה בין בוגרי שנתון 1989 לבוגרי שנתון 2000 עולה כי בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי שיעור המתחילים לימודי תואר שלישי בטווח של 18 שנה מסיום התיכון ירד מ-1.46% ל-1.43%, ואילו בקרב בוגרי החינוך הממלכתי שיעור זה ירד מ-1.69% ל-1.65%.
פילוח הנתונים לפי מגדר מלמד כי שיעור הנשים הממשיכות ללימודי תואר ראשון גבוה בהרבה משיעור הגברים העושים זאת, הן בקרב בוגרי החינוך הממלכתי והן בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, ופער זה אף התרחב מאוד עם השנים כך שעיקר הגידול בהמשך לימודים לתואר ראשון לאורך השנים התרחש בקרב הנשים. כך, מבין הנשים בוגרות שנתון 2010 בחינוך הממלכתי-דתי 63.7% התחילו לימודי תואר ראשון לעומת 39.9% מהגברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, 56.7% מהנשים בוגרות החינוך הממלכתי ו-38.1% מהגברים בוגרי החינוך הממלכתי. בתואר שני ניתן לראות גם כן שיעור גבוה יותר של נשים בשני סוגי הפיקוח, ואילו בתואר שלישי שיעור הגברים גבוה יותר ובפרט בחינוך הממלכתי-דתי.
- פילוח לפי סוג מוסד אקדמי: על אף הגידול בשיעור הממשיכים ללימודי תואר ראשון, בשני סוגי הפיקוח ישנה ירידה בשיעור הממשיכים ללימודים באוניברסיטאות, כך שבעוד שמבין בוגרי שנתון 1990 בחינוך הממלכתי-דתי 24.5% למדו באוניברסיטה לעומת 28.7% בחינוך הממלכתי, בקרב בוגרי שנתון 2010 בחינוך הממלכתי-דתי רק 20.1% למדו באוניברסיטה, לעומת 20.3% בחינוך הממלכתי. מנגד, בקרב בוגרי שנתון 1990 בחינוך הממלכתי-דתי שיעור הממשיכים לתואר ראשון במכללות אקדמיות (ללא הוראה) עמד על 2.8% לעומת 7.7% בחינוך הממלכתי, בעוד שבקרב בוגרי שנתון 2010 בחינוך הממלכתי-דתי שיעור הממשיכים למכללה אקדמית עמד על 19.2% לעומת 23.9% בחינוך הממלכתי. עלייה משמעותית במיוחד ניתן לראות בשיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הלומדים במכללות להוראה: בזמן שבחינוך הממלכתי ישנה ירידה מ-4.4% מהבוגרים שלמדו במכללות להוראה בקרב בוגרי שנתון 1990 ל-3.8% מבוגרי שנתון 2010, אצל בוגרי החינוך הממלכתי-דתי ישנה עלייה משמעותית בשיעור הממשיכים ללימודים במכללה להוראה, מ-6.2% בקרב בוגרי שנתון 1990 ל-13.6% בקרב בוגרי שנתון 2010. פילוח הנתונים לפי מגדר מלמד כי מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בכל המוסדות ישנו שיעור גבוה יותר של נשים, אך הדבר בולט במיוחד במכללות להוראה: 17.5% מהנשים בוגרות החינוך הממלכתי-דתי לומדות במכללות להוראה לעומת 8.5% מהגברים.
- פילוח לפי אוניברסיטה: אוניברסיטת בר אילן ידועה בשיעור הגבוה של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הלומדים בה. עם זאת, במשך השנים ניתן לראות ירידה הדרגתית בשיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הלומדים בה: כך, שיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשנתון 1995 שהמשיכו ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת בר אילן עמד על 15% לעומת 6.2% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשנתון 2010. מנגד, בתקופה זו התפתח מאוד המוסד האקדמי באריאל שהפך לאוניברסיטה רק בשנת 2012: בעוד שמבין בוגרי שנתון 1990 למדו לתואר ראשון במוסד זה 0.3% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי, מבין בוגרי שנתון 2010 עשו זאת 5.9%. ככלל, מבין בוגרי שנתונים 1990-1995 בחינוך הממלכתי-דתי שהמשיכו ללימודי תואר ראשון באוניברסיטה, 56% למדו באוניברסיטת בר אילן, 19% למדו באוניברסיטה העברית, והיתר באוניברסיטאות האחרות (תל אביב, חיפה, הטכניון ובן גוריון), ואילו מבין בוגרי שנתונים 2010-2009 שהמשיכו ללימודי תואר ראשון באוניברסיטה (כולל אוניברסיטת אריאל), 31% למדו בבר אילן, 28% באריאל ו-16% למדו בעברית. כמו כן, בקרב נשים בוגרות חינוך ממלכתי-דתי ניתן לראות באופן מובהק את ההעדפה למוסדות שיש בהם שיעור גבוה של תלמידים דתיים, ובפרט באוניברסיטת בר אילן: כך, בקרב בוגרי שנתונים 2009-2010 בחינוך הממלכתי-דתי שלמדו תואר ראשון באוניברסיטת בר אילן, 76% היו נשים ורק 24% גברים.
- תחום לימודים: 14.7% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי לומדים את תחום החינוך לעומת 4.6% מבוגרי החינוך הממלכתי (פי 3.2). בהצגת הנתונים מבין הממשיכים ללימודי תואר ראשון עולה ש-27.6% מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הממשיכים לתואר ראשון עושים זאת בתחום החינוך. תחום נוסף שבו יש דומיננטיות של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הוא תחום מקצועות העזר הרפואיים (סיעוד, ריפוי בעיסוק וכדומה): 3.2% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי לומדים מקצוע זה לעומת 1.9% מבוגרי החינוך הממלכתי (פי 1.68). מנגד, התחומים שבהם בולט שיעור נמוך במיוחד של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הם בעיקר תחומי המדעים המדויקים: מתמטיקה ומדעי המחשב, מדעי הטבע, הנדסה ואדריכלות. כך, בתחום ההנדסה והאדריכלות שיעור בוגרי החינוך הממלכתי עומד על 9.5% לעומת 7.5% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי (פי 1.27); בתחום מדעי הטבע שיעור בוגרי החינוך הממלכתי עומד על 3.3% לעומת 2.2% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי (פי 1.5); ובתחום מתמטיקה ומדעי המחשב שיעור בוגרי החינוך הממלכתי עומד על 3.6% לעומת 2.4% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי (פי 1.5). כמו כן, גם בתחום האמנות ואומנויות ניתן לראות פער משמעותי: 2.4% מבוגרי החינוך הממלכתי המשיכו ללימודים בתחום זה לעומת 1.1% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי (פי 2.18). פילוח הנתונים לפי מגדר מלמד על שיעור גבוה של נשים בוגרות החינוך הממלכתי-דתי הלומדות את תחום החינוך (19.9%) ואת תחום מקצועות העזר הרפואיים (5.6%) לעומת שיעור נמוך מתוכן הלומדות את מקצועות המדעים המדויקים.
פרק 10: תעסוקה ושכר
פרק זה מצביע על מספר מאפיינים מרכזיים של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי והמשתייכים לחברה הדתית-לאומית בשוק העבודה:
תחומי תעסוקה: בשלושה ענפים כלכליים ניתן לראות ריבוי יחסי של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי: חינוך; מינהל ציבורי; ושירותי בריאות, רווחה וסעד. המרכזי שבהם הוא ענף החינוך שבו שיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי גבוה ביותר מפי שניים משיעור בוגרי החינוך הממלכתי (19.4% לעומת 9.4%), ובקרב המגדירים את עצמם דתיים מאוד הוא גבוה פי שלושה (29.2%). בענף המינהל הציבורי שיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי עומד על 11.8% לעומת 8.4% מבוגרי החינוך הממלכתי; ובענף שירותי בריאות, רווחה וסעד שיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי עומד על 9.7% לעומת 6.7% מבוגרי החינוך הממלכתי.
מנגד, שיעור נמוך של בוגרי חינוך ממלכתי-דתי בולט במיוחד בענפים הכלכליים "מידע ותקשורת" ו"שירותים מקצועיים מדעיים וטכניים", בהם כלולים מקצועות התכנות והמחשבים ושירותים נוספים בתחום טכנולוגיית המידע, ומגוון תחומי עבודה הדורשים הכשרה מתקדמת, בפרט תחום ההנדסה והאדריכלות ותחום המחקר המדעי והפיתוח. בשני ענפים אלו ביחד שיעור בוגרי החינוך הממלכתי גבוה ב-71% משיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי (19.8% לעומת 11.6%). בנוסף, שיעור נמוך במיוחד של בוגרי חינוך ממלכתי-דתי עובד בענף שירותי אירוח ואוכל (2.5%) ובענף אמנות, בידור ופנאי (1.1%), כך שבשני בענפים אלו שיעור בוגרי החינוך הממלכתי גבוה פי שניים באופן יחסי. אם כן, הממצאים מצביעים על נטייה ברורה של דתיים לתחומי תעסוקה מוטי המגזר הציבורי, בעוד תחומי התעסוקה שהדתיים ממעטים לעסוק בהם מרוכזים בעיקר במגזר הפרטי.
בהשוואה לפי מגדר בולט השיעור הגבוה במיוחד של נשים בוגרות החינוך הממלכתי-דתי בענף החינוך (25.8% מהבוגרות) ובענף שירותי בריאות, רווחה וסעד (14.3%). בקרב המגדירות את עצמן דתיות מאוד שיעור העובדות בענף החינוך גבוה במיוחד ועומד על 42%. ממצא מעניין נוסף הוא שניתן לראות דמיון לא מבוטל בין ההתפלגות של גברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי ונשים בוגרות החינוך הממלכתי בענפי הכלכלה השונים בשוק העבודה. ניתן לייחס זאת להשפעות נגדיות של המרכיב הדתי והמרכיב המגדרי המאזנים זה את זה ומביאים גברים דתיים ונשים חילוניות לבחירת תחומי תעסוקה דומים.
שכר: מהנתונים הקיימים על עובדים שכירים בגילאי 25-45 עולה כי השכר החודשי הממוצע של גברים בוגרי החינוך הממלכתי גבוה ב-22% מהשכר החודשי הממוצע של גברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי (16,385 ש"ח לעומת 13,384 ש"ח), והשכר החודשי הממוצע של נשים בוגרות החינוך הממלכתי גבוה ב-15% מזה של נשים בוגרות החינוך הממלכתי-דתי (10,478 ש"ח לעומת 9,138 ש"ח). הדבר נובע מכך שבוגרי החינוך הממלכתי-דתי עובדים בשיעור נמוך יחסית בענפים המתגמלים ביותר בשוק העבודה (מידע ותקשורת; שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים), ומאידך עובדים בשיעור גבוה בענפים שבהם שכר נמוך יחסית (חינוך; בריאות, רווחה וסעד). בנוסף, השכר הנמוך נובע גם ממספר שעות עבודה חודשי נמוך יותר בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי.
עצמאים: שיעור העצמאים מבין בוגרי החינוך הממלכתי גבוה ב-42.3% משיעור העצמאים מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי (6.3% מבין בוגרי החינוך הממלכתי לעומת 4.4% מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי). בולט במיוחד השיעור הנמוך של נשים עצמאיות בוגרות החינוך הממלכתי-דתי (3.5% בקרב נשים לעומת 5.5% בקרב גברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי).
מנהלים: שיעור החילונים המשמשים כמנהלים במקום עבודתם גבוה ב-51% משיעור המנהלים בקרב המגדירים את עצמם דתיים (13.9% לעומת 9.2%). מבין הדתיים, שיעור המנהלים בקרב המגדירים עצמם דתיים גבוה ב-39% משיעור המנהלים בקרב המגדירים את עצמם כדתיים מאוד (9.6% לעומת 6.9%). השוואה לפי מגדר מלמדת ששיעור המנהלות בקרב נשים דתיות הנו נמוך יחסית (6.2%), ובקרב נשים דתיות הוא נמוך מאוד (2.8% בלבד).
