מיונים ואחריות על כלל ילדי ישראל

מאת אביגיל בן ארי, רכזת קהילות בתנועת נאמני תורה ועבודה. פורסם בסרוגים, י"ב אדר ב' תשפ"ד. מערכת החינוך הציבורי במדינת ישראל מחויבת לתת מקום והזדמנות שווה (כמה שניתן) לכלל הילדים. במערכת הזו אין אפשרות לסנן תלמידים, והוא פתוח לכל גווני האוכלוסייה. גם במוסדות החמ"ד יש חובה לקבל את כלל האוכלוסייה המעוניינת בחינוך דתי לילדיה. היא […]

כשהייתי ילדה, היה יותר מדי אכפת לי. היה אכפת לי איך שהילדים בכיתה מתנהגים זה לזה, היה אכפת לי שכולם יתרמו כסף לקניית מתנה ליום הולדת של המחנכת, היה אכפת לי שכולם יבואו לבני עקיבא ויירשמו למסע, והיה אכפת לי שנזכה בתחרות הכיתה הכי מקושטת. תמיד דאגתי לעודד ולהלהיב את כולם, ועוד יותר דאגתי – כשלא כולם נרתמו למשימה או לרעיון. אימא שלי הייתה דואגת, שזה שובר את ליבה של הילדה הכול כך אכפתית שלה, ושיבוא יום והיא תתרסק אל מול המציאות שבה כל אחד בוחר את בחירותיו, ולא משיקולים חברתיים וכלליים.

בשבת הקרובה יפרסמו רשתות בתי הספר הדתיים שלל ברכות לבתי הספר שזכו בהצטיינות, אז בחרנו להבליט ולשבח את אותם בתי הספר שאין להם רשת, ואין מי שיתפאר בהישגיהם. הנה המצטיינים האינטגרטיביים, שזו ההזדמנות לציין ולהודות להם על תרומתם לחינוך הדתי:

אורית לסר בראיון בגלי ישראל על הפרסומת החדשה של 'כינור דוד' בה מחפשים גאונים.
האם זה מה שאנחנו מחפשים כבית ספר? ומה תפקידו של בית הספר בסיפור?