נוסח משולב לספרדים ואשכנזים – לראש השנה ויום הכיפורים

במשך מאות בשנים נהגנו להתפלל בנוסח אבותינו. בימינו אנו — זכינו לחיות בתקופה של קיבוץ גלויות, ומשפחות רבות בהן חיים יחדיו בני עדות שונות, מוצאות עצמן נקרעות בין הרצון לשמור על נוסח אבותיו של כל אחד ואחת מבני המשפחה לבין הרצון והצורך להתפלל יחדיו – כל המשפחה. כך גם קהילות, בהן מתכנסים בני עדות שונות, ניצבות בפני האתגר להתפלל יחד ולשמר את הנוסחים של כלל המתפללים.

הקהילה הוותיקה "שיח יצחק" בירושלים, התאחדה לפני מספר שנים עם קהילה צעירה המורכבת ממשפחות בהן בני הזוג מעדות שונות. במסגרת האיחוד עברה הקהילה להתפלל בנוסח המשלב נוסח "ספרד" ונוסח "עדות המזרח". במהלך השבתות הרגילות השילוב מתבצע כך שכל תפילה נאמרת בנוסח אחר: בערב שבת – קבלת שבת נאמרת בנוסח אחד וערבית בנוסח אחר, שחרית בנוסח אחד ומוסף בנוסח אחר. הקוראים בתורה – קוראים כל אחד בנוסח שלו. כך מתפללים כולם יחד, שומעים מידי פעם את הנוסח המוכר וזוכים להכיר נוסחים נוספים.

בשנים האחרונות מתמודדת הקהילה עם אתגר ראש השנה ויום הכיפורים, בימים אלו ניכר כי קשה עוד יותר לוותר על גרסא דינקותא. קשה לוותר על המנגינות המוכרות של אותו חזן אהוב ששמענו בילדותנו, קל וחומר שקשה להתפלל בנוסח פחות מוכר. עם הקושי, גובר גם הצורך למצוא מקום בו כל בני המשפחה יכולים להתפלל יחדיו.

הקהילה מקיימת מזה מספר שנים מניין נסיוני המשלב נוסח "עדות המזרח" ונוסח "ספרד" בראש השנה וביום הכיפורים.

משנה לשנה גדל מספר המשתתפות והמשתתפים, ואופן השילוב הולך ומשתפר בעקבות לקחים משנים קודמות.

חוברת זו – לראש השנה וליום הכיפורים  – הינה פרי עמל רב של חשיבה והתנסות של חברי קהילת שיח יצחק, החזנים, המתפללות והמתפללים. החוברת אינה מחליפה את המחזור, אלא נלווית אליו. כל אחד מחזיק במחזור שלו, ומוצא בחוברת את ההשלמות שאינן בנוסח שלו.

בחרנו להכין חוברת השלמה ולא להוציא לאור מחזור שלם משולב, הן מכיוון שאין הדבר בכוחנו, והן מכיוון שאנו מאמינים שהשילוב בין הנוסחים עדיין בהתהוות, ולא נכון כבר לקבע אותו במחזור שלם.

כיוון שמצאנו כי החוברת מועילה ונוחה לשימוש והתפילה המשולבת שמחה ומוצלחת, אנו שמחים מאוד לחלוק אותה עם קהילות נוספות ואנו מקווים כי תמצאו בה תועלת. נשמח גם לראות שילובים נוספים בין נוסחים נוספים בעתיד.

ראשית, חשוב להזכיר ולציין כי כמו בימות החול ובשבתות, כך גם בראש השנה וביום הכיפורים קיים דמיון רב בין הנוסחים בעיקר התפילה. ההבדלים העיקריים הם בפיוטים השונים שנוספו לתפילה במהלך השנים, וכמובן – בניגוני התפילה.

במהלך ראש השנה ויום הכיפורים מתקיימות תפילות רבות, והדרך הפשוטה ביותר לקיים תפילה משולבת היא לחלק את התפילות לנוסחים השונים: בראש השנה אפשר לקיים שחרית אחת בנוסח אחד ושחרית שנייה בנוסח אחר, מוסף אחד בנוסח אחד ומוסף שני בנוסח אחר, לסירוגין. ואכן, זהו המבנה שבחרנו, העומד בבסיס השילוב. כל אחת מהתפילות נאמרת בהובלה של חזן הבקיא באחד הנוסחים, והתפילה מתנהלת בעיקרה לפי נוסח זה.

חלוקת התפילות המוצעת בחוברת לפי הנוסחים:

באחד הימים של ראש השנה – שחרית בהובלת נוסח "ספרד" ומוסף בהובלת נוסח "עדות המזרח", וביום השני להיפך (סדר הימים אינו משנה, והחוברת מותאמת לשתי האפשרויות).

תפילת ערבית אחת בניגון ספרדי ואחת בניגון אשכנזי.

ביום הכיפורים – ערבית בהובלת נוסח "ספרד", שחרית בהובלת נוסח "ספרד", מוסף בהובלת נוסח "עדות המזרח", מנחה בהובלת נוסח "עדות המזרח" ונעילה בהובלת נוסח "ספרד".

עם זאת, רצינו ליצור מצב בו כל אחד "מרגיש בבית" בכל אחת מהתפילות, גם אם אינה בנוסח שלו. לשם כך מיפינו את הפיוטים וחלקי התפילה המרכזיים אשר בלעדיהם "התפילה אינה תפילה" בכל אחד מהנוסחים, ושילבנו אותם בתפילות שבהובלת הנוסח האחר. לדוגמה: הפיוטים הספרדיים "עת שערי רצון" או "אם אפס רבע הקן" שלפני התקיעה בשופר נאמרים בשני ימי ראש השנה, גם כאשר ההובלה היא בנוסח "ספרד"; הפיוט "ונתנה תוקף" נאמר במוסף בשני ימי ראש השנה, גם כאשר ההובלה היא בנוסח "עדות המזרח"; הפיוט "אל נורא עלילה" נאמר בתפילת נעילה, גם כאשר ההובלה היא בנוסח "ספרד"; פתיחת הארון לפי נוסח "עדות המזרח" שולבה בכל התפילות הרלוונטיות. תוספות והשלמות אלו, הן עיקר החוברת שלפניכם.

כדי לאפשר השלמות אלו מהנוסח האחר, החלטנו להשתמש במודל הרווח בעדות המזרח של "חזן וסומך": החזן הוא מוביל התפילה לפי הנוסח המרכזי באותה תפילה ולצידו עומד סומך הבקיא בנוסח השני ומוביל את ההשלמות. כדי לאפשר תוספות אלו, מבלי להאריך את התפילה יתר על המידה מפני "טרחא דציבורא", בחרנו במספר מצומצם ביותר של מקרים לדלג על כמה פיוטים, או לקצרם, בעיקר אם הם נאמרים יותר מפעם אחת באותו יום, כך שהם נאמרים פעם אחת. הערות לגבי דילוגים אלו – מופיעות בחוברת. מניסיוננו בשנים האחרונות, התפילה המשולבת לא היתה ארוכה מהרגיל, ואורך התפילה היה תלוי בעיקר בחזן ובניגוניו. אתגר מיוחד לשילוב היה אמירת הסליחות ביום הכיפורים. כאן ההבדל בין הנוסחים גדול: בנוסח "עדות המזרח" הסליחות נאמרות בכל התפילות. במהלך יום הכיפורים אומרים עשרים ושש פעמים "ויעבור ה' על פניו" – כמניין גימטריית שם ה'. בערבית – חמש, בשחרית – חמש, במוסף – שבע, במנחה – שש ובנעילה – שלוש. הסליחות נאמרות לאחר חזרת הש"ץ אחרי הווידוי. בנוסח "ספרד" נאמרות הסליחות רק בערבית ובנעילה, והן נאמרות בתוך חזרת הש"ץ לפני הווידוי. בתפילות שחרית מוסף ומנחה נאמרת תפילת

"שמע קולנו" לפני הווידוי, ללא סליחות. בבניית התפילה המשולבת בחרנו לשמור על מבנה הסליחות בנוסח "עדות המזרח" ולומר 26 פעמים "ויעבור" לפי החלוקה שצויינה לעיל. בתפילות ערבית ונעילה – הסליחות נאמרות בתוך חזרת הש"ץ לפני הווידוי, לפי מנהג נוסח "ספרד", ונבחרו פיוטים משני הנוסחים הנאמרים בין הסליחות. בתפילות שחרית, מוסף ומנחה – הסליחות נאמרות לאחר חזרת הש"ץ אחרי הווידוי, לפי מנהג נוסח "עדות המזרח".

דגשים נוספים בתפילת יום הכיפורים:

תפילת שחרית של יום כיפור היא בהובלת נוסח "ספרד". עם זאת רצינו לאמר גם את נוסח הווידוי הגדול לרב ניסים גאון אשר נאמר לפי נוסח "עדות המזרח" בתפילת ערבית ובתפילת שחרית. בחרנו לאומרו בתפילת שחרית במקום נוסח הווידוי הקצר של נוסח "ספרד".

תפילת מוסף של יום כיפור היא בהובלת נוסח "עדות המזרח". עם זאת היה חשוב לנו לשלב את הפיוט "ונתנה תוקף" המזוהה מאוד עם יום הכיפורים בציבור הישראלי. פיוט זה נאמר לפני "קדושה", אולם בנוסח "עדות המזרח" מופיעים קטעי מעבר אחרים כשירשור ל"קדושה". על מנת שלא לפגוע ברצף התפילה הקדמנו את הפיוט "ונתנה תוקף" לפני תפילת הלחש של מוסף, והוא נאמר עד המילים "ואתה הוא מלך אל חי וקיים" ללא החלק המהווה שירשור ל"קדושה".

"סדר העבודה" נאמר בנוסח "עדות המזרח" הדומה מאוד ל"נוסח ספרד". אנו ממליצים לחזן ולסומך לגוון במנגינות בחלקים החוזרים. נוסח "אשכנז" לעומת זאת, שונה מאוד משני נוסחים אלו, ועל כן הבאנו בחוברת זו את "סדר העבודה" בנוסח "עדות המזרח" לטובת המחזיקים במחזור אשכנז.

זמן תחילת תפילת נעילה התברר כשונה בנוסחים השונים. בעוד שלפי נוסח "עדות המזרח" משתדלים להתחיל את תפילת נעילה מאוחר, כדי לא להגיע לסיום התפילה לפני סוף הצום, הרי שלפי נוסח" ספרד" מקפידים לומר את מילות הפיוט "היום יפנה, השמש יבא ויפנה, נבואה שעריך" לפני השקיעה. אנו ממליצים לקבוע את זמן תפילות מנחה ונעילה כך שיתאפשר לומר את הפיוט לפני השקיעה.

במהלך התפילה עצמה, ראינו מנסיוננו כי החוברת פשוטה לשימוש ואינטואיטיבית לציבור המתפללים. המתפללים עוקבים אחר התפילה במחזורים שבידיהם, וכשהם שומעים את החזן או את הסומך אומר קטע שלא מופיע במחזור שלהם, הם עוברים לחוברת ומוצאים את הקטע החסר. ההתמצאות בחוברת מתאפשרת בעזרת הכותרות וכותרות העמודים, הגופנים השונים לנוסחים השונים וסימני השופר והרימון המציינים אף הם את הנוסחים השונים: המחזיקים בידם מחזור בנוסח "עדות המזרח" יעקבו אחר סימן השופר, והמחזיקים מחזור בנוסח "ספרד" יעקבו אחרי סימן הרימון.

עם זאת, חשוב לזכור כי התמצאות המתפללים פשוטה, בתנאי שהחזנים והסומכים מובילים את התפילה בבטחה. אנו ממליצים לחזנים ולסומכים להיפגש ולתכנן יחד את מהלך התפילה. יש לעבור על כל הפרטים בחוברת, לסמן בתוך המחזורים את המקומות בהם על החזן לעצור ולהעביר את השרביט לסומך, ולסמן את כל השינויים ואת כל המקומות בהם יש לפנות לחוברת. רצוי גם להחליט מראש על המנגינות ואפילו לתאם את המנגינות בין החזנים של שני ימי ראש השנה, כדי לאפשר גיוון מירבי, גם בין הנוסחים וגם בין מנגינות שונות של אותו הנוסח.

מרכיב עיקרי התורם לאווירת התפילה הוא היכרות קהל המתפללים עם המנגינות. אנו ממליצים לקיים מפגשים של חברי הקהילה לפני החגים, במטרה ללמוד את מנגינות הפיוטים. כדאי מאוד ללמוד את מנגינות פיוטי תקיעת השופר. היכרות מוקדמת עם הסליחות המשולבות במהלך חודש אלול תורמת מאוד לתפילת יום הכיפורים.

נשמח לשתף מניסיוננו ולעזור לכל קהילה שמתנסה בשילוב.