תשלומי ההורים הגבוהים מייצגים בעיה שהיא חברתית ביסודה ועל כן, טיפול שאינו רוחבי, עלול היה להביא לרעות חולות אחרות, כגון: הורדת כמות לימודי החול מתוכנית הלימודים, מעבר למוסדות פרטיים לגמרי, יצירת קומבינות חדשות, ולעוד בעיות תקציביות וחברתיות נוספות[1].
על כן ראוי שכל הליך להורדת שכר הלימוד ילווה בראש ובראשונה במספר שינויי עומק:
- הגדלת נפח מוסדות החמ"ד ומניעת הקמת מוסדות ללא הצדקה:
מצ"ב נספח מהדיון שהתקיים בנובמ' 2020 בכנסת. במציאות בשטח, מוסדות מיותרים ממשיכים לקום, למרות הטענה כאילו אין כמעט הקמה של מוסדות כאלה.
- אכיפה של מנגנון התשלומים: לוודא את קיומה של שקיפות מלאה מול ההורים, להגביר את האכיפה כנגד מוסדות אשר חורגים מהתשלומים המותרים, ולהקפיד שהתשלומים ייעשו רק במקום בו קיימת אופציה ללמידה ללא תשלומים אלו.
- הרחבת התקצוב הדיפרנציאלי לכלל מערכת החינוך, בהתאם לדירוג החברתי-כלכלי של בית הספר, על שלל מרכיבי התקצוב, כולל "הוצאות אחרות" המחייבות תִקנון ותקצוב מלא (למשל בהתקזזות על מענקי איזון, או בדרכים אחרות בהתאם למקום). הוספת "הוצאות אחרות" תותנה בהתנהגות ציבורית של המוסד.
- הסדרת נושא החינוך הפנימייתי בחמ"ד, נהלי וכללי הגבייה וכו'– יש להסדיר את כל נושא הגבייה עבור הפנימיה ולדרוש מבתי הספר פירוט גם על סעיף הפנימייה אשר עלול להגיע למעל 10,000 ₪, ללא פירוט.
- תהליכי התייעלות פנימיים בתוך מוסדות החמ"ד: בחלק גדול ממוסדות החמ"ד ישנם "מורים מיותרים" ועובדי הוראה שאינם נדרשים למערכת. העניין מייצר עומס על סל שעות התקן של בית הספר ומביא בהכרח לגירעון תקציבי.
- חיזוק פרופסיית המנהל בבתי הספר של החמ"ד– יש לייצר מצב בו במקביל למעמדו כדמות רוחנית, המנהל הוא גם דמות ניהולית פרופסיונאלית, הבקיאה בהיבטים של כלכלת חינוך, ובעומק הדרישות הפדגוגיות של משרד החינוך במגוון מקצועות הלימוד. חיזוק שכזה יסייע מאוד להסדרה והתייעלות גם בערוץ של תשלומי הורים, מניעת "שומנים" בבית הספר וכו'.
אם לא נתקן זאת, נמשיך לעודד את המצב הקיים בו: גם משרד החינוך משקיע יותר כסף בחינוך הדתי, גם ההורים נדרשים לפצות באמצעות תשלומי הורים גבוהים, גם התלמיד הדתי מקבל פחות, וגם המוסדות נמצאים תמידית במצב של חוסר יציבות תקציבית.
[1] להרחבה: תשלומי הורים בחינוך הדתי, קובי גרוסמן, נאמני תורה ועבודה, 2018.
__________________
מבחר נתונים (על פי מערכת אפיק –על פי המדווח למשרד החינוך. סוף תשע"ו):
- ממוצע הגבייה של חטיבות הביניים והחטיבות העליונות לפי רשת חינוך:
- פילוח תשלומי הורים בממוצע בחמ"ד, לפי קטגוריות:
נספחים:
התייעלות תקציבית של מוסדות החמ"ד
בשכבה ממוצעת בחטיבת ביניים בחינוך הממלכתי-דתי לומדים 45 תלמידים לעומת 90 בחינוך הממלכתי. בשכבה ממוצעת בתיכון בחינוך הממלכתי-דתי לומדים 54 תלמידים לעומת 110 בחינוך הממלכתי. ביחס לטענה כי המוסדות קטנים בגלל פיזור גיאוגרפי ובגלל ההפרדה המגדרית, יש לחדד כי טענה זה נכון רק באזורים בודדים. במרבית אזורי הארץ, הסבר זה אינו מסביר את קוטן המוסדות. מוסד חדש מאושר לעיתים על אף שקיים מוסד מתאים בסביבה הקרובה, והתלמידים שמגיעים למוסד החדש נגרעים מזה הקיים. מתוך רשימת המוסדות החדשים המוקמים מידי שנה, אנו מעריכים כי שליש מהמוסדות נפתחו ללא הצדקה מספרית, תוך פגיעה במוסדות קיימים.
כך קורה שבגלל בעיית הגודל: גם משרד החינוך נאלץ להשקיע יותר כסף בחינוך הדתי, גם ההורים נדרשים לפצות באמצעות תשלומי הורים גבוהים, גם התלמיד הדתי מקבל פחות, וגם המוסדות נמצאים תמידית במצב של חוסר יציבות תקציבית, במיוחד ברגעי משבר כלכלי.
לצורך הגדלת נפח מוסדות החמ"ד אנו מציעים לדון בסוגיות הבאות:
1. התוויית מדיניות ברורה בנתינה של סמלי מוסד חדשים, לצורך מניעת לחצים שאינם עניינים. מוצע להסמיך גורמים רלוונטיים על מנת ליצור מנגנון מקצועי רחב שתפקידו לבחון את הצורך.
2. אכיפה כנגד מוסדות הנפתחים ללא רישיון כמתבקש לפי חוק ("חומה ומגדל"). המשרד מוציא צו סגירה, אך לחץ פוליטי מעניק להם רישיון בהמשך, או מחייב את המערכת לקבלם כמוסד עצמאי בתוך מוסד קיים.
3. חיזוק המרכיבים התקציביים המעודדים מוסדות גדולים, בהתאם למדד פיזור גיאוגרפי. – זאת על מנת לזהות ולעודד איחוד מוסדות קטנים ולהוריד כדאיות פתיחה של מוסדות חדשים ללא הצדקה מספרית מובהקת.
4. הסדרת מנגנון תקציבי שיאפשר הפרדה מגדרית בכיתות, על פי החלטת הקהילה, בתצורה בה השעות והתקנים הנדרשים, מתקזזים באופן שקוף ומסודר עם המשאבים הקיימים של ביה"ס. אחת הדרכים להתמודד עם בעיית התקנים במוסדות קטנים בעלי הפרדה מגדרית, היא בעזרת פיצול המוסד כולו לפי מגדר. במרבית המקרים, הדבר מגדיל את גובה התקציב הנדרש, תוך יצירת שני בתי ספר קטנים עוד יותר[2]. לחלופין, מתבצע שימוש בשעות פרופסיונליות, שעות מילוי מקום, שעות השתלמות, "חוגים תורניים" וכדומה כמקור לתקצוב ההפרדה, באופן שמעודד חוסר התייעלות כלכלית ולעיתים אף אינו שקוף והגון מול מוסדות אחרים. אנו מציעים להסדיר מנגנון תקציבי המאפשר, על פי החלטת הקהילה, את המשך הפרדת הכיתות בתצורה בה השעות והתקן יורדים ממשאבי בית הספר. הדבר יאפשר למוסדות להיות נפרדים ללא צורך במשחקים תקציביים, כאשר הדבר אינו מחייב תקצוב נוסף.
5. חיזוק מרכיבי ציבוריות ואחריות חברתית המונעים סינונים ישירים ועקיפים. בית ספר אשר חפץ בתגבור תקציבי כלשהו, חייב להיות בי"ס הפועל לפי אמות מידה של ציבוריות והכלה. ניתן לעשות זאת באמצעים שונים כמו תקצוב דיפרנציאלי של התוספות לפי מידת האינטגרציה של בית הספר, "מדד הכלה" אשר יהיה בנוי משכלול נתונים כמו קליטת תלמידים מרקעים סוציו אקונומיים שונים, נשירה נמוכה והשוואה בין הרמה החברתית כלכלית של תלמידי בית הספר לסביבתו. "התמונה החינוכית" תתוקן בהתאם לרמת הסינונים והאינטגרציה וכו'.
באופן שכזה בתי הספר הממלכתיים דתיים יגדילו את נפחם, דבר שיביא להתייעלות כללית, הורדת תשלומי הורים, ובעיקר להעשרת תפוקות החינוך והיכולת לתת תשומת לב רבה יותר לכל תלמיד בהתאם לצרכיו.
ערכית, אנו מאמינים כי צעד שכזה גם יביא להעמקת חיבורים חברתיים נדרשים, וכן יוביל לגיוון נרחב יותר של הצוות החינוכי, דבר אשר יחזק את יכולת החיבור של תלמידי החמ"ד אל ערכי היהדות.
נתונים על גודל המוסדות ומוסדות חדשים[3]
מאפיין משמעותי נוסף של החינוך הממלכתי-דתי הוא המספר הקטן של תלמידים בממוצע למוסד. בשני התרשימים הבאים מוצג מספר התלמידים הממוצע בבתי הספר היסודיים ובבתי הספר העל-יסודיים לאורך השנים, בהשוואה בין החינוך הממלכתי לחינוך הממלכתי-דתי.
בשני סוגי הפיקוח ישנה עלייה לאורך השנים במספר התלמידים הממוצע למוסד בבתי הספר היסודיים, ובחינוך הממלכתי-דתי העלייה משמעותית יותר. עם זאת, גם בשנת 2020 ישנו הבדל במספר התלמידים הממוצע בבתי הספר היסודיים בין שני סוגי הפיקוח: בחינוך הממלכתי-דתי ישנם 300 תלמידים בממוצע בבית ספר יסודי לעומת 361 בחינוך הממלכתי. בחינוך העל-יסודי ניתן לראות יציבות במשך שני עשורים במספר התלמידים הממוצע במוסד בחינוך הממלכתי-דתי וירידה קלה במספר התלמידים הממוצע במוסד בחינוך הממלכתי, ועם זאת, הפערים בחינוך העל-יסודי בין שני סוגי הפיקוח רחבים מאוד גם בשנת 2020: בעוד בחינוך הממלכתי-דתי מספר התלמידים הממוצע בבית ספר על-יסודי עומד על 247 תלמידים, בחינוך הממלכתי מספר התלמידים הממוצע בבית ספר על-יסודי עומד על 467 תלמידים, כמעט פי שניים.
מספר תלמידים ממוצע בשכבה בשנת 2020, לפי פיקוח ושלב חינוך (ולא לפי מוסד):
בעוד בבתי הספר היסודיים מספר התלמידים הממוצע לשכבה בחינוך הממלכתי-דתי נמוך רק במעט מאשר בחינוך הממלכתי (50 לעומת 60), בחטיבות הביניים ובתיכונים מספר התלמידים הממוצע לשכבה בחינוך הממלכתי גבוה פי שניים מאשר בחינוך הממלכתי: בשכבה ממוצעת בחטיבות ביניים בחינוך הממלכתי לומדים 89 תלמידים לעומת 49 תלמידים בשכבה ממוצעת בחטיבת ביניים בחינוך הממלכתי-דתי; ובשכבה ממוצעת בתיכון ממלכתי לומדים 110 תלמידים לעומת 54 תלמידים בשכבה ממוצעת בתיכון ממלכתי-דתי.
רשימת מוסדות חדשים בחמ"ד -2019- 2021[4]:
| סמל | שם מוסד | ישוב | מספר תלמידים בשנת הפתיחה | ||
| אין | ישיבה קטנה חיפה | חיפה | 2021 | חט"ב ועל יסודי | |
| 344259 | אולפנת חריש | חריש | 2020 | חט"ב בלבד | 45 |
| 384545 | ישיבה תיכונית ממ"ד | חריש | 2020 | חט"ב בלבד | 29 |
| 384552 | כנפי רוח בנות | חריש | 2020 | יסודי בלבד | 376 |
| 384610 | שירת הגליל | הודיות | 2020 | יסודי בלבד | 124 |
| 384644 | חב"ד חריש | חריש | 2020 | יסודי בלבד | 33 |
| 482828 | עלי זהב | עלי זהב | 2020 | יסודי בלבד | 55 |
| 482844 | ישיבה תיכונית הר ברכה | ברכה | 2020 | חט"ב בלבד | 76 |
| 482851 | שלהבות | ראשון לציון | 2020 | יסודי בלבד | 83 |
| 581397 | שלהבות | נתניה | 2020 | יסודי בלבד | 118 |
| 641621 | מקיף מדעים | אשקלון | 2020 | חט"ב בלבד | 195 |
| 641639 | גשר ממ"ד | בית שמש | 2020 | יסודי בלבד | 20 |
| 641969 | בית חיה מושקא | מגדל העמק | 2020 | יסודי בלבד | 17 |
| 650002 | תתמ"ד בנות נריה | טלמון | 2020 | יסודי בלבד | 79 |
| 650069 | בית ישראל | ירושלים | 2020 | יסודי בלבד | 22 |
| 810002 | המדרשה | ניצן | 2020 | חט"ב | 109 |
| 482588 | בראשית | רחובות | 2019 | יסודי בלבד | 92 |
| 482737 | תלמוד תורה | גדרה | 2019 | יסודי בלבד | 84 |
| 482745 | יסדת עוז | קדומים | 2019 | יסודי בלבד | 104 |
| 581223 | בר אילן | פתח תקווה | 2019 | חט"ב בלבד | 20 |
| 581231 | אולפנא הר חברון | סנסנה | 2019 | חט"ב בלבד | 43 |
| 630038 | כרמי גת | קרית גת | 2019 | יסודי בלבד | 35 |
| 630236 | ת"ת מצפה יריחו | מצפה יריחו | 2019 | יסודי בלבד | 119 |
| 630244 | באר | ירושלים | 2019 | יסודי בלבד | 18 |
| 630251 | זמרת הארץ | עמיחי -בנימין | 2019 | יסודי בלבד | 99 |
| 641589 | מאור התורה | ירושלים | 2019 | חט"ב בלבד | 8 |
| 759688 | שבות ישראל | אפרת | 2019 | עליונה בלבד | 54 (כיום) |
| 761395 | ישיבת מצפה רחובות | רחובות | 2019 | עליונה בלבד | 28 (כיום) |
דוגמאות למוסדות ציוניים דתיים שנפתחו בשנת 2019 – 2020 (רשימה חלקית[5]):
| *אין | תלמוד תורה ניצן (פועל תחת ממ"ד) | ניצן | 2020 | יסודי בלבד | |
| (חרדי)636902 | בנות יצהר | יצהר | 2020 | יסודי בלבד | |
| (חרדי)756320 | נווה אריאל | אריאל | 2019 | יסודי בלבד | |
| (חרדי) 756973 | ת"ת דרכי מוריה | פתח תקווה | 2019 | יסודי בלבד | |
| *אין | תלמוד תורה שוקדה | שוקדה | 2020 | יסודי בלבד | |
| אין* | ת"ת מוריה | מעלה אדומים | 2019 | יסודי בלבד | |
| אין* | ת"ת אפרת | אפרת | 2019 | יסודי בלבד | |
| אין* | ת"ת רזיאל | רמלה | 2019 | יסודי בלבד | |
| אין* | ת"ת חריש | חריש | 2019 | יסודי בלבד | |
| אין* | ת"ת פרדס חנה | פרדס חנה-כרכור | 2019 | יסודי בלבד | |
| אין* | ת"ת ערד | ערד | 2019 | יסודי בלבד |
[1] להרחבה: תשלומי הורים בחינוך הדתי, קובי גרוסמן, נאמני תורה ועבודה, 2018.
[2] מעבר לחסרון התקציבי, הדבר משמש כיתרון משמעותי חדש המעודד הפרדה מגדרית. כמו כן, הדבר מביא במקרים רבים לעזיבה של אוכלוסיות מסוימות את החמ"ד: במקום שבו יש ממ"ד ניפרד (בכיתות ניפרדות) וממ"ד מעורב יהיו יותר תלמידים מאשר כאשר יש ממ"ד בנים וממ"ד בנות.
[3] מתוך מחקר של נאמני תורה ועבודה בעריכת אריאל פינקלשטיין, 2020. הנתונים בסעיף זה מבוססים על עיבודי המחבר למידע שהופק ממערכת "במבט רחב" של משרד החינוך.
[4] רשימת המוסדות בהמשך נבנתה על פי נתוני משרד החינוך באתר "הכל אודות בית הספר".
[5] רשימת המוסדות נעשתה ע"פ פניות הורים מהשטח והיא בנוייה לפי הערכה בלבד. נשמח לכל תיקון והוספה.
