עלייה חדה בהפרדה בין בנות ובנים ביסודי בחינוך הממלכתי־דתי

מחקר חדש ומקיף מגלה את התרחבות היקף ההפרדה המגדרית בחינוך היסודי בבתי הספר ממלכתיים־דתיים בישראל. מהמחקר עולה כי במשך 15 השנים האחרונות עלה שיעור התלמידים הלומדים במוסדות המפרידים בנים ובנות מ-33% ל-51%. המחקר, שערכה תנועת "נאמני תורה ועבודה", העוקבת אחר מגמות אלו בקרב הציבור הדתי בישראל, בדק גם את מידת ההשפעה של ההפרדה על ההישגים הלימודיים ועל מידת קליטת האוכלוסיות החלשות בבתי הספר המפרידים בנים ובנות.

המחקר מאשש ממצאים שהתגלו בעבר, ולפיהם בתי הספר המפרידים הם גם סלקטיביים יותר ויש בהם פחות תלמידים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך, לעומת בתי הספר המעורבים: רק 14% מהתלמידים בבתי הספר המפרידים הם ממעמד חברתי נמוך לעומת 27% במוסדות המעורבים. זאת למרות שבאופן מסורתי, החינוך הממלכתי־דתי כולו קולט שיעור גבוה של אוכלוסיות משכבות סוציו־אקונומיות נמוכות. השבוע אף פורסם כי משרד החינוך צפוי לבטל את תקצוב ההפרדה בעקבות ביקורת של בג"ץ על אי השוויון שההפרדה יוצרת.

ב–15 השנים האחרונות חלה עלייה עקבית בשיעור התלמידים הלומדים בכיתות נפרדות בחינוך הממלכתי־דתי היסודי. במשך תקופה זו גדל מספר התלמידים הלומדים בכיתות נפרדות מ-41,761 ל-74,590 ובמקביל פחת מספר התלמידים הלומדים בכיתות מעורבות מ-55,536 ל-46,766. כתוצאה מכך עלה שיעור הלומדים בכיתות נפרדות מ-43% ל-61%. הנתונים מלמדים עוד כי בשנים 2000 עד 2015 עלה שיעור תלמידי כיתות א' הלומדים בכיתות נפרדות מ-40% ל-55%. בשנת 2000 למדו במוסדות נפרדים רק שליש מתלמידי החינוך הממלכתי־דתי, ואילו ב-2015 הסתכם שיעורם ב–51%.

כמו כן, 49 מוסדות שפעלו בשנת 2000 כמוסדות מעורבים הפכו למוסדות נפרדים עד לשנת 2015 (כ-19%), ומנגד, רק שני מוסדות שפעלו בשנת 2000 כמוסדות נפרדים הפכו למעורבים במהלך התקופה (כ-2%). כמו כן, 35 מוסדות מעורבים שפעלו בשנת נסגרו עד לשנת 2015 (כ-14%), לעומת 11 מוסדות נפרדים (כ-9%). בתקופה זו נפתחו 34 מוסדות מעורבים ו-52 מוסדות נפרדים. כלומר, במשך השנים 2000 עד 2015 יותר מוסדות הפכו ממעורבים לנפרדים, יותר מוסדות מעורבים מאשר נפרדים נסגרו ויותר מוסדות נפרדים חדשים קמו ממוסדות מעורבים.

קיים קושי מסוים לסווג את ההפרדה בבתי הספר, משום שהיא ברמות משתנות — בתי ספר מופרדים לחלוטין מכיתה א', שבהם לומדים בנים או בנות; בתי ספר שבהם לומדים בנים ובנות באותו מוסד אך בכיתות נפרדות; בתי ספר המפרידים תלמידים מכיתה ג', ד' או ה' ("מתחלפים"); ובתי ספר ללא כל הפרדה מגדרית. בחינוך העל־יסודי הדתי הרוב הכמעט מוחלט של בתי הספר מופרדים. במחקר קובצו הקטגוריות לשתי קבוצות עיקריות: בתי ספר נפרדים ("רק בנים", "רק בנות" ו"כיתות נפרדות") ובתי ספר מעורבים ("מתחלף" ו"מעורב").

נקודה מעניינת העולה מהמחקר היא כי בניגוד למצופה, ההישגים הלימודיים בבתי הספר המופרדים, שבהם יש כיתות קטנות יותר וגם אוכלוסייה ממעמד גבוה יותר דומים להישגים בבתי הספר המעורבים. מהשוואת נתוני המיצ"ב בתשע"ב ותשע"ג עולה כי ניתן לראות רק פערים קלים בהישגים במתמטיקה בין תלמידים בבתי הספר הנפרדים לבין תלמידי בתי הספר המעורבים.

בהשוואה לחינוך הממלכתי, יש פערים קלים לטובת תלמידי החינוך הממלכתי על פני תלמידים בבתי ספר מעורבים בחינוך הממלכתי־דתי ופערים משמעותיים בין תלמידי החינוך הממלכתי לתלמידי בתי ספר נפרדים בחינוך הממלכתי־דתי. כמו כן, כאשר מביאים בחשבון את הרמה הסוציו־אקונומית של התלמידים, הפערים בין החינוך הממלכתי לבין בתי הספר המעורבים בחינוך הממלכתי־דתי אמנם נמחקים, אך נותר פער קל בהישגים בין התלמידים בבתי הספר המעורבים בחינוך הממלכתי־דתי לבין התלמידים בבתי הספר הנפרדים.

ברוב המקצועות, הישגי התלמידים בבתי הספר המעורבים גבוהים מהישגי התלמידים בבתי הספר הנפרדים. במתמטיקה ובמדעים הישגי התלמידים בבתי הספר המעורבים גבוהים במקצת (548 ו-546 ו-532 מול 527 בהתאמה). בעברית, לעומת זאת, הישגי התלמידים בבתי הספר הנפרדים גבוהים במקצת מהישגי התלמידים בבתי הספר המעורבים (531 מול 525). באנגלית נמצאו פערים משמעותיים בהישגים בין תלמידי החינוך המעורב והנפרד: הציון הממוצע של תלמידים בבתי ספר מעורבים גבוה מהציון הממוצע של תלמידים בבתי ספר נפרדים ב-14 נקודות (510 מול 524).

לדברי מנכ"ל נאמני תורה ועבודה שמואל שטח, "משרד החינוך טען בעבר שההפרדה מתוקצבת כדי למנוע זליגה של תלמידים לבתי ספר פרטיים. מניסיון, בכל מקום שבו הפרידו את בית הספר, כביכול כדי שאותם הורים יישארו, למרות הכל הם עזבו. יש מקומות שהפרידו ועם ההפרדה יצרו סינונים. אז יצרת בעצם בית ספר פרטי עם תקצוב מלא. הפרדה זו מלה יפה שנועדה לומר משהו אחר. כמו שבית ספר דמוקרטי זה כסות לדברים אחרים. ההפרדה היא לא מה שימנע זליגה של הורים".

כתוב ע"י ירדן סקופ

הכתבה המקורית מופיעה באתר הארץ