שבת "מחנכים מגוונים לתלמידים מגוונים" – על מה ולמה? / הרב צבי קורן

הרעיון של "מחנכים מגוונים לתלמידים מגוונים" הינו ערך תורני וחינוכי, וגם צורך מעשי.

ערך תורני – משום שבאמת יש דרכים תורניות שונות, ולא נכון להראות לתלמידים רק דרך אחת, ולפסול כל דרך אחרת.

ערך חינוכי – הן משום שתלמידים שונים ימצאו את החיבור שלהם לתורה באמצעות מחנכים בעלי תפיסות תורניות שונות, ואם מראים להם רק דרך אחת – יש סכנה גדולה ש"נפספס" חלק מהתלמידים, שהיו יכולים להתחבר לדרך תורנית אחרת; והן משום שמחנכים בעלי תפיסות תורניות שונות נותנים דוגמא אישית של מחלוקת עניינית על דרכה של תורה, מתוך כבוד הדדי, וכך הם מחנכים לשילוב של בחירה מושכלת בדרך תורנית מוגדרת יחד עם כבוד לדרכים תורניות אחרות.

צורך מעשי – אם יש רק מעט אנשי חינוך "מתונים"* בחינוך הדתי, בל נהיה מופתעים שהבוגרים יימשכו לכיוון יותר "שמרני"*, שיחסו לחברה המודרנית יותר שלילי. בנוסף, לא מעט משפחות שבעבר מצאו את מקומם בחינוך הדתי מרגישים היום שאין להם שם מקום, ושולחים את ילדיהם לחינוך ממלכתי.

ישנה תחושה שבחלקים רבים בחינוך הדתי יש פער בין המחנכים לבין הבתים מהם באים התלמידים; ושככלל, רק מעט מהמורים בחינוך הדתי הם בעלי תפיסה מתונה ומורכבת.

האם התחושה הזו מבוססת על המציאות?

מזה כמה שנים, תנועת "נאמני תורה ועבודה" בודקת באיזה מידה בוגרי ובוגרות מוסדות תורניים מתונים הולכים לעבוד בחינוך הדתי.

הממצא הבולט שעולה מהבדיקה הזו הוא שלמעלה ממחצית הבוגרים שהולכים לחינוך – הולכים לחינוך הממלכתי!

בקרב הנשים רק כ-20% הלכו לעבוד בחמ"ד, והרוב הגדול הלכו לחינוך הממלכתי; בקרב הגברים החלוקה היא פחות או יותר שווה בין החינוך הממלכתי לחמ"ד. [ניתן לקבל אצלנו נתונים מדוייקים].

אין ספק שעבודה בחינוך הממלכתי הינה שליחות חשובה! אבל ההחלטה של בוגרים/ות רבים כל כך לא להשתלב בחינוך הדתי מצמצמת מאד את מידת הגיוון שהתלמידים יפגשו אצל המחנכים שלהם.

מטרת שבת "מחנכים מגוונים" היא לשים את הנושא הזה על השולחן, להעלות אותו לדיון; לעודד צעירים וצעירות שחושבים לעסוק בחינוך להשתלב בחינוך הדתי.

אין בדברינו שמץ של ביקורת על מורים בעלי תפיסה יותר שמרנית שהולכים לחינוך הדתי – הם עושים עבודה חינוכית מצויינת, לשם שמים, על פי השקפת עולמם.

אלא שאנחנו שואפים לדרבן גם מורים בעלי תפיסה יותר מתונה ללכת לחינוך הדתי, להשפיע על המציאות בבתי הספר, כך שהתלמידים  והתלמידות יפגשו מחנכים מגוונים, שיוכלו להיות דמויות משמעותיות עבור התלמידים והתלמידות, כל אחד/ת על פי דרכו/ה ונשמתו/ה.

למה באמת רבים נמנעים מלהשתלב בחינוך הדתי?

להלן עיקרי הדברים שעלו מתוך שיח עם בוגרי המוסדות, בקצרה:

1. חלקם אומרים שהשליחות החשובה לא נמצאת היום בחינוך, אלא בתחומים כלליים ומשפיעים.

2. החינוך הממלכתי קורץ יותר מבחינת השפעה על כלל ישראל, מתוך רצון להיפתח אל העולם הכללי.

3. עולם החינוך הדתי נתפס לעיתים ככזה שמרתיע אנשי חינוך מתונים, ואינו מכיל ברוחב לב כבעבר מעגלים חברתיים ודתיים מגוונים.

כל אלה, ועוד, הם האתגרים בהם אנו מציעים לעסוק במהלך השבת.

להעלות את החשיבות של הנושא; את החשיבות של השליחות הזו; להתמודד בכנות עם הקשיים, ולהתעלות איתם ומעליהם.

עם צעירים/ות במוסדות התורניים ניתן לבדוק מה הם חוו בשנות הלימודים שלהם: "האם היו לכם/ן מחנכים מגוונים?"; התשובות עצמן כבר מבהירות מה הנושא ומעוררות את הדיון.

עם הורים בקהילות ניתן לשאול האם הם מודעים לנושא; האם הם עוסקים בצורה משמעותית בשאלה מי יהיו המחנכים של ילדיהם. יש הורים ששמחים לשלוח ילדים למוסדות בהם הם פוגשים מורים "יותר דתיים" מהם [המירכאות כפולות!], מתוך מחשבה שכך הילדים "בטוח יצאו דתיים"- האם זה עובד? האם זו גישה נכונה לחינוך לקראת חיים בהם ילדינו יתמודדו עם אתגר משמעותי של המפגש של התורה והעולם המודרני? באיזה כלים אנו מציידים אותם לקראת ההתמודדות הזו? לאן המחנכים מכוונים אותם- להתמודד או להסתגר? האם ההורים משדרים לילדיהם שהעיסוק בחינוך להתמודדות הזו זהו אחד התפקידים החשובים שהם יכולים לעשות בדורנו? וכן הלאה.

ביחס לצעירים ולצעירות בקהילות – אפשר לבדוק איתם מה הם חווים במוסדות החינוך שלהם בהקשר שלנו, וכיצד זה משפיע על ההתפתחות הדתית שלהם בשלב הזה בחייהם, ולדון איתם בשאלה מה לדעתם הדרך החינוכית הטובה ביותר. לא יהיה מפתיע אם משיח עם הצעירים יעלו תובנות ייחודיות בנושא.

וכמובן, טוב להעשיר את הדברים מתוך מקורות תורניים שונים.

אנו בנאמני תורה ועבודה רואים בשבת הזו התחלה של מסורת של שבת שנתית שתעלה לדיון ציבורי סוגיות עקרוניות בחינוך הדתי בימינו, כך שצעירים וצעירות יגדלו לתוך הוויה חברתית וערכית שעוסקת בנושאים האלה בצורה תדירה ומעודדת אותם לבחור בשליחות בתחום החשוב הזה.

*היינו שמחים לוותר על המיתוג שבמונחים האלה, אבל היינו צריכים להשתמש במונחים כלשהם, ואין מונח אחד קולע ומדויק.

במונחים "מתונים" ו"שמרנים" אנו מתכוונים לשאלה באיזה מידה אדם רואה בצורה חיובית את המפגש של התורה עם התרבות המערבית המודרנית, וסבור שיש לקבל חלקים ממנה; לעומת אדם שרואה את המפגש הזה בצורה יותר שלילית, וסבור שיש להתרחק מהתרבות הזו.