מאמר דעה: תוכנית הגרעין – על תקנון לגרעינים

רחוק מהעין 48, כסלון תשע"א, מקור ראשון.

הרב ד"ר אבי קדיש, הגיע לכרמיאל לפני שלוש עשרה שנה ממניעים אידיאולוגיים חברתיים והיה שותף להקמת "קהילה יהודית פתוחה" בעירו. התיישבותו של גרעין תורני בכרמיאל הביאה אותו לניסוח הצעת תקנון לגרעינים תורניים מנקודת ראותו של תושב המקום. בהצעתו, קדיש מבקש להפוך את הגרעינים לדמוקרטיים יותר ולפתוחים יותר כלפי דעות תורניות שונות וכלפי האוכלוסייה שבה הם פועלים. הוא מציע למסד חברות בגרעין עבור כל תושב החפץ בכך ומזדהה עם מטרות הגרעין. בתמורה לתשלום דמי החבר, תוענק לכל חבר זכות הצבעה על דרכו של הגרעין ועל הנהגתו. על פי ההצעה של קדיש "אין לפסול אף חבר מהשתתפות מלאה בחיי הגרעין בגלל דעותיו, ואין שום זכות לאף גורם בגרעין למנוע הבעת דעה". באשר לבעלי תפקידים כמו רכז גרעין או ראש בית מדרש של הגרעין, קדיש טוען שהריבון בגרעין התורני הוא קהילת החברים ולכן כל בעלי התפקידים בגרעין התורני, כולל הנהגתו, אמורים לשאוב את סמכותם אך ורק מהצבעתם הרשמית של חברי הגרעין.

 בסוגיית מוסדות הגרעין, קדיש סבור שבגרעינים תורניים אין מקום לקיומם של בתי מדרש או מוסדות חינוך תורניים שמדירים דעות או דמויות תורניות מלהשתתף בחיי בית המדרש או המוסדות. לטענתו בית המדרש הגרעיני נוסד כדי להיות מקום ששייך לכולם וכך גם כל מוסד תורני שפועל בתוך בית המדרש או מטעמו.
קדיש לא משלה את עצמו שכל הגרעינים התורניים על גוניהם יאמצו את התקנון שלו ככתבו וכלשונו. הוא מודע לכך שחלק לא קטן מחברי הגרעינים הם יוצאי בתי מדרש בציונות הדתית שבהם אין פתיחות למגוון דעות תורניות וגם קבלת ההחלטות אינה נעשית בכלים דמוקרטיים. ובכל זאת, הוא דואג להפיץ את הצעתו כדי לעורר שיח חשוב בנושא מטרות הגרעינים התורניים ודרכי השתלבותם במקום התיישבותם. ככלי לדיון, אין ספק שהתקנון שלו עשוי להביא ברכה.