תקציר עמדה בסוגיית ההפרדה בבתי הספר היסודיים

1. מתוך הצורך להקניית כלי התמודדות עם המתירנות, דווקא בימינו יש חשיבות למסגרות חינוך מעורבות. החשש המוצדק מפני תופעות האינטרנט והפייסבוק רק מחזק צורך זה. בתנאים של הפרדה מלאה לא נוכל לתת לילדינו את החינוך האמוני המתאים לימינו. חינוך אמיתי לצניעות יבוא דווקא מתוך מסגרת חינוכית מעורבת.

2. העמדה ההלכתית בסוגיה זו תלויה בהשקפת עולמו של הפוסק. פוסקים מסוימים (בעיקר חרדים) ידרשו הפרדה, ואילו פוסקים אחרים אינם מחייבים אותה או שאינם רואים בה כלל עניין הלכתי, כפי שיעידו הדעות ההלכתיות השונות בעניין.

3. אין דעה מקצועית התומכת בהפרדה מבחינה חינוכית פדגוגית כללית. הדבר גם ברור לאור המיעוט בבתי ספר נפרדים בעולם הרחב.

4. לחינוך מעורב בגילאי היסודי, יש יתרונות חברתיים, פסיכולוגיים וחינוכיים רבים. מבחינה התפתחותית, הדבר מאפשר תפיסה והפנמה בריאה יותר של בני המין השני. לעומת זאת, להפרדה בגילאים אלו‏י"ב תשרי, תשע"ב יש השפעה שלילית בנושא מציאת בן הזוג.

5. החינוך בא לתת תורה שלמה, המתאימה לבית התלמיד. בבתים דתיים לאומיים אין הפרדה מגדרית, ובחברה גם לא – ואנו גאים בכך.

6. התוצאות של הפרדה בחינוך הממ"ד היא לעיתים קרובות הדרה והפחתה בערכם של נשים. החינוך הממ"ד שואף לשילוב מגדרי ולקידומה של האישה, ולא להפך.

7. ההפרדה מביאה להדרה של ציבורים רבים שאנו רוצים לראות ולקבל בממ"ד. אסור לפגוע בשילובם בממ"ד, שפנה מאז ומתמיד לציבור הדתי והמסורתי הרחב ביותר.