מתמטיקה ומדעים מדויקים -תארים מתקדמים

פרק שביעי

פרק זה כולל ממצאים שונים בנוגע להמשך הלימודים של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי לתארים מתקדמים (תואר שני ותואר שלישי) בהשכלה הגבוהה בישראל בהשוואה לבוגרי החינוך הממלכתי. כמו בפרק הקודם, גם בפרק זה בחרנו להציג את הנתונים הכלליים על המשך הלימודים של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בהשכלה הגבוהה ולא רק את הנתונים העוסקים בתחומי המדעים המדויקים. הנתונים שלהלן מתבססים על המשך הלימודים של בוגרי מערכת החינוך בהשכלה הגבוהה בשנים 2001-1989. אלו הממצאים העיקריים בפרק זה:

1. אחוז הממשיכים לתואר שני: אחוז הממשיכים לתואר שני גבוה יותר בקרב בוגרי החינוך הממלכתי: בעוד שכ-15.5% מבין בוגרי החינוך הממלכתי בשנתונים 1992-1989 התחילו לימודי תואר שני במהלך עשרים ואחת השנים הראשונות שלאחר סיום התיכון, בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי עשו זאת 13.6%. כמו כן, 14.1% מבין בוגרי החינוך הממלכתי בשנתונים 1999-1996 התחילו לימודי תואר שני במהלך ארבע עשרה השנים הראשונות שלאחר סיום התיכון, לעומת 12.8% מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי. עם זאת, כאשר משווים את אחוז הממשיכים לתואר שני בארבע עשרה השנים הראשונות שלאחר התיכון בין בוגרי השנתונים 1992-1989 ובין בוגרי השנתונים 1999-1996 ניתן לראות כי ישנה מגמת עלייה באחוז הממשיכים לתואר שני בשני סוגי הפיקוח, אך בחינוך הממלכתי-דתי המגמה חזקה יותר, כך שהפער באחוז הממשיכים לתואר שני בין שני סוגי הפיקוח הצטמצם במהלך השנים. המגמה הזו דומה למגמה שהוצגה בפרק הקודם באשר לאחוז הממשיכים לתואר ראשון.
2. אחוז הממשיכים לתואר שלישי: אחוז הממשיכים לתואר שלישי גבוה יותר בקרב בוגרי החינוך הממלכתי: בעוד ש-1.77% מבין בוגרי החינוך הממלכתי בשנתונים 1992-1989 התחילו לימודי תואר שלישי במהלך עשרים ואחת השנים הראשונות שלאחר סיום התיכון, בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי עשו זאת 1.54%. כמו כן, 1.54% מבין בוגרי החינוך הממלכתי בשנתונים 1999-1996 התחילו לימודי תואר שלישי בארבע עשרה השנים הראשונות שלאחר סיום התיכון, לעומת 1.17% מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי. כאשר משווים את אחוז הממשיכים לתואר שלישי בארבע עשרה השנים הראשונות שלאחר התיכון בין בוגרי השנתונים 1992-1989 ובין בוגרי השנתונים 1999-1996 ניתן לראות כי ישנה מגמת עלייה באחוז הממשיכים לתואר שלישי בשני סוגי הפיקוח, אך בחינוך הממלכתי-דתי המגמה חלשה יותר, כך שהפער באחוז הממשיכים לתואר שלישי בין שני סוגי הפיקוח התרחב במהלך השנים. מגמה זו הפוכה למגמת הצמצום של הפער באחוז הממשיכים לתואר ראשון ולתואר שני בין שני סוגי הפיקוח.
3. אחוז הממשיכים השנתי לתואר שני ולתואר שלישי: המגמות בדבר אחוז הממשיכים השנתי (בכל שנה) לתואר שני ולתואר שלישי זהות: בשנים הראשונות שלאחר התיכון – בתקופה שבה אחוז הממשיכים לתואר שני ולתואר שלישי הוא נמוך – אחוז הממשיכים השנתי לתואר שני ולתואר שלישי גבוה מעט יותר בחינוך הממלכתי-דתי. לאחר מכן המגמה מתהפכת, ואחוז הממשיכים לתארים מתקדמים בחינוך הממלכתי הופך לגבוה יותר. לאחר כמה שנים אחוז הממשיכים השנתי לתארים מתקדמים מגיע לשיא ומאז הוא נמצא בירידה, כאשר הירידה בחינוך הממלכתי חדה יותר, כך שבתקופה שלאחר כחמש עשרה שנה מסיום התיכון אחוז הממשיכים השנתי משתווה. בלימודי התואר השני ניתן לראות שהחל מהשנה השבע עשרה לאחר סיום התיכון אחוז הממשיכים השנתי לתואר שני מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי מתחיל לעלות במקצת, ואילו בחינוך הממלכתי האחוז דווקא יורד במקצת בתקופה זו.
4. תחום לימודים: נתוני בוגרי מערכת החינוך בשנתונים 2001-1992 מלמדים כי בוגרי החינוך הממלכתי-דתי נוטים להמשיך ללימודי תואר שני במדעי הרוח: בעוד ש-24.4% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי שהמשיכו לתואר שני למדו מדעי הרוח, בחינוך הממלכתי עשו זאת 12.7% מהבוגרים. גם בתחום המשפטים ניתן לראות יתרון קל לבוגרי החינוך הממלכתי-דתי, ואילו בתחומי הרפואה, מקצועות העזר הרפואיים ומדעי החברה, ההבדלים בין שני סוגי הפיקוח אינם משמעותיים. מנגד, בתחום העסקים והניהול ובתחומי המדעים המדויקים (הנדסה, אדריכלות, מדעי הטבע ומתמטיקה) ניתן לראות יתרון משמעותי לבוגרי החינוך הממלכתי: 29% מבוגרי החינוך הממלכתי שהמשיכו ללימודי תואר שני עשו זאת בתחום העסקים והניהול לעומת 18.8% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי. בתחום ההנדסה והאדריכלות נמצאו גם כן פערים משמעותיים: 8% מבוגרי החינוך הממלכתי שהמשיכו לתואר שני למדו את התחום הזה לעומת 4.6% בחינוך הממלכתי-דתי. גם בתחום מדעי הטבע והמתמטיקה ישנו יתרון לבוגרי החינוך הממלכתי, גם אם קל יותר: 15.8% מבוגרי החינוך הממלכתי שהמשיכו ללימודי תואר שני עשו זאת בתחום הזה, לעומת 13.8% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי.

גם בלימודי תואר שלישי התחום המרכזי שבו בולט אחוז גבוה יחסית של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הממשיכים לתואר שלישי הוא מדעי הרוח, ואף בצורה חזקה יותר מאשר בתואר שני: 30% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי שהתחילו לימודי תואר שלישי עשו זאת בתחום מדעי הרוח, לעומת 14% מבוגרי החינוך הממלכתי. תחום נוסף שבו אחוז הממשיכים ללימודי תואר שלישי גבוה יותר באופן משמעותי בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הוא תחום המשפטים: 3.63% מהממשיכים לתואר שלישי מקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי עשו זאת בתחום המשפטים, לעומת 1.82% מקרב בוגרי החינוך הממלכתי. מנגד, התחומים שבהם אחוז הממשיכים לתואר שלישי מקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי נמוך באופן משמעותי מאשר בחינוך הממלכתי הם תחום העסקים והניהול ותחומים בעלי אוריינטציה של מדעים מדויקים (מדעי הטבע, מתמטיקה, הנדסה, אדריכלות ורפואה): 38.5% מבין הממשיכים לתואר שלישי מקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי עשו זאת בתחום מדעי הטבע והמתמטיקה לעומת 45.6% מקרב בוגרי החינוך הממלכתי, ובדומה לכך, 4.31% מהממשיכים לתואר שלישי מקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי עשו זאת בתחום ההנדסה והאדריכלות לעומת 9.64% מקרב בוגרי החינוך הממלכתי.

ברוב התחומים ניתן לראות כי היחסים המגדריים בלימודים לתואר השני דומים בחינוך הממלכתי ובחינוך הממלכתי-דתי. החריג המרכזי הוא תחום ההנדסה והאדריכלות, שבו בולט המיעוט היחסי של בוגרות החינוך הממלכתי-דתי הממשיכות לתואר שני, תופעה שתואמת את הממצא שהראנו בפרק הקודם באשר לאחוז הנמוך של בוגרות החינוך הממלכתי-דתי שהמשיכו לתואר ראשון בתחום זה, אף על פי שכאן היא מועצמת אף יותר: 1.6% מבוגרות החינוך הממלכתי-דתי שהמשיכו לתואר שני עשו זאת בהנדסה ובאדריכלות לעומת 8.9% מהגברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי (פי 5.65), בשעה שבחינוך הממלכתי 3.95% מהבוגרות שהמשיכו לתואר שני עשו זאת בתחום ההנדסה והאדריכלות לעומת 13.9% מהגברים בוגרי חינוך זה (פי 3.52).

באשר ללימודי תואר שלישי בתחום מדעי הרוח, המגמה בין שני סוגי הפיקוח אינה זהה: בעוד שבחינוך הממלכתי-דתי אחוז הגברים הממשיכים לתואר שלישי בתחום זה גבוה ב-12% מאחוז הנשים, דווקא בחינוך הממלכתי אחוז הנשים גבוה ב-45%. עם זאת, אחוז בוגרות החינוך הממלכתי-דתי הממשיכות לתואר שלישי במדעי הרוח עדיין גבוה בהרבה מאחוז בוגרות החינוך הממלכתי העושות זאת. בתחומי המדעים המדויקים ממשיכה המגמה שנצפתה גם בתואר ראשון ובתואר שני: בשני סוגי הפיקוח הנשים לומדות את תחום מדעי הטבע והמתמטיקה ואת תחום ההנדסה והאדריכלות פחות מאשר גברים, ובהשוואה בין הנשים בשני סוגי הפיקוח בוגרות החינוך הממלכתי-דתי לומדות את שני התחומים פחות מאשר בוגרות החינוך הממלכתי. עם זאת, בתחום מדעי הטבע והמתמטיקה אחוז הגברים הממשיכים לתואר שלישי בחינוך הממלכתי-דתי גבוה רק ב-10% מאחוז הנשים, ואילו בחינוך הממלכתי אחוז הגברים גבוה בהרבה מאחוז הנשים (30%). מנגד, בתחום ההנדסה והאדריכלות אחוז הגברים בחינוך הממלכתי הממשיכים לתואר שלישי גבוה פי 2.76 מאחוז הנשים, ואילו בחינוך הממלכתי אחוז הגברים גבוה יותר גם כן, אך באופן חד פחות (פי 2.38).