הקמפיין "צדק לעמירם" מבוסס על שקרים.
אל תיפלו לחשוב שמדובר בהליך שחותר לצדק.
תיק עמירם בן אוליאל נבחן בכל הערכאות, על כלל הראיות השונות והערעורים שנדחו ובסופו של דבר, עמירם בן אוליאל הורשע ברצח פה אחד.
סוגיות של זכויות אסירים ותנאי כליאת אסירים הן סוגיות הנוגעות לעצורים יהודים ושאינם יהודים כאחד, ומדינת ישראל ומערכת המשפט מתמודדת איתן כבר שנים ותמיד ניתן לבחון זאת. ואולם, התביעה לשיפור תנאי כליאתו של בן אוליאל באה לצד ערעור עמוק ובוטה כנגד מערכת המשפט באצטלה של מאבק לזכויות אדם.
מערכת המשפט הינה בסיס לכל קיום ואלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו.
לאור חלקי שמועות וטענות שאין להם קשר עם המציאות כאילו עמירם בן אוליאל, הינו חף מפשע, ביקשנו בעמוד זה להנגיש לאדם הפשוט את פרטי המקרה.
פסקי הדין:
שאלות ותשובות על קצה המזלג:
"ההרשעה היא על סמך הודאה שניתנה בעינויים"
בית המשפט ניהל הליך משפטי במשך שנתיים וחצי שדן בקבילות ההודאה והאם היא ניתנה כתוצאה מעינויים. בית המשפט שלמד והכיר את כל שנעשה בחקירה, קבע שמתוך חמש פעמים שבהם בן אוליאל חזר והודה במעשה, רק שתי הודאות התקבלו כקבילות. בית המשפט קבע שהן נאמרו מרצון וכי באותה נקודת זמן היה ניתוק מאותם אמצעים מיוחדים של החקירה וכי ההודאה לא הוצאה בכוח.
"ההרשעה היא רק על סמך ההודאה"
במשפט הישראלי לא מספיקה רק הודאה במעשה כדי להרשיע, וצריך דבר מה נוסף שיחזק את ההודאה. במקרה זה, בן אוליאל לא רק הודה ושיחזר את המעשה, אלא הוסיף פרטים מוכמנים רבים שלא היו ידועים אפילו לחוקרים ושתאמו את הזירה. בנוסף, בן אוליאל בחר שלא להעיד ולהכחיש את עדותו במהלך המשפט העיקרי (אף שהכחיש במשפט הזוטא שעסק בשאלות קבילות ההודאות), ואף שתק במהלך המשפט באופן שמחזק את החשדות נגדו.
"העונש שהושת עליו חמור מדי"
פסק הדין שהושת על בן אוליאל, שלושה מאסרי עולם, תואם את הפסיקה המקובלת בעבירות של רצח. מדובר על הרשעה בשלוש עבירות רצח שהעונש עליה היא מאסר עולם, כמקובל.
"שהשתמשו באמצעי חקירה חמורים במיוחד"
שימוש בחקירות צורך הוא לא דבר חריג שנעשה בו שימוש במקרים רבים של מחבלים פלסטינים שהורשעו באופן דומה. טרור הוא טרור והכלים שמדינה דמוקרטית משתמשת בהם לצורך חקירת ארועי טרור, כולל "חקירת צורך", חייבים להיות שוויוניים ללא אבחנה לאומית. מערכת אכיפת החוק בישראל משתמשת באותם הכלים ללא אבחנה בנוגע למוצאו האתני של הנאשם.
"אבל מה עם זדורוב? לפעמים בית המשפט טועה!"
אכן טעויות קורות במערכות המשפט בכל העולם, אך במשפט זדורוב הופרכו חלק מהראיות המרכזיות של ההרשעה, ועל כן ביקשו משפט חוזר. זה לא דומה למציאות של משפט זה שהוכרע פה אחד.
"מדובר ברדיפה פוליטית"
מדובר בהליך שהתנהל במשך זמן רב ובמספר ערכאות. בין היתר מי שנתן את פסק הדין בהליך המרכזי הוא השופט אלרון שמזוהה דווקא עם עמדות של ימין שמרני.
"תנאי הכליאה של בן אוליאל חמורים במיוחד"
תנאי הכליאה אינם חלק מההכרעה השיפוטית, תנאי מאסר הם אף פעם לא חלק מגזר הדין. תנאי הכליאה של בן אוליאל נקבעו כמו תמיד בהחלטת שירות בתי הסוהר, ובהתאם להמלצות ביטחוניות ומודיעיניות של השב"כ. כיוון שלא מדובר בהכרעה פומבית שפורסמה, קשה לנו לדעת מה התנאים שהובילו להחלטה זו של שירות בתי הסוהר וייתכן שצריך הבהרות ציבוריות בסוגיה זו.
האם תנאי הכליאה של בן אוליאל צריכים להשפיע על המאבק הציבורי?
אסור לבלבל בין השיח על תנאי הכליאה לבין הדיון על עצם המעשה וחומרת המעשה. אסור שהדיון על תנאי הכליאה יטשטש את גבולות השיח וחלילה יתן לגיטימציה לעצם המעשים.
האם לגיטימי לצאת בקמפיין ציבורי של נבחרי ציבור כנגד הכרעות שיפוטיות?
התביעה לשיפור תנאי כליאתו של בן אוליאל באה לצד ערעור עמוק ובוטה כנגד מערכת המשפט באצטלה של מאבק לזכויות אדם. מערכת המשפט הינה בסיס לכל קיום של מדינה דמוקרטית ואלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו.
עוד בנושא:
לעיון – חומרי רקע לתפיסות אידאולוגיות