למה ממ"ד ישראלי?

מאת אביגיל בן ארי, רכזת קהילות בתנועת נאמני תורה ועבודה. פורסם בסרוגים, י"ב אדר ב' תשפ"ד. מערכת החינוך הציבורי במדינת ישראל מחויבת לתת מקום והזדמנות שווה (כמה שניתן) לכלל הילדים. במערכת הזו אין אפשרות לסנן תלמידים, והוא פתוח לכל גווני האוכלוסייה. גם במוסדות החמ"ד יש חובה לקבל את כלל האוכלוסייה המעוניינת בחינוך דתי לילדיה. היא […]

חיזוק בנות בכיתה מעורבת

לעתים עולה הטענה שבנות נפגעות מלמידה בכיתה מעורבת. על פי ניתוחי המיצבים הרי שהציונים הנמוכים ביותר הם דווקא בבתי ספר יסודיים של בנות בלבד. גם ביחס לאקלים, הרי שבכיתה מעורבת יש אקלים טוב יותר. בהתאם, ישנם תחומים רבים בהם בנות נהנות ומרוויחות מלמידה בכיתה מעורבת, הן מבחינה לימודית והן מבחינת האקלים. יחד עם זאת, לבנות […]

דתל"שים – עם מה הפגשנו אותם בכיתה א'?

(תגובה ליוזמה המבורכת של Adi Gross בכתבה של טולי פיקרש ב הד העיר – רשת מקומונים המובילה לציבור הדתי). יישר כוח על העיסוק בסוגיית הדתל"שים ואין לך הורה ירא שמיים שפנוי מן העיסוק בסוגיה זו. בהמשך לשיח שמתקיים על דפי העיתון, אבקש להציע זויות נוספות. ראשית כדאי לדייק בנתונים. השיח אודות 50% דתל"שים בחברה הדתית-לאומית […]

מטופלים בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית בחלוקה לפי מגזר דתי / אריאל פינקלשטיין

בסקירה זו מוצגים נתונים על היקף המטופלים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות בישראל בעקבות פגיעה מינית שעברו בחלוקה לפי מגזר יהודי, נכון לסוף שנת 2020. חלוקת הנתונים לפי מגזר נעשתה לפי סוג הפיקוח של מערכת החינוך היהודית שבה המטופלים מתחנכים כיום או התחנכו בילדותם (ממלכתי, ממלכתי-דתי, חרדי). מרבית המטופלים בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית הם תלמידים במערכת החינוך, בגילאי 18-3, ולכן ישנו דגש בהצגת הנתונים על קבוצה זו. להלן מוצגים עיקרי הממצאים:
נתונים כלליים: שיעור המטופלים בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית גבוה יותר בקרב תלמידי החינוך הממלכתי-דתי. על כל 1,000 תלמידים במערכת החינוך הממלכתית-דתית ישנם 2.39 תלמידים המטופלים בעקבות פגיעה מינית בשירותי הרווחה, גבוה יותר מאשר בחינוך החרדי (1.98), וגבוה ביותר מפי 2 מאשר בחינוך הממלכתי (1.04). כך, בשנת 2020 למדו בחינוך הממלכתי-דתי, מהגן ועד כיתה י"ב, 19% מהתלמידים בחינוך היהודי, בעוד ששיעורם של תלמידי החינוך הממלכתי-דתי מבין המטופלים בעקבות פגיעה מינית בשירותי הרווחה עמד בשנה זו על 29%. בחינוך החרדי למדו 26% מהתלמידים בחינוך היהודי, ושיעורם מקרב המטופלים בעקבות פגיעה מינית עמד על 34%.
מגדר: שיעור הנשים המטופלות בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית גבוה יותר משיעור הגברים, אך על הציר הדתי-חילוני ניתן לראות מתאם בין דתיות ובין שיעור גברים מטופלים גבוה יותר, ובפרט בקרב ילדים. בקרב תלמידי ותלמידות החינוך הממלכתי (גילאי 18-3) המטופלים בעקבות פגיעה מינית, הבנים מהווים פחות משליש (31%), בעוד שבחינוך הממלכתי-דתי הבנים מהווים כמעט מחצית מהמטופלים בעקבות פגיעה מינית (48%) ובחינוך החרדי הבנים מהווים למעלה ממחצית מהמטופלים בעקבות פגיעה מינית (53%). כך, על כל 1,000 תלמידים בנים בחינוך הממלכתי-דתי ישנם 2.3 המטופלים בעקבות פגיעה מינית בשירותי הרווחה, לעומת 2.07 בקרב בנים בחינוך החרדי ו-0.61 בקרב בנים בחינוך הממלכתי.
סוג יישוב המגורים: בכלל האוכלוסייה ניתן לראות שיעור גבוה יותר של מטופלים בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית המתגוררים במועצות אזוריות (יישובים), אך הדבר בולט במיוחד בחינוך הממלכתי-דתי: 40% מהמטופלים בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית שהינם תלמידי או בוגרי החינוך הממלכתי-דתי מתגוררים במועצות אזוריות (יישובים), בעוד שלפי הערכה רק 24% מתלמידי ובוגרי חינוך זה מתגוררים במועצות אזוריות. בקרב תלמידי ובוגרי החינוך הממלכתי, 19% מהמטופלים בעקבות פגיעה מינית מתגוררים במועצות אזוריות, לעומת הערכה לפיה 16% מתלמידי ובוגרי החינוך הממלכתי מתגוררים במועצות אזוריות. בחינוך החרדי ישנו מיעוט של תלמידים המתגוררים במועצות אזוריות, אך גם בו ניתן לראות שיעור גבוה יותר של מטופלים בגין פגיעה מינית המתגוררים במועצות אזוריות ביחס לגודלם באוכלוסייה.

סקר מותגים – מאמר תגובה על סקר החינוך הגדול

מחקר חדש של מרכז טאוב מלמד כי אחוז גדול מקרב בני ובנות הציונות הדתית עוברים במהלך שנות הלימודים שלהם לבתי ספר שאינם דתיים. מה יהיה שיעור החרדים בישראל בעוד 40 שנה ומדוע זה לא מרתיע את החוקרים?

מה משותף ליציאת מצרים, היטלר, ברק אובמה ולמלחמות ישראל?

מורה בעיר בצפון הארץ הראתה סרטון יוטיוב לתלמידי כיתה ג' כשמטרתה אחת: החדרת המסר כי אין דרך לברוח משרשרת נסיונות ההשמדה של אויבי העם היהודי. בכל דור ודור, בדיוק כמו שנכתב בהגדה

נייר עמדה בנושא המחקרים על הפרדה מגדרית בבתי ספר – סקירה.

 ד”ר דפנה עציון, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן.                ד”ר שגית שילה-לוין, החוג המשולב והמחלקה לניהול, אוניברסיטת בר אילן.   הפולמוס סביב סוגיית החינוך הנפרד-מעורב חוצה יבשות, מגזרים, מגדרים, ומעורבים בו טיעונים פדגוגיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, אך נראה כי בראש ובראשונה, שיקולים פוליטיים שמטרתם להטות את עמדתם של העוסקים […]

נייר עמדה בסוגיית תקנונים של בתי ספר יסודיים בממ"ד

החינוך הממלכתי דתי בישראל, מהווה את חוד החנית בקליטת עלייה ובאחריות לשכבות החלשות. מציאות זו הינה ארוכת שנים והינה פועל יוצא של תפיסה ערכית, התגייסות אחראית ומציאות ברוכה. אנו כותבים זאת מתוך גאווה למגזר אליו אנו שייכים ומתוך הערכה עצומה לראשי המערכת ולפועלים בתוכה אשר עושים עבודת קודש, באמונה, במסירות ובאחריות.

יחד עם זאת, בשנים האחרונות, קיימות תופעות אשר התחזקותן עלולה לפגוע קשות באחריות חשובה זו. בשלב זה, מדובר במספר קטן של בתי ספר ואולם אי טיפול בבעיה או עצימת עין כנגדה, עלולה לגרור את כל המערכת החינוכית אל מקום אחר לחלוטין.

היבטים שונים בהפרדה מגדרית בחינוך היסודי- על קצה המזלג

1. "מבחינה הלכתית חייבים להפריד"- לא נכון. חלק גדול מהנימוקים להפרדה אינם הלכתיים, ובכל מקרה – הדבר תלוי בהשקפת העולם של הפוסק. יש דעות המחייבות הפרדה ויש הטוענות שאין כאן בעיה הלכתית, ודאי לא בגיל טרום הבשלות המינית.
2. "המחקרים המדעיים ממליצים להפריד"- לא נכון! עובדה היא שבמרבית מדינות העולם הלימודים מעורבים בבתי הספר היסודיים בודאי ואין כוונה לשנותם.
3. תהיה לנו סטיגמה של "נחותים"- א. אם המורים והמנהל/ת יחנכו כמו שצריך, לא תהיה כל תווית או נחיתות. בזה הכל תלוי! השקעת משאבים בחינוך ערכי אמיתי אפקטיבית יותר מבזבוז משאבים מיותר על הפרדה, ותביא לבתי ספר מעורבים ואיכותיים.
4. "מדיניות החמ"ד לחייב הפרדה"- ממש לא. אין כל מדיניות כזו והמדיניות שנוסתה לא יושמה. נכון להיום, אופי הקהילה הוא זה שיכתיב את המדיניות. החמ"ד אמור לכבד את החלטת ההורים.
5. "נקבל יותר שעות אם נפריד"- להיפך! בסיס התקציב ניתן לפי מספר ילדים ולפיכך, מבחינה מספרית, לרוב יצא שההפרדה רק תוריד את מספר השעות לכיתות המופרדות. במילים אחרות: ההפרדה תגרום לילדים שלך להפסיד שעות!
ועוד….

שיתוף אבות ואימהות במסיבות סיום

 

עמדת החמ"ד הרשמית כפי שנמסרה לנו לפרסום:

"הנחיות החמ"ד הן לקיים מסיבת סיום או טקס סיום שאליו יוזמנו כלל ההורים אבות ואמהות יחדיו.

במקום שבו בית הספר מעוניין לקיים גם אירוע שלפי אופיו הוא מתאים לנשים בלבד יקיים זאת כאירוע נוסף ולא במקום האירוע המשותף".

במידה וההנחיות אינן מיושמות אצלכם- אנא פנו להנהלה, לפיקוח או אלינו 

הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי-דתי היסודי, 2014

בעשור האחרון תופסת שאלת ההפרדה בין המינים בחינוך היסודי מקום מרכזי בשיח החינוכי סביב בתי הספר בחינוך הממלכתי דתי. במקביל, עם השנים חל גידול משמעותי במספר התלמידים הלומדים בכיתות נפרדות, שמספרם עולה כיום על מספר הלומדים בכיתות מעורבות. על פי רוב, ההפרדה המגדרית בבתי הספר היסודיים איננה עומדת בפני עצמה והיא חלק ממגמה חינוכית כוללת המכונה בעגה המקובלת 'תורניות', והכוללת מרכיבים נוספים כמו, למשל, הגדלת מספר שעות לימודי הקודש במערכת השעות ("תגבור תורני").

עד כה לא נערכו כמעט מחקרים הבוחנים את התוצאות החינוכיות של התחזקות החינוך הנפרד וה'תורני' בחינוך היסודי. מחקר זה בוחן לראשונה את ההישגים הלימודיים של תלמידים בבתי ספר מעורבים ונפרדים בחינוך הממלכתי-דתי היסודי. מסד הנתונים למחקר מתבסס על הישגי תלמידי כיתות ה' בכ-380 בתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי-דתי במבחני המיצ"ב במתמטיקה, אנגלית, מדעים ועברית בשנים תשע"ב ותשע"ג (כ-90% מבתי הספר היסודיים בחמ"ד).

פניית התנועה על רקע סקר החמ"ד בנושא ההפרדה- רעיון נכון, הביצוע דורש תיקונים

מזה זמן שאנו מקבלים פניות מהורים אשר טוענים כי אינם מצליחים להביא לישומן של ההחלטות מסיבות שונות. להלן מספר דוגמאות:
• הקטנת כיתות גם בכיתות א'-ג': בכמה מקומות, כגון בממ"ד גבעת זאב, נאמר להורים כי עירוב הילדים בגילאי א'-ג', יביא לגידול במספר התלמידים בכיתה. לכאורה, אם ניתנת אפשרות ליצור כיתות קטנות, היא צריכה להינתן גם כשהן מעורבות.
• אחידות: במוסד באזור ת"א, טענה המפקחת כי היא אינה מתירה לערוך משאל הורים כפי שהציעה הנהלת החמ"ד. לטענתה, הוראות החמ"ד נוגעות רק למוסדות חדשים.

דיני "תערובות"- דף מקורות לשיעור בנושא הפרדה בבי"ס יסודי

 

 דיני "תערובות"

(*דף מקורות לשיעור של הרב רונן ניובירט בנושא)

לצפייה בהרצאה בנושא:

חלק א: http://www.youtube.com/watch?v=VohYBeruFc4

חלק ב': http://www.youtube.com/watch?v=sTlCeBC5qxk


1. תלמוד בבלי מסכת סוכה דף נא עמוד א
מאי תיקון גדול? – אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו, חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא, והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהו נ-שים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים. ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. היכי עביד הכי? והכתיב +דברי הימים א כח+ הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל! – אמר רב: קרא אשכחו ודרוש, +זכריה יב+ וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד. אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא – שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם – אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם – על אחת כמה וכמה.