במינון מוגדר וליווי מתוכנן: טוב שתלמידים ישמעו דעות שונות

במינון מוגדר וליווי מתוכנן: טוב שתלמידים ישמעו דעות שונות
אין בינינו מחלוקת על כך שחינוך תורני צריך להתנהל בתוך גבולות, ולא טוב להפגיש כל תלמיד בכל שלב חינוכי עם כל אדם וכל דעה. אבל שהתלמידים אף פעם לא ישמעו רב שחולק על רבם?

חינוך מגוון יאפשר לילדינו למצוא את דרכם / הרב צבי קורן

מה אנחנו מחפשים כשאנחנו באים לבחור מוסד חינוכי לילדינו?
אחד הדברים החשובים ביותר הוא לבחון את עצמנו, ההורים, ואת המוסד החינוכי, בשאלה דומה: האם אנחנו מחפשים מוסד שמתאים לדרך אליה אנחנו רוצים לחנך את הבן או הבת שלנו, או את המקום המתאים ביותר לנשמה הייחודית הזו? האם המחנכים מבקשים להכ

הגיע העת לדבר על הצורך בגיוון המחנכים בחינוך הדתי / שולי אייזקס

בימים אלו מתקיים קמפיין מחנכים מגוונים של תנועת נאמני תורה ועבודה, שנועד לעורר שיח על הצורך בגיוון המחנכים בחינוך הדתי. בעקבות הקמפיין נזכרתי כי לפני כמה שנים התבקשתי לשאת דברים, כנציגת מורי המאה של החמ"ד. כשהגיעה אלי הפנייה בקשתי לברר שלא נעשתה טעות. בכל מאודי אני שייכת לזרם החמ"ד ואף מנהלת חטיבת ביניים ברשותו. אך כמי שאיננה עוטה כיסוי ראש ונזם קטן וסורר מנצנץ באפה התרגשתי באמת נוכח מחווה זו. מעולם קודם לכן לא הרגשתי שייכת בכנסי חמ"ד שהגעתי אליהם. משהו בשפה, בנראות, גם בנוכחות החסרה של נשים מלמדות הנכיחה תחושת זרות.

מחנכים מגוונים? בשביל מה זה טוב? / הרב צבי קורן

"אנחנו לא נותנים לתלמידים שלנו דרך תורנית ברורה, כי לנו, המחנכים, יש השקפות עולם שונות" – הלין חברי; ואני דוקא ראיתי בזה ברכה: טוב שהתלמידים יראו שיש בקרב המחנכים שלהם דעות שונות ודרכים שונות של תורה.
באסיפת ההורים אמר לי אבא של אחד התלמידים כמה חשוב היה לבן שלו לפגוש גם אותי, כי דוקא להשקפת העולם המורכבת שלי הבן שלו התחבר. תלמידים אחרים, שהגישה שלי היתה בשבילם מבלבלת, הזדהו יותר עם מחנכים אחרים. טוב שהם היו שם!
למה טוב שהילדים שלנו יפגשו דמויות חינוכיות מגוונות? כאשר כל המחנכים מבטאים השקפת עולם אחידה – חלק מהתלמידים יתחברו להשקפת עולם זו, אבל חלק "יתפספסו", ואנו עלולים להצטער על כך שנים ארוכות אחר כך.

שבת "מחנכים מגוונים לתלמידים מגוונים" – על מה ולמה? / הרב צבי קורן

הרעיון של "מחנכים מגוונים לתלמידים מגוונים" הינו ערך תורני וחינוכי, וגם צורך מעשי.

ערך תורני – משום שבאמת יש דרכים תורניות שונות, ולא נכון להראות לתלמידים רק דרך אחת, ולפסול כל דרך אחרת.

ערך חינוכי – הן משום שתלמידים שונים ימצאו את החיבור שלהם לתורה באמצעות מחנכים בעלי תפיסות תורניות שונות, ואם מראים להם רק דרך אחת – יש סכנה גדולה ש"נפספס" חלק מהתלמידים, שהיו יכולים להתחבר לדרך תורנית אחרת; והן משום שמחנכים בעלי תפיסות תורניות שונות נותנים דוגמא אישית של מחלוקת עניינית על דרכה של תורה, מתוך כבוד הדדי, וכך הם מחנכים לשילוב של בחירה מושכלת בדרך תורנית מוגדרת יחד עם כבוד לדרכים תורניות אחרות.

סילבוס לתת כיוון / הרב ד"ר מאיר אקשטיין

מה פתאום סילבוס? זה לא שייך רק לאוניברסיטה?

התשובה היא לא. סילבוס הוא כלי חשוב, שרצוי מאד לשלב גם בארגז הכלים של מורה בבית הספר. הסילבוס נותן למורה מסגרת שבה הוא יכול להציג את המבנה של ההוראה ולשקף אותו בבהירות לתלמידים, ולשים על הנייר את היעדים שלו לשנה הקרובה. באמצעות הסילבוס יש למורה הזדמנות לפרט מהם הכללים הרצויים בכיתה, להבהיר מה הוא מצפה מהתלמידים וגם – איך ומתי הוא מתכוון לבדוק ולהעריך זאת.

פתרונות- למידה מבוססת פרויקטים – תרופה יעילה לשעמום? / הרב ד"ר מאיר אקשטיין

אז מה עושים? איך משנים את המצב? איך הופכים את בתי הספר למקומות משמעותיים ומלהיבים עבור התלמידים? האם זה בכלל אפשרי?

השאלות הללו נשאלות תמיד על ידי מורים מובילים, ויש כל מיני ניסיונות לעשות זאת. בשורות הבאות נביא דוגמה יחסית חדשה לניסיון שכזה, וננסה להצביע גם על הבעיות שבו – מהן ניתן ללמוד גם על קשיים שעלו בניסיונות אחרים.

ונהפוך הוא – תכנון הפוך / הרב ד"ר מאיר אקשטיין

קודם כל אני שואל את עצמי: מה הדבר הכי חשוב שהתלמידים יבינו, ידעו וילמדו לעשות במסגרת הנושא הנלמד? ויגינס טוען שבכל נושא יש הרבה מעגלים של ידע והבנה, והמעגל האמצעי והמרכזי הוא הנוגע במהות של הדבר הנלמד. אל המהות הזאת של הנושא חייבים לחתור.

בעצם העלאת השאלה, כבר התחלתי להבהיר לעצמי את מטרותיי.

מחנכים מגוונים לתלמידים מגוונים/ הרב צבי קורן

תלמידים בחינוך הדתי חווים פער בין החינוך הדתי של הוריהם לבין מה שהם פוגשים אצל מחנכיהם. בעוד הם באים מבתים בהם מראים להם דוגמא אישית של מפגש של המסורת עם התרבות המודרנית, חלק מהמחנכים מבטאים שלילה כלפי חלקים רבים של אותה תרבות

עושים סדר בראש – הטקסונומיה של בלום / הרב ד"ר מאיר אקשטיין

פעם אני רוצה להתמקד בהוראה המעודדת חשיבה מסדר גבוה, ולשם כך נציג כאן את הטקסונומיה של בלום:

בלום קטלג שש רמות של חשיבה כפי שמוצג בתרשים. (יש המציעים להחליף את ההגדרה 'סינתזה' ב'יצירה' ולהציב אותה בראש הפירמידה, כאשר 'הערכה' עוברת למקום השני).

המטרה היא להבין שיש מגוון של רמות חשיבה השונות אחת מחברתה, ואתה כמורה צריך להחליט לאיזו רמה אתה חותר להגיע ובאיזה מינון.

ברור לכולם שידע הוא מאוד חשוב ולכן הוא הבסיס הרחב הממוקם בתחתית הפירמידה. עם זאת, מובן שרצוי למשוך תלמידים לרמות חשיבה גבוהות יותר. לכן בכל שיעור, דף עבודה, מבחן או אפילו כאשר אתה שואל שאלה בכיתה, רצוי שתברר קודם: "לאיזו רמה של חשיבה אני חותר כעת?" ובהמשך לשאול את עצמך: "האם אני מצליח בזה?".